| |
|
 כינוי:
בת: 42 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 11/2006
מי מפסיק את האש?
הנייה הלך לאבו מאזן ואמר לו שהוא מארגן הפסקת אש אצלו, אז שהוא יארגן את זה עם אולמרט. אולמרט לקח את ההצעה בשתי ידיים משומנות.
שום מגעים, שום דיפלומטיה, שום משא ומתן, שום כלום. הנייה אמר וצה"ל מפסיק לתקוף.
בא נראה:
הנייה ישב עם החבר'ה שלו והם החליטו שלא ממש נוח להם שצה"ל קצת יושב להם על העקבים. הם לא יכולים לחדש מלאי, הם לא יכולים לירות כמו שצריך, הם לא יכולים להרוג מספיק ישראלים. אז הם ביקשו הפסקת אש. ואולמרט, מתוך חוסר האונים המתמיד שלו, אמר שסבבה, זה בסדר, העיקר שיפסיקו לירות. אנשיו של הנייה כמובן לא יעמדו בהפסקת האש מיד, וזה בסדר, הרי אולמרט לא ציפה שהם יעמדו בהפסקת האש שהם עצמם הציעו.
אני אנסה לסדר את זה שוב, כי זה לא ממש מובן לי:
החמאס רוצה לארגן את עצמו טוב יותר, מציע לישראל לתת לו זמן לעשות את זה בשקט וישראל מקבלת את ההצעה בידיים פתוחות.
***
עד לא מזמן הייתי אומרת לכם שצריך להכנס לעזה, להרוג את מי שצריך, להרוס את מה שצריך, לעצור את מי שצריך ולהחזיר חייל ישראלי מהשבי. מן הסתם זה היה מוביל לאבידות לצה"ל, אבל הצבא הוא פה כדי להגן על המדינה ואזרחיה, נאהב את זה או לא.
העניין הוא שהיום, אני לא חושבת שיש פה משהו ששווה להגן עליו במסירות נפש.
אני לא הייתי מוסרת את נפשי בשביל המדינה הזאת, ההנהגה שלה, הרשות השופטת שלה, הרשות המחוקקת שלה, בטח לא עבור הרשות המבצעת שלה. יהיה אנוכי לחלוטין לבקש את זה מאנשים אחרים.
כן, הבעיה היא שנגמר לי האמון, ואני לא רואה איך יוצאים מזה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
