הבוקר, אחרי שסיימתי לאכול ארוחת בוקר בריאה, ניגשתי להדליק את המחשב שלי באונ'. בדרך, דפקתי את המצח בפינה של שידת המגירות ליד. הדבר הראשון שעלה לי לראש היה שאני צריכה קרח, והשני היה שאני לא בבית, ואין סיבה שאני אמצא פה קרח. רק אח"כ שמתי לב שאני, לכל הרוחות, יושבת כשמעבדה ביולוגית מצוידת כל טוב קומה מעליי. אז עליתי למעלה.

גיליתי שכל מה שיש בפריזרים השונים זה כל מיני חומרים שלא הייתם רוצים לגעת בהם בידיים חשופות, ובטח לא לקרב לפנים. האפשרות השניה שלי הייתה לגרד קצת קרח מהסופר-מקרר שיש לנו פה, רק שהוא נמצא ב-80- מעלות (כן, מינוס שמונים) וזה עוד דבר שלא הייתם רוצים לקרב לפנים שלכם.

הנה אני שוב כאן, מתחילה להשלים עם הבלוטה החדשה שלי מעל הגבה השמאלית.