| |
|
 כינוי:
בת: 40 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2007
ותכתוב לי שיר
"איך אני יודעת?", שאלתי אותו, "כי כשאני חושבת על כל שלב בחיים שלי, אני רואה אותך שם". "זה לא מספיק", הוא אמר לי.
אולי לא הייתי מספיק מפורטת והוא לא הבין.
האסימון נפל לי לפני כמה חודשים, כשאמא שלי עברה את הניתוח. כשהיא הגיעה לחדר האישפוז נכנסנו מיד אחרי הצוות הרפואי אחותי, אבא שלי ואני. ניסיתי לדבר איתה קצת, אבל זה היה בלתי אפשרי בגלל הכאבים המטורפים שהיו לה וכמות משככי הכאבים. ישבתי על הספה הנפתחת בצד וראיתי את אמא ואבא שלי מחזיקים ידיים, היא בארשת כאובה מבקשת "שמור עליי", והוא מחזיק לה את היד, מלטף לה את הראש ואומר בלי מילים "אל תדאגי, אני שומר עלייך".
ברגע הזה ידעתי שאם אי פעם יקרה לי משהו רע, אין מישהו אחר שאני רוצה לצידי.
אבל כשרע זה לא חכמה. מה קורה כשטוב? מה יקרה כשאני אצליח, כשאני אשיג את מה שאני חולמת עליו כבר כמה שנים? כשזה יקרה, אני לא רואה את ההצלחה שלי שלמה בלי שהוא יהיה שם לשמוח איתי. אני רוצה אותו שם כשאני מקבלת את המסטר, כשאני מתחילה לעבוד בעבודה האמיתית הראשונה שלי, כשאני אקבל את הקידום הראשון שלי, אצא לנסיעת עסקים חשובה או אחליט ללכת על דוקטורט.
אני רוצה אותו מחייך אליי עם תינוקת קטנטנה בידיים, שתהיה קצת שחומה ויפהיפיה. אני רוצה אותו מסתכל לי בעיניים מחייכות גם כשהקטן יותר יתחיל כיתה א' ונבין שאנחנו מתחילים להזדקן.
אני רוצה אותו מחבק אותי כל לילה. אני רוצה את שנינו נקרעים מצחוק שאי אפשר ככה בחום הזה ואולי נעבור לקנדה אחרי שהוא ישתחרר. אני רוצה אותו נדבק אליי אפילו שחם, מטייל לי על הצוואר בשפתיים, תופס לי את הידיים ומדגדג אותי עם הזיפים. אני רוצה זיונים ארוכים איטיים ושקטים, כאלה שאפשר להגיע אליהם רק כשאין לך מספיק מילים.
אני רוצה להיות שם כשתטוס וכשתחזור, כשתתחיל ללמוד וכשתסיים, כשתחזור למדים ובעיקר כשתפשוט אותם. כשתבריק. אני רוצה להיות מסוגלת להחזיק אותך כשתישבר ולחזק אותך תמיד. ובעיקר, אני רוצה שאתה תרצה גם.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
