| |
|
 כינוי:
בת: 40 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2007
מדענית מוכה
הדפוס הזה מוכר: בן הזוג מזלזל, מקלל, מכה. אח"צ הוא מתנצל: "לא התכוונתי, באמת, לא יודע מה קרה לי. את הרי יודעת שאני אוהב אותך. זה פשוט... את מוציאה אותי מכליי לפעמים... אבל אני ממש מתנצל זה לא יקרה שוב". ואז הכל בסדר לכמה ימים.
זה בערך מתאר את היחסים ביני לבין הניסויים שלי. אני אוכלת הרבה חרא. באמת. זו התעללות נפשית ממש. התאים שלא גדלים תמיד כמו שאני רוצה, ועד שהם גדלים הם בועטים את החלבון שלי החוצה ואי אפשר למדוד כלום, וגם אם התאים בסדר אז למערכת לא מתחשק לעבוד. ואז יש רגע אחד, לא צפוי, בו אני אומרת לעצמי שהכל היה שווה. רגע אחד, בו ניסוי מצליח, והתוצאות (אפילו) חוזרות על עצמן. כמה גלי חסד בתוך ים של תסכול.
אני לא חושבת שהנפש העדינה תוכל לעמוד בזה עוד הרבה זמן. כנראה לא נועדתי להיות מדענית. להיות חוקר זה מגניב והכל, אבל אני כנראה אעדיף את האופציה של לקרוא Nature בבית כל חודש, בלי להיות חלק מהברנז'ה. אני רוצה מקצוע מתגמל יותר.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
