| |
|
 כינוי:
בת: 40 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 11/2007
שביתת המרצים
לקח לי שבועיים, אבל אני ממש לא מסכימה עם שביתת המרצים. מה הבכי, תסבירו לי.
ניקח את התחום הקרוב לליבי: מרצים לפיזיקה וכימיה.
הם יכולים לטעון שפיזיקאי או כימאי בתעשיה מרוויחים בחודש פי 3 מהם. בזמן שהם עושים עבודת קודש בחינוך מדענים צעירים, עמיתיהם למקצוע עושים הון תועפות בתעשיה. יותר מזה, הם יגידו- מרצה במוסד פרטי, שלא היה טוב מספיק לקבל משרה באונ', מרוויח יותר מהם- זה הרי אבסורד!
מה עושה, למשל, אחת מאחראיות התפעול של המפעל החדש של אינטל בקריית גת, אותה הכרתי בראיון עבודה? היא עובדת כל יום 8 שעות לפחות, טסה לארה"ב להשתלמויות ולשמירת הקשר עם העובדים שלה (שגם משתלמים שם) בערך פעם בשבועיים. המפעל יושב באיזה חור, לא באמצע ניו יורק, לאס וגאס או מקום מגניב אחר ללכת לבקר בו ולעשות קניות עם משכורת העתק שהיא מרוויחה. היא גידלה את הילדים תוך עבודה במשמרות 12-12 ארבע פעמים בשבוע במפעל הישן של אינטל. יש לה משכורת מכובדת, להערכתי אכן פי 3 ממשכורת של פרופ' באונ', עם ההטבות הרגילות של עובדים בעבודה נורמלית: רכב ליסינג, ביטוח מנהלים, קרנות השתלמות וכד'.
בא ניקח מרצה במוסד פרטי: מרצה במוסד פרטי נבחר ע"י המוסד בגלל כישוריו בתור מרצה- אופי השיעור, אופי הנאום, נסיון, תכונות בין-אישיות, יכולות דידקטיות ושם בתחומו. בדר"כ זו לא העבודה היחידה שלו: הוא עובד בתחומו, ומלמד תמורת משכורת שתואמת את מעמדו במוסד פרטי. מוסדות פרטיים חיים על יוקרה, וככאלה הם חייבים להביא אנשים בשכר גבוה- אחרת הם ישארו לשבת בכיסא העור המרופד שלהם בקומה 15 בבניין מעוצב בהרצליה פיתוח תמורת אותו שכר.
ומה עושה מרצה באונ'? מרצה באונ' קיבל באיזשהו שלב בקריירה שלו משרה בתור חוקר. הוא הגיע עם רעיון חדשני, הרשים את ועדת הקבלה של המחלקה אליה פנה והתחיל לעבוד. קיבל קרן מחקר אוניברסיטאית (על זה הולך חלק גדול מהכסף שמושקע בהשכלה גבוהה), התחיל לפתח לעצמו מעבדה ולקבל סטודנטים. כל חוקר באונ' מחוייב למספר שעות לימוד. ועדת הקבלה לא מתייחסת לדברים האלה כשמקבלת מועמד חדש- לא ליכולת הנאום, לא ליכולת הבין אישית, לא כלום. נטו כמה אתה הולך להיות חוקר טוב והולך להביא לאונ' יוקרה בעולם האקדמי וכסף מפטנטים. מה סדר היום של הפרופ' באונ'? הם יכולים להגיע כשבא להם ולצאת כשבא להם. הם לא צריכים לבקש ימי חופש, הם לא צריכים להעביר דו"חות התקדמות. הם רק צריכים להוציא כמה מאמרים בשנה (ותאמינו לי שבשביל פוליטיקאים מנוסים זה ממש לא בעיה). לא שהם עובדים על המאמרים האלה, חס וחלילה, בשביל זה יש סטודנטים במלגה אוניברסיטאית. החיים שלהם טובים, הם הרי פרופסורים.
אה, עוד לא דיברנו על כנסים. בעוד מנהל בחברה הגיונית נוסע לפגישות בחו"ל- מגיע, עושה כמה פגישות וחוזר לארץ, מרצה נוסע לכנסים. אבל הוא לא חייב לשבת בכנס, נכון? זה לא פגישת עבודה. באמת נראה לכם שמישהו יושב בכל ההרצאות בכנס בטוקיו או בקריביים? לי לא.
אז מה המסקנה? אתה לא יכול לקבל הכל. המרצים מקבלים שכר שתואם את מידת ההשקעה שלהם בקורסים. רובם מעבירים את אותו קורס 15 שנה ולא עשו בו ולו שינוי אחד קטן. אתם תראו אותם מגיעים לכיתה עם דפים מצהיבים או במקרה הטוב עם מצגת שעשה בשבילם אחד הסטודנטים שלהם- לפי אותם הדפים בדיוק. הם לא מתעסקים בלהעביר שיעורים טובים יותר- הם מתעסקים המחקר שלהם, בקרנות שלהם, בשם וביוקרה בתחומם. הם לא מחוייבים לדין וחשבון כמו מנכ"ל ולא מחוייבים לאיכות שיעורים כמו מרצה במוסד פרטי. הנסיון הזה לנצל את "המשבר במערכת החינוך" בזוי בעיניי. אם האקדמיה כ"כ לא מתגמלת, הם מוזמנים כולם לעבור לעבודות אמיתיות. אם בכלל מישהו יקבל אותם, בלי שום נסיון בתעשיה.
התובנות הגיעו אליי אחרי שיחה עם אורנג'. הוא אשם באורך הלא אופייני של הפוסט הזה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
