| |
|
 כינוי:
בת: 40 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2008
שם משפחה חדש
איזה מוזר זה כשלחברות שלך מהבית-ספר יש פתאום שני שמות משפחה, או חלילה שם משפחה חדש? אני לא משתחררת מזה...
בחורים לא צריכים להתמודד עם השינוי זהות שבשינוי שם... למה אני צריכה לסחוב איתי עוד שם? אני לא אומרת- בואו נדפוק את הילדים עם שני שמות משפחה פולנים ונוראיים יחד. כמו לבני דודים שלי, שקוראים להם סליסטשיקר-זלנר (כאילו שסליסטשיקר לבד זה לא רע מספיק). אין לי בעיה עם זה שהילדים יקחו את השם של האבא (כמעט יצא לי בעל) כי ככה מקובל... ואין לי בעיה שהמשפחה תהיה "משפחת הגבר". אבל אני? למה אני צריכה להסתובב עם תרבות שלמה דבוקה לי לת.ז.?
נגיד, אם אני פתאום אהפוך להיות קאיה גלנט, או משהו, איך יגידו לי "רואים שאת הבת של אבא שלך", או "קיבלת את האופי הפרפקציוניסט והמחורבן של סבא שלך"? כל הזהות הזאת שלי תלך לאיבוד! אני לא רוצה. כאילו, אני כבר אקבל את כל הגחמות המטופשות שלו, את האמא המעצבנת, את הסבתא שמבשלת נהדר ואת האחיינים המציקנים. אני אצטרך להזכר בכל זה גם כשאני קובעת תור למספרה? לא בא לי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
