| |
|
 כינוי:
בת: 40 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2008
העבודה קשה
וואו.
באמצע חיפושי העבודה המפרכים מצאתי את עצמי מסרבת לכל דבר. אפילו סתם הצעות מחברות השמה היו לחלוטין לא קשורות. אני מתכוונת- רובן היו פחות או יותר קשורות לתואר ולנסיון שלי, אבל לא ממש קשורות אליי. עבודת מעבדה? כתיבת אלגוריתמים? להיות מוקפת בדוקטורים לפיזיקה שחושבים שהם מבינים יותר טוב מכולם את העולם? לא נראה לי בשבילי.
ואז החלטתי לפנות לבוסית שלי ולשאול אותה אם יש מצב לעשות דברים קצת יותר מעניינים בעבודה. "אני יודעת שזאת חברה של 15 איש והכל פה די ברור ומוגדר", אמרתי לה, "אבל אולי אפשר להתעסק בכל מיני תחומים שונים, וככה ליצור לעצמי עניין". היא אמרה שהיא תדבר עם המנהל פיתוח. כמה ימים אחרי היא אמרה לי שהמנהל פיתוח יושב עם המנכ"ל, ושהם בטח ידברו איתי תוך כמה ימים. ציפיתי שהתשובה שלהם תהיה משהו כמו "תראי, יש לך תואר בפיזיקה, מה את מחפשת בחברת תוכנה לעזאזל?", אבל התשובה שלהם הייתה יותר בכיוון "אנחנו יודעים שאת מבריקה, ואנחנו עכשיו מתחילים פריצה לשוק הפרטי. בא לך להיות אשת השיווק שלנו?".
התפקיד החדש שלי (והמשכורת החדשה שלי) מתחיל באופן רשמי ב-1 ביולי, שזה מחרתיים. תיבת המייל שלי כבר מפוצצת בדואר מהמנכ"ל, כולל בקשה מנומסת לסקירת כל המתחרים שלנו והעברת מצגת בעניין בסוף יולי.
ואני כאילו... וואו... החיים הבוגרים שלי מתחילים.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
