| |
|
 כינוי:
בת: 40 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2008
מה עשיתי אתמול בערב
נתחיל מההתחלה: לא באמת עשיתי משהו אתמול בערב. אתמול בערב עשו בשבילי. הייתי אומרת רק "עשה" אבל זאת הייתה מערכת סבוכה של חברים שלו שהביאו לדבר הזה לקרות. ה"זה" הזה מתחיל במפגש בפארק רעננה עם מעטפה דבוקה מתחת לאיזה ספסל. הפתעה. משם, עברנו לאוטו שלו ונסענו לאני-לא-ממש-יודעת-איפה, קרוב לשפיים. אחרי כמה דקות של נהיגת שטח כשרונית במיוחד (לכו תסעו על חולות עם הונדה ג'אז. זה יתאפשר לכם רק אם הגעתם למקום יום קודם, רצתם לפני האוטו כדי לראות לאן הוא יכול להגיע ואיפה הוא יתקע, לקחתם רשימות ותרגלתם את הדרך הזאת שוב) הגענו לצוק. בצוק היה ערוך שולחן לשניים, עם היין שאני הכי אוהבת בעולם, קצת גבינות משובחות ושתי מנות מכוסות בחצי עיגול מתכת. למרות שחשבתי שמה שמכוסה הוא המנה העיקרית, זו הייתה המנה הראשונה: קערה ענקית של כריות! (כי הוא כל הזמן אומר לי שמה זה הברנפלקס הבריאים האלה שאני אוכלת, ואני צריכה לאכול יותר שוקולד). ואז אכלנו את הגבינות, ושתינו יין, ותוך זמן ממש קצר אני שאלתי משהו כמו "מה הסיכויים שיש לך פה שמיכה?", והוא אמר שדי גבוהים. אחרי שהצקתי לו עם זה שאני נרדמת כי זה היה יותר מדי שומנים ביחד (כמה אחוזי שומן יש בקממבר עם אגוזים?) הוא התפנה לפרוס שק"ש ושמיכה, למקרה שיהיה קר. אבל לא היה קר, היה חם. ממש ממש חם. אחרי שקמנו משינה ופינינו את כל הדברים מהשטח חזרנו לאוטו שלי בפארק, ודיברנו עוד קצת ואני אמרתי לו "תשמע, במב [זה הכינוי], זה היה מהמם". ואני חושבת לעצמי, "בא'נה, רוב הבנות לא מקבלות כאלה חוויות אף פעם בחיים. אני כנראה ממש ברת מזל". ואז הייתי אמורה לנסוע הביתה, והוא אמר "גֵב [זה הכינוי], את ממש עייפה, אני אסע אחרייך לראות שהכל בסדר". וזה היה נראה לי טיפשי, אבל מסתבר שאיזה טנדר כמעט נכנס בי, בלי שום קשר לזה שהייתי עייפה- פשוט כי הוא נהג רע. ואז כשהגענו הוא אמר "מזל שנסעתי אחרייך. אם הוא באמת היה נכנס בך, זה טוב שאני יודע איזה איברים את רוצה לתרום ואיזה לא".
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
