| |
|
 כינוי:
בת: 40 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2008
Benjamin Siegel
למען האמת, הביקורת הזאת הייתה צריכה להכתב לפני איזה חצי שנה, כשהלכתי לאכול שם לראשונה. אז הארוחה שם הייתה חוויה דתית, שגרמה לי לחזור בידיעה מלאה של כמה אני הולכת לשלם. הפעם, החוויה הייתה תמהיל מאוד מוזר של אוכל, דת וסקס.
הפעם, בחריגה מהמנהג, נדלג על עניין העיצוב והשירות. פשוט אין הרבה מה להגיד עליהם חוץ מ"נהדר".
העניין עם האוכל הוא פשוט: שום דבר ממה שאני אכתוב כאן לא יראה לכם שווה את המחיר. מה לקחנו?
ראשונות: קרפצ'ו פילה בקר, לחם הבית
עיקריות: פילה בקר עם ניוקי, אספרגוס ופורטבלו. אנטריקוט (350 גר') עם תבשיל תפו"א וחסה מגניבה כלשהי.
מים מוגזים, כוס יין בשבילי (איזה שיראז אוסטרלי, לא התעמקתי. היה להם בכוסות את זה או קברנה סוביניון צ'יליאני).
כן, אני יודעת, זה לא נשמע כזה מרשים. זה מנות כאלה שאתה גם יכול לאכול במסעדה לא יקרה במיוחד. ובכל זאת, משהו באוכל שם שמיימי. הפשטות, כנראה. כשעובדים עם חומרי גלם מעולים מקבלים אוכל מעולה. פשוט מאוד. הבשר הוא בשר, הירקות הם ירקות, הגבינה היא גבינה. כשהם מוגשים בעיצובי צלחת לא פלצניים, נותנים להם כבוד. וכשכל זה עטוף בסביבה נוחה, שקטה ותאורה מעומעמת- לא קשה להבין איך זה בקלות יכול להפוך לסקס.
ציון: 
שווה ללכת: אם אתם מאלה שאוהבים ללכת למסעדות טובות באירועים מיוחדים, קחו אותה מאוד בחשבון. חוץ מזה, אני מאלה שטוענים שאפשר להוריד את כמות הפעמים שהולכים למסעדות לחצי, וכשהולכים להתפנק כמו שצריך. אנחנו יצאנו עם 405 ש"ח שהיו שווים כל אגורה.
Benjamin Siegel
מגדל האופרה, טיילת הרברט סמואל, תל-אביב.
________________
המשפט המאוהב של הערב: "את יכולה ללכת עם הבירקנשטוק המכוערות האלה, אבל את אריסטוקרטית. אני מכונאי רכב, הידיים שלי מחוספסות, את מודעת לזה?".
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
