 כינוי:
בת: 40 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2008
"תמיד לבדוק שמן מים"
המצגת מוכנה, הבוס אמר עליה Excellent.
***
אחרי שהעברתי שבת משפחתית במיוחד אצל הדודים במושב, החלטתי לנסוע לבמב לירושלים. רציתי סיבוב, וסיבובים זה בירושלים. אז נסעתי לבירה ודיברתי בטלפון עם אורי, ידידי הירושלמי משכבר הימים. מטרים ספורים לפני מחלף שורש צעקתי לו "אורי! האוטו שלי חם! הנורות שלי דולקות! האוטו שלי נשרף! אני אדבר איתך אח"כ! ביי!". עצרתי בצד, ומיד התקשרתי לבמב: "במב, יוצא לי עשן מהאוטו, הוא נשרף", וכרגיל הוא הגיב ב"בסדר, אני כבר מגיע". ואז הוא שלח לי הודעה "אם לא ציינתי קודם, כבי את המנוע". עודי בודקת את ההודעה, נעצר מאחוריי שוטר. דווקא חמוד, סבא כזה. "חמודה, תרגעי, זה רק אדים. לא קרה כלום לאוטו שלך, הוא רק התחמם. אבל את לא יכולה לעמוד פה, מסוכן. שימי ניוטרל ונתדרדר קצת למטה, אני אוביל מאחורייך עם אורות דלוקים ושום דבר לא יקרה". לא אומרת לכם? חמוד. הוא נשאר איתי כמה זמן עד שאמרתי לו שהבחור בפניה לבית שמש וכבר מסתובב ומגיע, והוא הלך לבדוק כתם שמן בצד השני של הכביש. כשבמב הגיע, הוא העמיד אותי מאחורי המעקה והלך לפתוח את המכסה מנוע ולהוסיף לאוטו מים ואנטי-פריז. בינתיים השוטר ממקודם עשה סיבוב ובא אליי שוב, לראות שהכל בסדר. כשהאוטו שלי היה מוכן להדלק שוב ולנסוע לחניון בשורש, השוטר ליווה אותנו מאחורה וציפצף לנו לשלום כשחנינו. חמוד.
אז במב ואני ישבנו לנו בשורש ליד התחנת דלק וראינו עוד מלא עוברים ושבים שבאו להוסיף מים לאוטו. ואז קנינו קולה ב-yellow וישבנו לחכות שהאוטו יתקרר. ז"א, ישבנו באוטו והתמזמזנו עד שהאוטו התקרר. אה, הוא גם הסביר לי עוד קצת על איך פועל מנוע (אתם יודעים ש"מעגל קרנו" ממש לא מסביר את זה?), מה לדעתו קרה לאוטו שלי, ושאני יכולה להיות רגועה. ואז הוא בדק שמים לא הולכים לאיבוד, ואח"כ הוא בדק שמן וכמעט הרג אותי (למה את לא מטפלת באוטו שלך?! אני לא מאמין שהאוטו שלך בכלל נוסע!), עשה כל מיני דברים ואמר לי: "או קיי, בואי ניקח אותה לנסיעת מבחן". ואז היא שוב התחממה בעליה, והוא אמר "טוב, את לא יכולה לנסוע ככה הביתה. בואי נחשוב מה עושים".
אז מה עשינו? השארנו את האוטו שם כי אין לי מושג מי הגרר שלי והסוכן לא עונה, ומה תשאיר את האוטו מחוץ למוסך בקיסריה באמצע הלילה. אז עלינו על האימפרזה ונסענו לירושלים. ואז הוא אמר לי "אה... אנחנו לא ניסע עם האוטו הזה לאכול... המיני של זיו אצלי". המיני של זיו בנויה כבר כמה חודשים, והם עוד מחליפים בה חלקים מדי פעם. עכשיו שזיו ואישתו הטריה נוסעים לירח דבש, המיני אצל במב כי היא עוד לא מכוונת, או משהו. והיה מגניב ממש, כי אתה נוסע 60 ומרגיש 120 כי היא נמוכה וקטנה ורועשת. אז אמרתי לו "במב, אתה חייב לבנות כבר את שלך".
אחרי שהלכנו לאכול והרעשנו את ירושלים עם האוטו, נכנסנו אליו הביתה בשקט בשקט, כי ההורים לא יודעים. רצינו ללכת לישון, אבל יותר מגניב זה לגמור בשקט בשקט כי ההורים לא יודעים. ואז הלכנו לישון. כשקמנו בבוקר ההורים היו עדיין בבית, אז חיכינו בשקט שיצאו לעבודה. ואז אמרתי לו בסוד "במב, זה מה שעשית חצי מהצבא שלך? לשכב ולחכות בשקט?", והוא אמר "כן, אבל עם השקט שלך היו הורגים את כולנו"*. ואז נקרעתי מצחוק בשקט שלי.
כשקמנו, התקשרתי לאבא לעדכונים. והוא נתן לי את הטלפון של אפי, המוסכניק מקיסריה. ואז דיברנו עם הסוכנת ביטוח ועם הבחורה מהגרר, שאמרה "הגרר יגיע לשם בשלוש שעות הקרובות". אז אמרנו שאם אי אפשר משהו מדוייק יותר, אם אפשר התראה של חצי שעה והיא אמרה שכן. אז קפצנו שוב למיטה. ואיזה שעה וחצי אח"כ קיבלנו טלפון מהגרריסט שאמר שעוד 10 דקות הוא מגיע, אז איחרנו לו בחצי שעה והוא נורא התעצבן, אבל לקח את האוטו לאפי בכל זאת.
השעה הייתה כבר 12:30 בצהריים והיו שתי אפשרויות: לנסות להגיע לעבודה או לא לנסות להגיע לעבודה. אז לא, לא ניסיתי להגיע לעבודה. אז חזרנו לירושלים והלכנו לאכול, ואז הלכנו הביתה וראינו את המרוץ. זה די נחמד הפורמולה אחד הזה. דווקא יש מה לראות כשאתה מבין על מה להסתכל. ואז אמרתי לו "במב, קח אותי הביתה", והוא אמר "זה לא יפה לבקש כזה דבר, כי את יודעת שאם תבקשי אני אעשה, וזה שעה וחצי לכל כיוון", ואמרתי לו "אבל זה לא בשביל לא לנסוע באוטובוס, זה בשביל להיות איתך עוד זמן היום. תשאר אצלי קצת בערב. הדלק עליי". אז נסענו אליי, והנסיעה הייתה ממש ממש נחמדה. כשהגענו אליי הוא פתח את המקרר וצהל: "יש פה חלב! זה בטוח לא שלך, נכון?", ואמרתי לו "דווקא כן, קניתי בשבילך שבוע שעבר", והוא אמר "יואו! את כזאת חמודה!", ואמרתי לו "מה? אתה לא זוכר? דיברנו בטלפון כשהייתי בסופר. יש לך גם כריות", ואז הוא בכלל צהל. והוא ישב על הכיסא ואכל ערגליות עם כוס חלב, ואני ישבתי על השיש ואכלתי חטיף גרנולה ושתיתי מי טוניק. ואמרתי לו "במב, אתה כזה ילד קטן עם כוס חלב ועוגיות", והוא הצביע עליי יושבת על השיש עם הרגליים באוויר וזה היה מצחיק. ואז הלכנו להתקלח, ושוב למיטה, ואכלנו ארוחת ערב ונרדמנו קצת על הפוף עד שהוא הלך.
***
"תמיד לבדוק שמן מים" זה מין משהו שאומרים לך מקורות יודעי דבר, כמו "תמיד תעשה גיבוי למחשב". אבל אף אחד לא עושה גיבוי למחשב עד שהולך לו ההארד דיסק, כמו שאף אחד לא בודק תמיד שמן מים עד שהוא נתקע עם האוטו.
_______
* זה לא בדיוק מה שהוא אמר, אבל הרשיתי לעצמי קצת חופש ספרותי כאן.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
