לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


Avatarכינוי: 

בת: 40

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2011    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

לצאת לדרך חדשה


יש חברה שאני בתהליך גיוס איתם כמעט חודשיים. היום זה נסגר. אני צריכה להגיע אליהם ברביעי או חמישי לחתום על החוזה (שכבר עברתי עליו, והם שינו בו דברים שלא היו מקובלים עליי).

זה אומר להגיד להתראות למזדה הירוקה, אבל שלום לעבודה מגניבה לאללה בחברה קטנה במרכז תל אביב.

זה משרה בתור מנהלת פרוייקטים בתחום השיווק אונליין, שזה בדיוק מה שרציתי. זה אפילו קצת נושק לניהול מוצר, שזה בכלל מעולה. המשרה גם כוללת קצת חו"ל (לקוחות, כנסים), שזה מגניב.

עכשיו יש לי את פסח להנות מתחושת החופש שנותנת לי הידיעה שאני הולכת לעזוב את העבודה הנוכחית אחרי החג. עד אז המשרד סגור בחופשה מרוכזת, ואחריו אני אספר לבוס את החדשות.

זה באמת תחושה טובה. קשה לקרוא לזה "מעבדות לחירות" כי אני בכל זאת הולכת לעבוד קשה ולא להשתזף בחופי תאילנד, אבל יש לזה קצת טעם של חופש. זה התחלה חדשה, מקום חדש, אנשים חדשים, אפשרויות חדשות. וזה מרגש.
נכתב על ידי , 29/3/2010 13:40   בקטגוריות אני, חיפוש עבודה  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אמרו לכם פעם שהכל לטובה?


מאז שעברתי לבית של ההורים אני מחפשת את המשקפי ראיה שלי. חיפשתי אותם בכל מקום ולא מצאתי אותם.

אתמול עבדתי אצל המעצב שלי ברחובות, ושכחתי שם את המשקפי שמש לי. אמרתי לעצמי שבטח ייקח לי איזה שבועיים לחזור לשם לעבוד ולקחת אותם, אבל בקטנה- הרי יש לי עוד זוג בבית.

היום בבוקר אני פותחת את הנרתיק של המשקפי שמש האלה, ומה אני מוצאת בפנים? את המשקפי ראיה שלי!

שמחה וששון. לא הייתי עולה על זה שהמשקפי ראיה הם בנרתיק של המשקפי שמש, למרות שאני תמיד שמה אותם שם :)

***

אני כנראה לא הולכת להתקבל לעבודה הזאת שהייתי אצלם ב-4 ראיונות. אבל עכשיו נפתח בפניי הסיכוי להתקבל לעבודה מגניבה הרבה יותר. אני מתכוונת, ממש ממש עכשיו.

התקשרתי לאלה של ה-4 ראיונות ושאלתי אותם איפה זה עומד, כי הם אמרו תחילת השבוע ואנחנו כבר לקראת הסוף של תחילת השבוע והם לא חזרו אליי. היא אמרה לי שהם עוד מתלבטים בין המועמדים האחרונים שלהם והיא מקווה שתהיה לה תשובה עד הסופ"ש. אמרתי לה שסבבה וראיתי בינתיים שיש לי שיחה ממתינה. סיימתי איתה, עניתי לשיחה השניה, והיא הסתברה בפתיחת פתח למשהו שנשמע מגניב ביותר. הרבה הרבה יותר מגניב מאלה של ה-4 ראיונות. ואלה של ה-4 ראיונות היו מגניבים מאוד.

***

אז אני הולכת להסתפר.
נכתב על ידי , 9/3/2010 16:26   בקטגוריות אני, חיפוש עבודה  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



דברים קטנים שעושים לי טוב


לראות שחברה שלא קיבלה אותי לעבודה לפני חודשיים כי הייתי יקרה להם מדי, שוב מחפשת עובד בשביל אותה משרה בדיוק.


זה מדהים. הרי בחישוב מהיר, רוב הסיכויים שהתוספת שאני ביקשתי היא יותר זולה, בתקציב השנתי, משני סבבי גיוס- חברת כוח אדם, ראיונות עבודה, הכשרה של עובד חדש ועוד.

אני שמחה שאני לא עובדת שם.

***

אני תוהה אם לעשות פוסט כזה עם מה אני חושבת על כל החברות שהתראיינתי בהן. זאת אומרת, כשאני חיפשתי מידע על החברות לפני שהלכתי אליהם אף אחד לא אמר לי, "הם חבורה של ערסים", נגיד. אז אולי...
נכתב על ידי , 1/3/2010 10:51   בקטגוריות חיפוש עבודה  
30 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



איזה בוקר


נקבע לי היום ראיון עבודה באיזו חברה בדרום תל אביב, ליד התחנה המרכזית כזה. הראיון היה ב-11 וחצי בבוקר, אז אמרתי- אני אקום בכיף, אצא מוקדם, אמצא את המקום ואלך לשתות קפה.

שמחה וטובת לב קמתי בבוקר, התלבשתי ויצאתי לדרך. הגעתי לתל אביב והתבלבלתי בדרך. התבלבלתי כל כך הרבה שנכנסתי לנתיב לתחבורה ציבורית. היה לי כל כך הרבה מזל שזוג שוטרים באוטו גולף ביקשו ממני רשיונות.

- גברת קאי, מה את עושה בנתיב לתחבורה ציבורית?
- אין לי מושג, בחיי. אני רק רוצה לברוח מפה.
- לא ראית את השילוט?
- לא.
- אבל כשאת הולכת לאיבוד, את צריכה להסתכל על השילוט שבעתיים
- אתה צודק, אדוני השוטר. אבל באמת לא ראיתי ולא היו לי פה שום כוונות רעות.
- ש לך עבירות תנועה קודמות?
- קיבלתי דוח מהירות לפני איזה שנה
- אני מבין. טוב, רציתי לתת לך אזהרה, אבל בגלל שאת לא נענית לאזהרות, אני נאלץ לרשום לך דוח (מוציא את הניירות)
- לאיזה אזהרות אני לא נענית?
- כשקיבלת את הדו"ח הקודם זה היה עבירת תנועה ראשונה שלך, יכולת לפנות כדי להמיר את הדו"ח האזהרה תוך 30 יום ולא עשית את זה.
- מאיפה אני אמורה לדעת שאני יכולה להמיר דו"ח באזהרה?
- השוטר היה חייב להגיד לך את זה.
- אבל הוא לא אמר לי, הוא פשוט רשם לי דו"ח, שמתי שם 750 שקל.
- חבל. יש לך כבר עבירת תנועה קודמת, אני לא יכול להוציא אותך באזהרה
- רגע, אז בגלל שהשוטר ההוא לא אמר לי את מה שאתה אומר שהיה עליו חובה להגיד לי, ואני הלכתי ושילמתי את הדו"ח בלי לנסות להתחמק ממנו, עכשיו אתה לא יכול להוציא אותי באזהרה כשברור לשנינו שמדובר בטעות מצערת ולא היו לי שום כוונות להכנס לנתיב לתחבורה ציבורית?
- בסדר, סעי, תשימי 500 שקל לצדקה, זה הדו"ח שלא קיבלת.
- תודה רבה. רק תסביר לי בבקשה איך אני יוצאת מפה?

והוא הסביר. ועפתי משם. לא שזה עזר לי להבין איפה החברה המזדרגגת הזאת. אז מצאתי איזה חניון, שמתי את האוטו, ויצאתי לחפש את החברה המזדרגגת ברגל.

בדרך, ראיתי יותר פיליפיניות ממה שראיתי בכל החיים שלי. אני לא צוחקת. אף פעם לא הייתי בפיליפינים, כן? אבל בהליכה של 150 מטר היה נראה לי שנזרקתי לאסיה.

טוב. מצאתי את הרחוב של החברה המזדרגגת, אני מסתכלת על המספרים של הבניינים כדי להבין לאיזה מהם אני אמורה להכנס, ומסתכלים עליי בחזרה 6 כושים שיושבים מתחת לבניין שאני אמורה להכנס אליו. היה לי עוד 20 דקות, אז אמרתי שאני אלך לשתות משהו, ארגע רגע, ואז אכנס למקום.

ממול היה איזה בר בריאות כזה. ביקשתי מיץ תפוזים. וזה היה המיץ תפוזים הכי טוב ששתיתי מזה הרבה זמן. אז סיימתי את המיץ שלי, הלכתי לבעלים של המקום ואמרתי לו- "תקשיב, היה לי בוקר מחורבן. אבל המיץ תפוזים שלך זה המיץ תפוזים הכי טוב ששתיתי מזה הרבה זמן. עשית לי את היום". והוא אמר לי, "וואו, תודה, את עשית לי את היום בזה שאמרת לי את זה". ואז יצאתי משם שמחה עוד פעם לקראת הראיון עבודה.

הגעתי שוב לבניין וראיתי שהחברה שאני הולכת אליה יושבת מעל לחברת עובדים זרים, או משהו, ולא היו שם 6 אפריקאים, היו שם איזה 40. טוב, שמתי את הקוד שאמרו לי הכניסה לבניין ונכנסתי. הגעתי לראיון.

הבחור שריאן אותי היה נחמד נורא, דיברנו איזה 10 דקות והיה נראה שהציפיות שלנו תואמות. ואז הוא אומר לי, "תראי, אני אשים את כל הקלפים על השולחן. ריאנתי ביום חמישי בחורה שככל הנראה תתחיל לעבוד פה. אבל לא ביטלתי את הראיון איתך כי קרות החיים שלך היו נראים לי מעניינים מאוד ורציתי לפגוש אותך. ואת אכן בחורה מעניינת מאוד. אז בואי נגיד ככה- אם אני לא מתקשר אלייך עד יום שלישי, כנראה שלקחתי אותה לעבודה. ואם אני חוזר אלייך, נמשיך לדבר על שכר וכאלה. תודה רבה, להתראות".

לא יודעת מה איתכם, אבל לי זה נשמע כמו, "תראי, התחלתי בדיוק לצאת עם איזו מישהי חדשה, אבל זה עוד לא ממש סגור. אם לא יילך איתה, אני אשמח להזדיין איתך שבוע הבא".

אבל היי, שתיתי אחלה מיץ תפוזים!
נכתב על ידי , 21/2/2010 13:01   בקטגוריות אני, חיפוש עבודה  
21 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סיפור עם קורות חיים


ביום רביעי שעבר אני רואה שיחה שלא נענתה והיה לי די מובן שזה מקום עבודה שחוזר אליי. התקשרתי חזרה.

"אה, קאיה, כן, אני התקשרתי אלייך. רק תני לי למצוא חזרה את קורות החיים שלך, זה נראה כמו משימה בלתי אפשרית כרגע... אה-אה! שלך זה עם הפס הכחול, נכון? מצאתי".

כל כך פשוט, כל כך עובד.
נכתב על ידי , 19/2/2010 09:33   בקטגוריות חיפוש עבודה  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לסרב לראיון עבודה


היום התקשרו אליי מ-888 והציעו לי משרה ורצו לזמן אותי לראיון. אמרתי להם שהעבודה כעבודה נשמעת סבבה אבל שלקבל את הבונוסים שלי על יעדים של סכומי הפקדה, לא נראה לי. הם הסבירו לי שיש להם מערכות לחסימת קטינים ומכורים, ואני אמרתי להם שזה סבבה שיש להם מערכות כאלה אבל שלי זה לא מתאים.

אני שמחה שלמרות שאני מחפשת עבודה כבר איזה 4 חודשים ואני יחסית מיואשת, אני שומרת על הקו של "לעבוד בעבודה יצרנית".
נכתב על ידי , 17/2/2010 10:12   בקטגוריות חיפוש עבודה  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לחשוף אותו בבושתו


אז יש את היועץ הזה שתמיד מחמיא לי כדי להתחבב עליי ואני לא סובלת? אז היום הייתה לי איתו פגישה- אני, הוא, הבוס ועוד איזה 3 אנשים.

אז אני נכנסת לחדר והוא עושה לי, "היי קאיה, מה העניינים? עשית משהו בשיער?". כמה מפתיע. אז אמרתי לו, "לא, שאלת אותי גם כשראית אותי בחודש שעבר- הסתפרתי לפני 3 חודשים ומאז לא עשיתי שום דבר חדש בשיער".

הוא היה כל כך נבוך מהתשובה שלי, ומזה שאפילו לא אמרתי לו תודה על המחמאה הסמויה, שהוא פשוט אמר לכולם בשולחן, "כשאני פוגש בחורה, אני תמיד שואל אם היא עשתה משהו בשיער, לרוב גם אם זה לא נכון זה מחמיא לה ואני יוצא בסדר". ואז מישהו אמר לו, "רק שקאיה לא אוכלת את זה והיא זוכרת שלפני חודש שאלת אותה בדיוק אותו דבר".

תרגישו חופשי להגיד במקהלה, "קאיה, את מלכה".
נכתב על ידי , 4/2/2010 17:01   בקטגוריות עבודה, חיפוש עבודה  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
115,757
הבלוג משוייך לקטגוריות: אינטרנט , תרשו לי להעיר , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקאי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קאי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)