כינוי:
בת: 40 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אפריל 2011
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 |
הבלוג חבר בטבעות: |
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
מה שמעצבן אותי כמה מפתיע- התקשורת. אבל הפעם לא כמו שהיא מעצבנת בדר"כ. יאמר לזכות רוב הפרשנים, בכל הערוצים, שהם עושים עבודה יפה. הבעיה שלי היא בעיקר עם המראיינים: 1. מעצבן אותי שקוטעים אנשים באמצע. נגיד, אם הזמנתם לאולפן את דוברת צה"ל, למה אתם לא נותנים לה לדבר? זה לא שאתם קוטעים עד ראיה, נגיד. 2. מעצבן אותי שמנסים להכשיל בלשון ולהוציא הצהרות במצבים כאלה. לשאול את שאול מופז "האם אתה חושב ששר הבטחון פועל נכון?", זה מיותר לחלוטין. 3. צה"ל והמשטרה צריכים לבקש מהם לא לשחק עם המצלמה כדי להראות איפה טיל נופל? אין שום שיקול דעת?
חברים, קראו בין השורות: נציג הממשלה היחיד שהראה את פרצופו בטלויזיה עד עכשיו היה שאול מופז. לפרץ היו שני נאומים כתובים, בהם הודעות בלבד. את אולמרט שמענו רק בישיבות הממשלה, מה שזה בהחלט לא פניה ישירה לציבור. אף אחד מהם לא ענה על שאלות עיתונאים. אני לא יודעת מה איתכם, אבל אני מצפה שאחרי 5 ימים של מלחמה לראש הממשלה יהיה מסר לאומה, ושעל הדרך יהיו לו ביצים להתמודד עם שאלות של עיתונאים. גם ככה יש להם את השאלות מראש. אני לא מתיימרת להיות יועצת פרסום, אבל מעניין מה הם חושבים לעצמם... אולי באמת עדיף להסתיר אותם.
בחיי, נסראללה בראיון מוקלט מתוך בונקר נשמע יותר בטוח בעצמו מאולמרט בישיבת הממשלה בירושלים.
| |
מה שמעצבן אותי
מתנחלים יידו בלוקים אבל פלסטינים תמיד תמיד זורקים אבנים, נכון? אבנים קטנות, קלות, לא מזיקות- כאלה שלא צריך אפוד כדי ללכת בניהן. כי מה פלסטינאי רעב כבר יכול להחזיק ביד, אם לא אבן חצץ?
קבוצת ידיעות אחרונות לא יודעת שובע.
| |
שר המה?
בטח עד שתגיעו לכאן זה יתוקן, אבל היה בתוב ב-ynet:
"אני מתכונן לשלש את גובה הקנס הקיים לנהגים שלא השתמשו בדיבורית בזמן נהיגתם" - כך אמר שר הביטחון הטרי, שאול מופז, בשיחה עם גולשי ynet. בנוסף, בכוונתו לגייס סטודנטים למלחמה בקטל בכבישים ולהאריך את תקופת הליווי לנהגים צעירים.
| |
פרסומות
אני יודעת שהתגעגעתם: קאי יוצאת להגנת הצרכן. כי זה לא שהצרכן הישראלי אידיוט, זה שהפרסומות מתנהגות אליו ככזה. כמובן, כל זה קשור לעובדה שאני כבר 5 ימים בבית בגלל איזו שפעת מוזרה שתקפה אותי. למזלי, אילו הייתי חיה הייתי דולפין.
הבה ניגש לעניין:
1. בנק הפועלים. כן, הם דוחים את הנפש. מה העניין? כל תלמיד בכיתה י' מתנדב שעתיים שבועיות, לא מעט סטודנטים חונכים ארבע שעות שבועויות. אפילו, נספר בשקט בשקט, יש אנשים שמתנדבים סתם ככה. באמת, סתם כי הם חושבים שזה חשוב. וכל האנשים האלה שמתנדבים סתם ככה, לא מרגישים צורך לספר על זה לכל עם ישראל. כל הפרסומות האלה שלהם מזכירים לי איזו מארגנת ערבי התרמה בארגנטינה, שאמרה: "אנחנו אוספים כאן אורז, עדשים, קופסאות שימורים וכל שאר הגועל נפש הזה שעניים אוכלים".
2. אירוקה. הפרסומת החדשה שלהם מזמינה את הקונה הפוטנציאלי להכנס לאתר שלהם ולהתרשם מהקולקציה. אתר האינטרנט של החברה לא פעיל. איזה מין דבר אידיוטי לעשות זה?
3. מתאים לי. "צריך להכיר אותך כדי להלביש אותך", זה המוטו החדש של החברה. בינתיים, הספקנו לראות בחור ממלא את הבית ורדים אדומים עבור בת זוגו. וואו! הוא באמת מכיר את החברה שלו מצוין אם הוא החליט להפתיע אותה דווקא בלמלא את הבית בפרחים, ודווקא בורדים אדומים! הלוואי ולגבר שלי הייתה היכרות כה עמוקה איתי.
ובלי קשר, מישהו ראה פעם סרט של אלמודובר שלא היו מעורבים בו קוקסינלים?
| |
10 שקל
שוב חדשות ערוץ 2 עושות חיל
מסתבר שבמגדל העמק שני נערים (בני 14) שיחקו ב"רולטת קשישים". זה אומר, כך אמר הכתב, שהם מתערבים מי יפיל את הקשישה הבאה שתחלוף על פניהם. השניים האלה גם התערבו על 10 שקל. או אולי 7, הם לא היו סגורים על זה.
העניין הוא שהכתבה, משם מה, לא הייתה סביב זה שנערים משחקים "מי מפיל זקנה" אלא על זה שהם התערבו על סכום מביש. ז"א, אם הם היו מתערבים על 100 שקל, אז וואלה, שווה להרוויח 100 שקל בשביל סה"כ להפיל זקנה.
ילדים, אל תתערבו על כאלה סכומים, זה מבייש את כולנו.
***
היום, בהפסקה בין תרגיל לתרגיל, ישבתי לאכול קוסקוס (שאני הכנתי לבד!) מול הטלוויזיה. היה שידור חוזר מאוד של תוכניתו של אני-לא-זוכרת-איך קוראים-לו (גדעון משהו?) וישבו שם שולמית אלוני ועוד שניים לדבר. שולמית אלוני סבבה, אם כי הייתי מעבירה ערוץ אם הייתה לי אופציה למשהו חוץ מערוץ אחד.
בכל אופן, הם דיברו על אלימות נוער והאם לקנוס את ההורים יכול להיות פתרון.
הם יצאו מתוך נקודת הנחה שילדים אלימים הם כאלה שאין להם סביבה משפחתית תומכת, לרוב כי ההורים שלהם עסוקים בדברים אחרים- להביא אוכל הביתה, למשל. מצד שני, ההורים הם האפוטרופוס על הילד ולכן אם הילד עושה נזק ההורים צריכים לכסות את העלות של הטיפול (מתיקון חלון בבי"ס ועד טיפול פסיכולוגי אחרי טראומה). ואז, הם הסכימו שם כדרך אגב, להורים תהיה סיבה טובה להגיד לילדים לא לעשות שטויות- זה עולה להם כסף.
זה רעיון נחמד. הוא יכול לעבוד לעיתים.
מעניין אם הקשישה ממגדל העמק יכולה לטבוע את ההורים של שני הנערים שהפילו אותה ולדרוש פיצוי כספי על הטיפול הרפואי והפסיכולוגי (אולי) שהיא זקוקה לו. מעניין עוד יותר אם להורים יש איך לשלם על זה. גם מעניין אם ההורים לא ירביצו לנערים כי הם הכניסו אותם לחוב ואז הנערים יצאו להפיל עוד זקנות כדי לעשות להורים דווקא. מעניין.
***
גם מעניין אם ההוא מהפוסט הקודם מציע לחתוך את הידיים ולהכניס לכלא לכל החיים גם את הנערים בחברון.
***
אגב, אם הייתי אוהדת סכנין והיו שרים לי "מי שלא קופץ שהיד", פשוט הייתי מתחילה לקפוץ גם. אתם רואים כמה קל ליישב סיכסוכים בין אוהדים?
| |
על הספדים איכפת לכם להפסיק להספיד אותו? הבן אדם שוכב בבית חולים, לא מתחת לאדמה. אם וכאשר הוא ישכב שם, אתם מוזמנים לדבר איתי על כמה מדהים, מוכשר, מפקד וג'נטלמן הוא היה. אבל לא עכשיו. לפני יומיים קראתי טור אישי ב-ynet (אני לא זוכרת של מי) שטען שיופה לה, לתקשורת, שמטפלת בעניין הזה ברגישות שלא אופיינית לה. שמראיינת בחכמה ובלי להסחף לספקולציות מיותרות. לפני דעתי, התקשורת פחדנית. כל אחד מערוצי הטלויזיה וכל אחד מהעיתונים לא רוצה להיות זה שפספס. שפספס דעה של מומחה, דעה של פוליטיקאי חבר או יריב או חלילה הודעה לתקשורת שלא התחילה את שידורה רבע שעה לפני שהיא יוצאת באמת. אז מה? יש לנו חדשות סביב השעון שלא מחדשות שום דבר. מביאים לנו מומחי ניורולוגיה, כירורגיה, משפטים וכלכלה ושואלים אותם שאלות שאין להם תשובות טובות עליהן. למלא זמן אוויר, שלא יהיה מצב שנפספס הודעה דרמטית. כנ"ל על העיתונים: נוציא את הכתבות הספד בעיתון של שישי, שלא יהיה מצב שימות לנו ביום שבת בצהריים ולא כתבנו על זה כלום.
עם כמה שאני בחורה לחלוטין לא מיסטית, אני לא יכולה לא להזכר בכל מראיין חדשות שראיתי, ששאל כל מומחה שהובא לאולפנים מהם הסיכונים של הצינתור הצפוי ודאג להוציא מהמרואיין משהו כמו "בסדר, את רוצה לשמוע שיכול להיות שהוא ימות? או קיי, אז יכול להיות שהוא ימות". אז הנה, לצנתור הוא לא הגיע. אבל מה זה משנה? יש לנו טריליון חדשות!
| |
קאי נגד מעריב
הבי"כ בכפר דרום הוא כותרת מצוינת. אפשר לצלם תמונות שער, לדבר על מטורפים, בני נוער אכולי זעם, שוטרים שספגו מכות, צבע וביצים, נפגעים ובזיון של הכוחות ושל ביה"כ. יופי.
אז יש לנו כתבת שער- "היום שלא נשכח", עם התמונה, איך לא, של הבי"כ בכפר דרום מלא בכחול של המשטרה והלבן של "המתבצרים", כאשר אותם שוטרים צבועי לבן מנסים לחתוך גדרות טיל מסביב לגג הבניין. נפלא.
בואו קצת, בבקשה, נעשה סדר. הרי רובנו יודעים שמי שהיה בגג של הבי"כ ההוא הם, ברוב מוחלט, לא תושבי כפר דרום ואפילו לא תושבי הגוש. רובנו גם יודעים שאלו שזרקו מיני דברים על שוטרים היו ברובם בני נוער- וכולנו יודעים כמה קל להסיט בני נוער למען מטרה שמעורבבים בה גם לאום, דת, עוול ורגשות עזים. אלא מה? היו שם על אותו גג כחול-לבן כ-200 איש. לדבר על 200 איש ולעשות מהם כותרות, זה מכוער. זה לקחת את כל הנסיונות של כל מי שהיה מעורב במהלך הזה ולזרוק אותם לפח.
אני מוחה בתוקף.
תנו לי עיתונות חכמה, כזו שמראה לי מה היה בשטח, שנותנת לי דברים אמיתיים יותר ומשאירה את השוליים איפה שהם צריכים להיות. אם מתוך 14000 שוטרים וחיילים שנמצאים בגוש 10 נפגעו קל- אלוהים ישמור, זה שוליים! אז תשימו את הסקירה המצוינת של נווה דקלים בשער, ואת הבי"כ בכפר דרום תשאירו לעמוד 5.
לא כל דבר שזועק להיות כותרת צריך להפוך לכזה. תשאירו את התמונות המכוערות האלה לעיתונות הזרה- לא לנו.
עוד דברים להשאיר לעיתונות הזרה, ובעיקר לעיתונות הערבית והפרו-ערבית הם הכותרות המגוחכות שלכם מסגנון "הגוש נפל" ו"כפר דרום- הסוף".
אל תכתירו מבצעים בהצלחה ואל תעזו לומר שאנשים מתפנים מרצון.
בסופו של דבר, הכל עניין של סמנטיקה. אתם יכולים להיות מעט יותר אמפטיים ורגישים. אם המערך הצבאי הצליח להיות כזה, אין סיבה שכמה עשרות עיתונאים לא.
| |
דפים:
|