מתנחלים יידו בלוקים אבל פלסטינים תמיד תמיד זורקים אבנים, נכון? אבנים קטנות, קלות, לא מזיקות- כאלה שלא צריך אפוד כדי ללכת בניהן. כי מה פלסטינאי רעב כבר יכול להחזיק ביד, אם לא אבן חצץ?

קבוצת ידיעות אחרונות לא יודעת שובע.

בטח עד שתגיעו לכאן זה יתוקן, אבל היה בתוב ב-ynet:

"אני מתכונן לשלש את גובה הקנס הקיים לנהגים שלא השתמשו בדיבורית בזמן נהיגתם" - כך אמר שר הביטחון הטרי, שאול מופז, בשיחה עם גולשי ynet. בנוסף, בכוונתו לגייס סטודנטים למלחמה בקטל בכבישים ולהאריך את תקופת הליווי לנהגים צעירים. 

אני יודעת שהתגעגעתם: קאי יוצאת להגנת הצרכן. כי זה לא שהצרכן הישראלי אידיוט, זה שהפרסומות מתנהגות אליו ככזה. כמובן, כל זה קשור לעובדה שאני כבר 5 ימים בבית בגלל איזו שפעת מוזרה שתקפה אותי. למזלי, אילו הייתי חיה הייתי דולפין.

הבה ניגש לעניין:

1. בנק הפועלים. כן, הם דוחים את הנפש. מה העניין? כל תלמיד בכיתה י' מתנדב שעתיים שבועיות, לא מעט סטודנטים חונכים ארבע שעות שבועויות. אפילו, נספר בשקט בשקט, יש אנשים שמתנדבים סתם ככה. באמת, סתם כי הם חושבים שזה חשוב. וכל האנשים האלה שמתנדבים סתם ככה, לא מרגישים צורך לספר על זה לכל עם ישראל. כל הפרסומות האלה שלהם מזכירים לי איזו מארגנת ערבי התרמה בארגנטינה, שאמרה: "אנחנו אוספים כאן אורז, עדשים, קופסאות שימורים וכל שאר הגועל נפש הזה שעניים אוכלים".

2. אירוקה. הפרסומת החדשה שלהם מזמינה את הקונה הפוטנציאלי להכנס לאתר שלהם ולהתרשם מהקולקציה. אתר האינטרנט של החברה לא פעיל. איזה מין דבר אידיוטי לעשות זה?

3. מתאים לי. "צריך להכיר אותך כדי להלביש אותך", זה המוטו החדש של החברה. בינתיים, הספקנו לראות בחור ממלא את הבית ורדים אדומים עבור בת זוגו. וואו! הוא באמת מכיר את החברה שלו מצוין אם הוא החליט להפתיע אותה דווקא בלמלא את הבית בפרחים, ודווקא בורדים אדומים! הלוואי ולגבר שלי הייתה היכרות כה עמוקה איתי.

ובלי קשר, מישהו ראה פעם סרט של אלמודובר שלא היו מעורבים בו קוקסינלים?

שוב חדשות ערוץ 2 עושות חיל

מסתבר שבמגדל העמק שני נערים (בני 14) שיחקו ב"רולטת קשישים". זה אומר, כך אמר הכתב, שהם מתערבים מי יפיל את הקשישה הבאה שתחלוף על פניהם. השניים האלה גם התערבו על 10 שקל. או אולי 7, הם לא היו סגורים על זה.

העניין הוא שהכתבה, משם מה, לא הייתה סביב זה שנערים משחקים "מי מפיל זקנה" אלא על זה שהם התערבו על סכום מביש. ז"א, אם הם היו מתערבים על 100 שקל, אז וואלה, שווה להרוויח 100 שקל בשביל סה"כ להפיל זקנה.

ילדים, אל תתערבו על כאלה סכומים, זה מבייש את כולנו.

***

היום, בהפסקה בין תרגיל לתרגיל, ישבתי לאכול קוסקוס (שאני הכנתי לבד!) מול הטלוויזיה. היה שידור חוזר מאוד של תוכניתו של אני-לא-זוכרת-איך קוראים-לו (גדעון משהו?) וישבו שם שולמית אלוני ועוד שניים לדבר. שולמית אלוני סבבה, אם כי הייתי מעבירה ערוץ אם הייתה לי אופציה למשהו חוץ מערוץ אחד.

בכל אופן, הם דיברו על אלימות נוער והאם לקנוס את ההורים יכול להיות פתרון.

הם יצאו מתוך נקודת הנחה שילדים אלימים הם כאלה שאין להם סביבה משפחתית תומכת, לרוב כי ההורים שלהם עסוקים בדברים אחרים- להביא אוכל הביתה, למשל. מצד שני, ההורים הם האפוטרופוס על הילד ולכן אם הילד עושה נזק ההורים צריכים לכסות את העלות של הטיפול (מתיקון חלון בבי"ס ועד טיפול פסיכולוגי אחרי טראומה). ואז, הם הסכימו שם כדרך אגב, להורים תהיה סיבה טובה להגיד לילדים לא לעשות שטויות- זה עולה להם כסף.

זה רעיון נחמד. הוא יכול לעבוד לעיתים.

מעניין אם הקשישה ממגדל העמק יכולה לטבוע את ההורים של שני הנערים שהפילו אותה ולדרוש פיצוי כספי על הטיפול הרפואי והפסיכולוגי (אולי) שהיא זקוקה לו. מעניין עוד יותר אם להורים יש איך לשלם על זה. גם מעניין אם ההורים לא ירביצו לנערים כי הם הכניסו אותם לחוב ואז הנערים יצאו להפיל עוד זקנות כדי לעשות להורים דווקא. מעניין.

***

גם מעניין אם ההוא מהפוסט הקודם מציע לחתוך את הידיים ולהכניס לכלא לכל החיים גם את הנערים בחברון.

***

אגב, אם הייתי אוהדת סכנין והיו שרים לי "מי שלא קופץ שהיד", פשוט הייתי מתחילה לקפוץ גם. אתם רואים כמה קל ליישב סיכסוכים בין אוהדים?

הבי"כ בכפר דרום הוא כותרת מצוינת. אפשר לצלם תמונות שער, לדבר על מטורפים, בני נוער אכולי זעם, שוטרים שספגו מכות, צבע וביצים, נפגעים ובזיון של הכוחות ושל ביה"כ. יופי.

אז יש לנו כתבת שער- "היום שלא נשכח", עם התמונה, איך לא, של הבי"כ בכפר דרום  מלא בכחול של המשטרה והלבן של "המתבצרים", כאשר אותם שוטרים צבועי לבן מנסים לחתוך גדרות טיל מסביב לגג הבניין. נפלא.

בואו קצת, בבקשה, נעשה סדר. הרי רובנו יודעים שמי שהיה בגג של הבי"כ ההוא הם, ברוב מוחלט, לא תושבי כפר דרום ואפילו לא תושבי הגוש. רובנו גם יודעים שאלו שזרקו מיני דברים על שוטרים היו ברובם בני נוער- וכולנו יודעים כמה קל להסיט בני נוער למען מטרה שמעורבבים בה גם לאום, דת, עוול ורגשות עזים. אלא מה? היו שם על אותו גג כחול-לבן כ-200 איש. לדבר על 200 איש ולעשות מהם כותרות, זה מכוער. זה לקחת את כל הנסיונות של כל מי שהיה מעורב במהלך הזה ולזרוק אותם לפח. 

אני מוחה בתוקף.

תנו לי עיתונות חכמה, כזו שמראה לי מה היה בשטח, שנותנת לי דברים אמיתיים יותר ומשאירה את השוליים איפה שהם צריכים להיות. אם מתוך 14000 שוטרים וחיילים שנמצאים בגוש 10 נפגעו קל- אלוהים ישמור, זה שוליים! אז תשימו את הסקירה המצוינת של נווה דקלים בשער, ואת הבי"כ בכפר דרום תשאירו לעמוד 5.

לא כל דבר שזועק להיות כותרת צריך להפוך לכזה. תשאירו את התמונות המכוערות האלה לעיתונות הזרה- לא לנו.

עוד דברים להשאיר לעיתונות הזרה, ובעיקר לעיתונות הערבית והפרו-ערבית הם הכותרות המגוחכות שלכם מסגנון "הגוש נפל" ו"כפר דרום- הסוף".

אל תכתירו מבצעים בהצלחה ואל תעזו לומר שאנשים מתפנים מרצון.

בסופו של דבר, הכל עניין של סמנטיקה. אתם יכולים להיות מעט יותר אמפטיים ורגישים. אם המערך הצבאי הצליח להיות כזה, אין סיבה שכמה עשרות עיתונאים לא.