 כינוי:
בת: 40 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2011
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 |
הבלוג חבר בטבעות: |
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
בין אסטרונאוטית לחוצפנית
מבחן בארכיטקטורת מחשבים:
- תגידו, אתם באמת יודעים אסמבלי?
- מה ז"א?
- מה ז"א מה ז"א? הוא אמר תהיה שאלה של כתיבת קוד באסמבלי
- קאיה, המבחן עם חומר פתוח
- המבחן עם חומר פתוח?!
- כן, נו, מה, לא ידעת?!
אז צילמתי איזה 3 דפים ונכנסתי למבחן.
המרצה נכנס לשאול אם יש שאלות. אני אומרת לו:
- אני מבינה את הלוגיקה של מה שאני צריכה לעשות, אבל אני לא יודעת את הסינטקס כי לא הבאתי חומר
- אז תכתבי כמו שכותבים בהערות, מתוך הבנה שיש פקודה כזאת
- סבבה, תודה.
רבע שעה אח"כ הוא נכנס לכיתה עם דף פקודות אסמבלי בשבילי.
משפט התמיכה של היום: "את כזאת סטודנטית גרועה, אני לא מבין איך יש לך תואר שני".
| |
מוסמכת
אתמול היה הטקס. זה היה כזה מוזר. זה היה באמפי של האונ', וזה כלל את כל הבוגרים של תואר ראשון ושני במדעים מדוייקים ומדעי החיים. בסוף היה קטע כזה: אומרים לכל הבוגרים, נגיד של תואר שני, לעמוד. ואז הדיקאן אומר כזה, "אדוני הרקטור, הנני מציג בפניך את התלמידים אשר סיימו את חובותיהם...", ואז הרקטור אומר, "הנני מסמיך אתכם...". זה הרגיש כאילו עוד שניה אני צריכה לצעוק "אני נשבע", ולהשבע להיות הלפיד של החברה בחיפוש אחר האמת המדעית, תוך שמירת ערכי העם והמולדת.
הקבלה של התואר אתמול עשתה לי בלאגן קצת. כי אני בדיוק-בדיוק שוקלת להתחיל לחפש עבודה חדשה. אני לוקחת את זה פרוייקט של חצי שנה ככה. העניין הוא שאין לי מושג במה. בפועל יש לי כל כך הרבה אפשרויות אין לי מושג מה אני רוצה.
מה שמביא אותי להתלבטות הרצינית הבאה: למסגר כל תואר בנפרד, או את שניהם ביחד? מצד אחד, הם מקשה אחת כזה. הם באותו תחום, השני המשך ישיר של הראשון. מצד שני, בגלל שיש עוד תואר שני בדרך, זה עלול לשבור את הסימטריה כשאני אמסגר גם אותו (ואני עוד עלולה להגיד- יופי, עכשיו נעשה עוד תואר ראשון ועוד תואר שני, במשהו אחר).
זה מצחיק לחשוב על זה, אבל לימודים אקדמיים הפכו להיות אצלי סוג של הובי. זה אחרת מללמוד בבית או לקרוא ספרים. זה יותר כמו חוג. בסוף אני אהיה כמו הזקנים האלה שרואים בקורסים הכלליים, שבגיל 60 החליטו סוף סוף ללכת ללמוד לימודים קלאסיים או היסטוריה.
| |
סמסטר ב'
1. המרצה בארכיטקטורת מחשבים עושה רושם של נורא ואיום. איזה מן מרצה אתה אם אתה גורם לסטודנטים שלך להרגיש מטומטמים כשהם שואלים שאלות? נגיד, בשיעור הראשון הוא התחיל פתאום לכתוב על מיני אפסים ואחדים בקוד בבסיס -1, 1, 3, 6. שמה הקשר בכלל. בחוצפתי הפרעתי לו ואמרתי שאני לא מבינה מה אנחנו עושים. והוא אמר לי "אנחנו כותבים קוד". לא, ואני חשבתי שאנחנו מבשלים ארוחת ערב.
2. המרצה במבנה נתונים לא מנוסה. היא כנראה בחורה חכמה מאוד, אבל אני עוד לא סגורה על עד כמה היא מוכשרת בללמד. זה נראה לי כמו כיף, מבנה נתונים. ואני יודעת שהמשפט הזה עוד יבוא לי בהפוכה.
3. המרצה ב-C++ הוא... הוא לגמרי גראז' גיק. והוא משעשע ממש. הוא מאלה שהיה להם שעון בינארי בשלב כזה או אחר בחיים, והיו חוזרים אליו בכיף אם זה לא היה נחשב אובר-אנקול.
זה נראה כמו סמסטר עמוס אבל כיף. אבל אני חודשת שעדיין משעמם לי. אולי אני אתחיל ללמוד שפה חדשה או משהו. אני פשוט לא יודעת איזו.
אה, רגע, זה מזכיר לי:
אתמול הייתה החתונה ההיא, נכון? אז היה אחלה. וישבה איתנו בשולחן איזו ידידה של האקס והחברים שלו מקורס תכנות. טוב שהיא לא מעריצה את האקס שלי, הפוסטמה הזאת. כל דבר שהוא אומר, "יא, כמה אתה מוכשר", "יא, כמה אתה חכם". אידיוטית. בקיצור, היא שומעת שאני לומדת במכללה לתואר שני והיא שואלת אם עשיתי תואר ראשון במדעי המחשב. אז הרבצתי בה קצת תואר-ראשון-תואר-שני. איזה מבט קיבלתי ממנה, יא אללה. זה היה כיף.
| |
אני אספר לכם סיפור
אני סטודנטית גרועה. אני יודעת שזה לא נראה ככה, אבל זה רק בגלל שאני נוטה להשאיר רושם נהדר בכל מה שקשור ללימודים.
אני מגיעה לרוב השיעורים, זה נכון, אבל נוטה להרדם בהם או סתם להתעסק בכל דבר אחר במקביל לסיכומים. אה, כן, זה דבר שאני עושה טוב- לסכם. יש לי סיכומים נהדרים.
בתואר הראשון, למשל, הייתי נרדמת כל הזמן. היו לי תנוחות מוזרות לגמרי, תלוי באיזה אולם מדובר. למשל, פיזיקה 444 הוא לגמרי נוח כדי לשבת על הרצפה ולהניח את הראש על המושב המרופד. מה שאי אפשר לעשות בשלייפר, כי אמנם הכסאות שם מרופדים אבל הרצפה משופעת.
בכל מקרה, זה העניין: אני יכולה לישון בשיעור, ובכל זאת להקשיב בחצי אוזן למרצה ולענות על שאלות באמצע השיעור. תארו לעצמכם בחורה מקופלת בכיסא סטודנטים, מרימה את הראש, עונה תשובה או שואלת שאלה עניינית וחוזרת להתכרבל.
חוץ מזה, אני אף פעם לא עושה שיעורי בית. אני חושבת שעשיתי רק בכימיה אורגנית א', וזה גם ככה הביא אותי רק ל-71 (אה, עשיתי שיעורים גם במתמטיקה 3 (מד"ר) וקיבלתי 97, אבל זה לא נחשב כי זה קורס ממש קל). תמיד העתקתי שיעורים, ואם לא הייתה חובת הגשה פשוט דילגתי עליהם בקלילות. בין 3 ימים לשבוע לפני המבחן הייתי יושבת עם החבר'ה ומבקשת שיסבירו לי מה קורה בקורס. כי אמנם הבנתי את החומר, אבל לא היה לי מושג איך לפתור תרגילים.
אף פעם לא היו לי ציונים טובים (ז"א, מהרגע שסיימתי את התיכון), אבל גם לא עבדתי קשה כמו אלה שקיבלו ציונים טובים באמת. ואני גם לא ממש מבינה את הקונספט של "לדעת לפתור תרגילים" על פני "להבין מה הולך פה". בא נגיד שמשפטים בסגנון "קאיה, מה זה משנה? ככה פותרים את זה. יש לך מבחן עוד יומיים", היו עניין שבשגרה. אה, גם אף פעם לא הבנתי את הקונספט של להעתיק שאלות דומות ממבחנים קודמים במבחנים עם חומר פתוח.
ולמה אני מספרת לכם את כל זה? יש לי מבחן בלוגיקה שבוע הבא. לא הייתה חובת הגשה של תרגילים, אז לא עשיתי אותם. וברוב השיעורים גלשתי באינטרנט או התכתבתי בהודעות עם קני. אבל בניגוד ללימודים הקודמים, אני ממש יושבת ללמוד שבועיים לפני המבחן ופותרת את הכל לבד.
אני סטודנטית גרועה, זה לא הuלך להשתנות. אבל כבר סיימתי תואר אחד עם 76 ועוד תואר עם 87. הגיע הזמן להתקדם ל-90-ים.
| |
שלום כיתה א'
זה קצת מוזר לחזור להיות במקום הכי נמוך בשרשרת האקדמית. כאילו, אפילו המזכירות לא מכירות אותי, איזה מין דבר זה? וזה גם קצת מוזר להגיע לשיעור ראשון ולהיות מסוגל לתת ביקורת אמיתית על המרצים, כי אתה כבר מכיר עשרות מרצים אחרים.
בבדידה המרצה היא קצת מורה לכיתה ג'. היא שואלת את הכיתה המון שאלות. וזה כאילו... אנחנו בני 25-30, אנחנו לא נענה לך... אבל היא שואלת. וכולם שותקים. אז הייתי חייבת לענות, כי ממש ריחמתי עליה שם. ואז שלחתי הודעה לאקס ואמרתי לו שנראה לי שאני החנונית המעצבנת של הכיתה. ואז הוא אמר, בלי בושה, "נו, ברור".
המרצה ל-C הוא גיק מושלם. מושלם, אני אומרת לכם. נראה לי יהיה טוב איתו. כדי להסביר את פיתוח התוכנה בשנים האחרונות הוא סיפר, בין היתר, שבסלולרים של סוני אריקסון אתה יכול לעדכן את התוכנה של הטלפון דרך האינטרנט, שזה מוטרף לחלוטין וזה נורא נורא מגניב. ואני לא הבנתי מה כזה מגניב, כאילו... יש טלפון, לטלפון יש תוכנה, תוכנות מעדכנים דרך האינטרנט... בתור משתמש זה נראה די ברור. אבל הוא נורא התלהב מהעניין הזה של סוני אריקסון, ואז הוסיף בלי להתבייש: "אה, כן, אני עובד בשביל סוני אריקסון". אה, אם יש לכם סוני אריקסון ואתם מעדכנים את התוכנה שלו דרך האינטרנט, אל תנתקו את הטלפון באמצע כי הוא ימות לכם. גם את זה הוא אמר.
היה לי כזה כיף שכבר ביקשתי ממנהל הרשת פה שייתן לי VS לתקין בבית, כי יש לי שיעורים לעשות. וגם לומד איתי ביופיזיקאי אחד, שזה די מצחיק. אני מתחילה לחשוד שביופיזיקאים הם כמו דתל"שים.
| |
כמו ילדה עם צעצוע חדש
אני מזה מתרגשת, בחיי. אני מתחילה ללמוד היום.
אתם לא יודעים כלום, אה? תואר שני במדעי המחשב.
אני מרגישה כמו כשהייתי ביסודי, שלקראת סוף החופש הייתי אומרת להורים שמשעמם לי ומתי מתחיל כבר בית ספר. כי הקטע הזה של לעבוד הוא די מגניב ולומדים דברים חדשים וזה, אבל זה לא אותו דבר. ואני מתגעגעת, בחיי.
אפילו קניתי מחשבון חדש (אני יכולה להחזיק מחק 4 שנים, אבל מחשבונים אני כל הזמן מאבדת) ואבא שלי נתן לי עפרון במתנה. סתם בשביל הקטע. איזה חמוד הוא.
אני מתה לחזור ללמוד. איזה חנונית. זה לא הולך להיות קל, כן? אבל נראה לי יהיה כיף. חוץ מזה, המיתולוגי (אני מודה) לומד באותה פקולטה והשעות שלנו חופפות אז אני צריכה להתלבש יפה והשיער שלי צריך להראות ממש נהדר.
| |
אתם בכלל לא יודעים
אני פספסתי לגמרי את הסיפור הזה. כנראה הרגשתי כ"כ משוחררת שלא היה צורך להגיד.
וול, סיימתי את התואר. וסיימתי אותו עם 89, שזה סוג של מבאס, אבל זה לא כזה נורא. למעשה, זה בכלל לא משנה. פשוט לא יהיה לי כתוב "בהצטיינות" על התעודה. וזה סוג של מבאס, ללא ספק. אבל 89? להתלונן על זה יהיה הדבר הכי גיקי בעולם. ואני לא הכי גיקית בעולם. מיום שלישי האחרון, אני בכלל בלונדינית.
תגידו שלום (לפחות בינתיים) לקטגוריית "אני ולימודיי האקדמאים". בקרוב יפתחו קטגוריות "אני מחפשת עבודה", "אני מחפשת עבודה ולא מוצאת", "התואר שלי שווה לתחת", "ראיונות עבודה זה נורא" ו"העבודה שלי מגניבה לגמרי", לפי הסדר הזה סביר להניח, עד שאני אמצא את המקום הנכון. בתקווה שהפעם לא תתווסף קטגוריית "הבוס שלי מעיר הערות על הציצים שלי".
***
מסתבר שאני בלוגרית יותר מפורסמת ממה שאני חושבת שאני. האקס שלי שמע מבלוגרית שבכלל לא קוראת אצלי (או לפחות לא מגיבה) עם מי יצאתי ועם מי שכבתי. בהנחה שיצאתי עם 5 בלוגרים בימי חיי ואני בכלל לא חלק מהביצה, מפתיעים אותי הדיבורים.
***
סוג של התאהבתי באיזה בחור. עם כ"כ הרבה מזל שהוא בערך הבחור היחיד בארץ ששם עליי זין. דימויית, אני מתכוונת, שהרי בפועל אפילו את זה הוא לא עושה.
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
