 כינוי:
בת: 40 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2011
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 |
הבלוג חבר בטבעות: |
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
אתם לא מאמינים!
אתמול אמרתי לעצמי, "קאיה, למה אין לך מכתב המלצה מהמנחה שלך?" ועניתי לעצמי מיד, "מה ז"א 'למה'? כי הוא חרא!". המשכתי להתדיין עם עצמי והגעתי למסקנה שאת ה"לא" כבר יש לי- הרי אין לי מכתב במלצה ביד, אז אין לי מה להפסיד.
שלחתי שלושה אימיילים אתמול בערב: למנחה הראשי שלי ולשני המנחים המשניים שהיו לי. עד היום בבוקר קיבלתי 3 תשובות:
1. המנחה המשני האחד אמר שההיכרות בנינו באמת לא הייתה מעמיקה מאוד, אבל אני מוזמנת לשים אותו כממליץ טלפוני
2. המנחה המשנית השניה לא ממש הבינה מה אני רוצה ממנה, אבל היא תשמח לדבר בטלפון עם מי שאני ארצה
3. *המנחה שלי* אמר שהוא שמח לשמוע שאני מתקדמת יפה "בחוץ", אבל שהוא לא ממש יודע איזה מן מכתב המלצה אני רוצה, אז שאני אשלח לו טיוטה של מה שאני הייתי רוצה שהוא יכתוב, והוא יעבוד על זה וישלח לי חזרה.
בשלושה אימיילים הבאתי את עצמי ממצב של "אין לי שום המלצה מהתואר השני" לשני ממליצים טלפונים פוטנציאלים ומכתב המלצה מהמנחה שלי.
אני מתחילה לחבב את הגישה הזאת של "את ה'לא' כבר יש לך, אין לך מה להפסיד".
| |
הטרדה מינית
קראתי את הכתבה הזאת, ובאמת ש-79% היה נראה לי מוגזם לגמרי.
ואז נזכרתי במנחה שלי בתואר השני והבנתי שלא מוגזם.
החלק המטריד עוד יותר הוא, שגברים כאלו אומרים "מה פתאום? מה, עכשיו אסור להחמיא למישהי בעבודה?". וזה מפגר, כי מי שמטריד מודע לחלוטין למה שהוא עושה, בעטיפה הדוחה הזאת של "מה, כולה אמרתי לה שהיא נראית טוב היום, מה נראה לה זאתי? גם כן זונה".
ואתם יודעים, מספיק עובד אחד כזה כדי שכל מי שבאה באינטרקציה איתו תרגיש ככה.
| |
אתמול על כוס ערק עלינו על זה
"תראי", הוא אמר לי, "זה לא שיש לי בעיה עם אבטלה הסמויה הזאת באקדמיה, זה
לא מה שימנע ממני לחזור. גם בעבודה אני לא עושה הרבה, ותכל'ס משעמם לי.
ההבדל הוא שעכשיו החוסר מעש הזה שווה לי 1X אלף שקל, מזדה 3 ופלאפון".
| |
עוד ניסויים בבעלי חיים
רוב הסיכויים שכבר יצא לכם לראות את הכתבה הזאת ב-ynet.
אתם יודעים מה אני חושבת על ניסויים בבעלי חיים אבל עד כמה אני חושבת שיש בזבוז בחיות מחקר סתם בגלל האטימות של המנחים, בגלל שבלי ניסוי "רטוב" אתה לא נכנס לעיתון שווה, בגלל שאם קיבלת תקציב אתה חייב לבזבז אותו אחרת יקצצו לך שנה הבאה.
אבל הכתבה הזאת פשוט מעצבנת. נשמע לכם "לא כשר" שהפרופ' ההוא הוא חבר של המנכ"ל של החברה ההיא שהוא חבר של הרקטור שהוא חבר של המנהל בית חיות באונ' אחרת? תעשו לי טובה.
זה כמו שתגידו לי שזה לא בסדר שצה"ל קונים מערכות מאלביט, כי מפקד יחדת אמוק חבר של כמה בכירים שם.
ברור שזה אותם אנשים. זה לא שזה אותם אנשים כי כולם פה מושחתים, אלא שזה אותם אנשים כי אנשים שעובדים באותם תחומים מכירים אחד את השני ועובדים אחד עם השני ומתקדמים אחד עם השני (שלא נאמר, על גבי). הם הגיעו למצב שהם יכולים לעבוד בשיתוף פעולה, תוך דאגת לאינטרסים של שניהם והגופים אותם הם מייצגים? סליחה באמת.
הבעיה היחידה שאני רואה היא שכל הקשר הזה נעשה בחסות משרד הבריאות. אם כבר, משרד הבריאות הוא זה שהיה צריך להגיד שמשהו פה נראה להם לא כשר, אם בכלל. האנשים שזומנו לכהן בועדות האלה, לא אשמים שמשרד הבריאות לא עושה את העבודה שלו במקרה הטוב, או משתף פעולה במקרה הרע.
עכשיו, בואו נעטוף את כל הקשקוש הזה בתיאורים של קופים סובלים וחורקי שיניים וחזירים שמנים וחתולים מסכנים ונשים שוב את התמונה של הקוף עם האלקטורדות על הראש שכולם כבר ראו 800 פעם ונעשה כאילו שיש לנו פה אחלה סיפור ותחקיר מעמיק ואנחנו חושפים שחיתויות.
בחייכם.
| |
גם זו זווית
- אז מה קורה איתך?
- בגדול? עזבתי את הלימודים ואני מחפשת עבודה חדשה
- למה עזבת?
- מסתבר שאני לא אוהבת לתכנת
- פייר אינאף. תצטרכי להסתפק בתואר שני בפיזיקה.
| |
מתמטיקה להמונים
אתמול היה לי שיעור ראשון באלגוריתמים. מפה לשם המרצה מתחילה לדבר על בעית הגשרים של אוילר, ושואלת אם שמענו עליה פעם. שקט. היא שואלת אם שמענו על אוילר פעם. שקט.
אז אמרתי לעצמי, מה, כולם פה יודעים מי הוא היה, נכון? זה כיתה של בוגרי תואר ראשון במדעים. בטוח הם שמעו על אוילר מתישהו- חוד"א, בדידה, משהו. אז חשבתי שזה כל-כך מובן מאליו שזרקתי, "זה זה שהיה עיוור".
היה אפילו יותר שקט ממה שהיה קודם לכן.
בחייכם, אוילר זה אחד המרתקים! זה מטורף לחלוטין. זה גאונות יוצאת דופן. זה סיפור שאפשר ללמוד ממנו, ברמה האישית, יותר ממה שאפשר ללמוד מלוגריתמים וטורים.
אבל לא, בואו נפתור תרגילים ונוציא 100, זה מה שיגרום לנו להצליח!
| |
שני דברים
1. זוכרים את המעצבן עם המחמאות?
אז היום אני מדברת איתו כי אני צריכה ממנו דברים לקמפיין פרסום שאני מעלה שקשור למכורים לפורנו. הוא אמור לכתוב לי תוכן בשביל זה. אז הוא אומר לי, "והמלצת המומחים לאנשים כאלה היא להפסיק עם זה בכלל, או להוריד את זה לרמה סבירה?", אז אמרתי לו, "להפסיק בכלל", והוא אומר לי, "איזה באסה". למה הוא חושב שאנחנו חברים?!
2. היום קיבלתי הזמנה מהאונ' לטקס חלוקת התארים שבוע הבא. אני שוקלת ללכת. מה, מגניב לקבל תואר שני. ועוד בפיזיקה. פששש. איפה אני ואיפה תואר שני בפיזיקה.
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
