 כינוי:
בת: 40 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2009
80%
לפני איזה שעה הבוס שאל אותי אם הייתי מוכנה לרדת ל-80% משרה, כי צריך לקצץ.
אמרתי לו שזה לא בא בחשבון מבחינתי.
מצד אחד, סבבה לי עם זה שראיתי את זה בא והתחלתי לחפש עבודה וכבר היו כמה ראיונות. מצד שני, חשבתי שיהיה לי יותר זמן עד שאני אצטרך להיות בלחץ.
עכשיו אני בלחץ.
| |
קאיה מבקשת אז עזרת ציבור הקוראים
אתם תגידו, "מה נסגר איתך?", אני אגיד לכם, "לא יודעת, נו, תעזרו לי".
אני צריכה מסעדה שיש בה בשר טוב, בתל אביב. ושלא הייתי בה קודם.
הצעות?
| |
זה מתבהר
אתמול דיברתי עם אמא שלי. דיברנו איזה שעתיים, סיפרתי לה מה היה. היא הייתה מופתעת, אבל לא מאוד. היא אמרה שכבר כמה חודשים שהיא רואה אותי לא במיטבי, אבל היא לא הצליחה להבין למה.
אחרי הרבה דיבורים היא אמרה לי, "בסדר, בשורה התחתונה היה לך משעמם ולא הצלחת לראות מה יהיה בחיים שלך חוץ מבית יפה שני ילדים וכלב". אמרתי לה שהיא צודקת. אני חושבת שזה די מסכם את זה.
כמה שעות אחרי זה קיבלתי טלפון מאבא שלי. שאמא סיפרה לו, ושהוא מבין ושהוא תומך בהחלטה שלי ושהם שם בשבילי בשביל כל מה שאצטרך. ושאם אני רוצה לחזור הביתה, אז שהם ישמחו מאוד ונעשה את כל המאמצים כדי שיהיה לי שם נוח (החדר שלי הפך לפני שנתיים לחדר עבודה/מחסן ספרים).
העניין הוא שמאוד חששתי לספר להורים על הפרידה. התגובה וההבנה שלהם פשוט חיממה לי את הלב.
| |
סליחה, את חיה?
- סליחה?
- כן?
- איפה זה רח' העצמאות 28?
- אני לא יודעת
- זה לא רחוב העצמאות?
- וואלה, אני לא יודעת. אני גרה פה יומיים.
אז נפרדנו. ארזתי תיק לכמה ימים והלכתי לישון אצל חבר. עד היום בבוקר רק ידעתי להגיע לשם, לא ידעתי מה הכתובת. עכשיו אני יודעת מה השם של הרחוב, אבל אין לי מושג מה המספר. וזה לא רח' העצמאות.
אני לא יודעת אם להשאר אצל החבר לכמה זמן או לחפש דירה ממש. אני גם בראיונות עבודה (דווקא חוזרים אליי לראיונות, רק לא חוזרים אליי עם "התקבלת" בינתיים). מצד אחד, אני לא חושבת שיש לי כוח לחפש עבודה ודירה במקביל. מצד שני, משהו בי אומר "אם כבר אז כבר".
***
אז זה למה נעלמתי בחודש האחרון. עברו עליי כל הרבה דברים, ורוב מה שהיה לי בראש היה "מה אני עושה עם עצמי ועם הקשר הזה", עד שלא הצלחתי להתמקד כמעט בשום דבר אחר. כל האנרגיות החברתיות שלי הלכו לשיחות טלפון עם חברות כוח אדם ומעסיקים פוטנציאלים. לא הצלחתי לכתוב על שום דבר אחר, ולכתוב על מה שהולך בקשר הזה לא היה בא בחשבון.
***
תובנה: בסדר, הבנתי את זה שבכל קשר יש עליות ומורדות וצריך לעבוד קשה כדי לשמר זוגיות טובה. סבבה, אני נותנת לכם את זה. השאלה הנשאלת היא, בין העליות והמורדות האלה, איפה הממוצע שלי עובר. איפה הרגיל, היומיום, השגרה. אני לא מקבלת את זה שבסוף כולם נכנסים לשגרה מחורבנת. אני רוצה שגרה שיהיה לי טוב בה.
***
אז אני חיה. ואני אפילו די בסדר. למרות שאני גרה בפתח תקווה :).
| |
עוד ניסויים בבעלי חיים
רוב הסיכויים שכבר יצא לכם לראות את הכתבה הזאת ב-ynet.
אתם יודעים מה אני חושבת על ניסויים בבעלי חיים אבל עד כמה אני חושבת שיש בזבוז בחיות מחקר סתם בגלל האטימות של המנחים, בגלל שבלי ניסוי "רטוב" אתה לא נכנס לעיתון שווה, בגלל שאם קיבלת תקציב אתה חייב לבזבז אותו אחרת יקצצו לך שנה הבאה.
אבל הכתבה הזאת פשוט מעצבנת. נשמע לכם "לא כשר" שהפרופ' ההוא הוא חבר של המנכ"ל של החברה ההיא שהוא חבר של הרקטור שהוא חבר של המנהל בית חיות באונ' אחרת? תעשו לי טובה.
זה כמו שתגידו לי שזה לא בסדר שצה"ל קונים מערכות מאלביט, כי מפקד יחדת אמוק חבר של כמה בכירים שם.
ברור שזה אותם אנשים. זה לא שזה אותם אנשים כי כולם פה מושחתים, אלא שזה אותם אנשים כי אנשים שעובדים באותם תחומים מכירים אחד את השני ועובדים אחד עם השני ומתקדמים אחד עם השני (שלא נאמר, על גבי). הם הגיעו למצב שהם יכולים לעבוד בשיתוף פעולה, תוך דאגת לאינטרסים של שניהם והגופים אותם הם מייצגים? סליחה באמת.
הבעיה היחידה שאני רואה היא שכל הקשר הזה נעשה בחסות משרד הבריאות. אם כבר, משרד הבריאות הוא זה שהיה צריך להגיד שמשהו פה נראה להם לא כשר, אם בכלל. האנשים שזומנו לכהן בועדות האלה, לא אשמים שמשרד הבריאות לא עושה את העבודה שלו במקרה הטוב, או משתף פעולה במקרה הרע.
עכשיו, בואו נעטוף את כל הקשקוש הזה בתיאורים של קופים סובלים וחורקי שיניים וחזירים שמנים וחתולים מסכנים ונשים שוב את התמונה של הקוף עם האלקטורדות על הראש שכולם כבר ראו 800 פעם ונעשה כאילו שיש לנו פה אחלה סיפור ותחקיר מעמיק ואנחנו חושפים שחיתויות.
בחייכם.
| |
גבירותיי, מהפך
ראיתי הישרדות אתמול. והייתה משימה אחת עם בוץ וזה וקלוזאפים מרהיבים על הבטן של טום ושל אוהד. אבל זה לא היה מספיק, אז בפרק הבא יש מלחמה בין טום וטל וזה כולל בוץ, שוב.
אז אמרתי שבסדר, ביום רביעי הבא אני גם רואה הישרדות.
אז הטריק הפרסומי של ערוץ 10 זה להציג בפרומו שני גברים בנויים יפה יפה מכוסים בבוץ ו"נלחמים" האחד בשני.
לא יודעת מה איתכן- עליי זה עבד.
| |
הטמפל בר בכפר סבא
אתמול סיימנו לאכול אצל ההורים ואמרנו: יאללה, בא נלך לבדוק את הטמפל בר בכפר-סבא. בכל זאת, עד שיש פאב שווה בשרון אז מה, לא נלך לבדוק?
הגענו לשם ב-10:30 ונתקלנו בתור. אמרתי, "מה תור ב-10:30? בא נחזור לת"א וזהו". אבל הוא אמר לי, "מה, לא נראה ל מעניין לראות מה הולך שם, שגורם לתור ב-10:30?". אז נשארנו. עודנו מחכים בחוץ, יוצאים מבפנים כל מיני אנשים בגילאי 40+, ואפילו לכיוון ה-60 כזה. עם שיער אפור והכל.
בסוף נכנסנו. המקום היה מואר מדי, האוויר נקי מדי וכולם ישבו מסודרים בכיסאות סביב השולחנות. השירותים מצוחצחים, יש בהם נייר טואלט ונייר לניגוב הידיים.
אבל יש קילמס, שזה היה אחלה. וחבר שלי פינק אותי בלגבולין שהיה לי טעם חדש ונהדר.
בקיצור, אם אתם מתחילים את העשור החמישי בחייכם ובא לכם פאב שמרגיש כמו המועדונית של בהית אבות- רק עם הרבה הרבה יותר אלכוהול איכותי- הטמפל בר בכפר סבא זה המקום בשבילכם.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
