 כינוי:
בת: 40 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2008
בסדר, אז אני לא גאון הסקת מסקנות
הכנתי אתמול אחלה מרק. לבד. קיבלתי עזרה טלפונית מחברה ("מה, שוטפים את זה קודם?"), אבל זה קרה בסוף. שתבינו, עד אתמול לא האמנתי שאם שמים כל מיני ירקות במים ומרתיחים באמת יוצא מרק. אבל יוצא, בחיי. אחלה מרק, אתם לא מאמינים בכלל. עם בצל, תפו"א, בטטה, גזר, ארטישוק ירושלמי (בחיי, נו!) ועגבניה אחת, לטעם. וגם מלח, פלפל וקצת צ'ילי יבש (לגמרי יוזמה אישית, הצ'ילי).
אז אני כולי נלהבת מזה שיצא לי אחלה מרק, טועמת ולא מאמינה שהירקות רכים ולמים יש צבע וטעם, ואז אני מגלה שבכלל אין לי מצקת.
| |
איזו תחושת צדק שכזו
אני חושבת שבניגוד למערכות קודמות, יש לי תחושה שזה לגמרי בסדר ולגמרי נחוץ. אני חושבת שזאת פעם ראשונה שאני יכולה לדבר עם דודים שלי בחו"ל שניזונים מתקשורת פרו-פלסטינית ולהגיד להם שזה ממש לא מעניין אותי מה הם חושבים ומה הם רואים- אני בטוחה שזה צודק. וגם להסביר להם בלי למצמץ למה זה צודק. למה אין כזה דבר "חוסר פרופורציה" אלא מה שנחוץ כדי להגן על שטח ריבוני והאזרחים שחיים בו.
ועוד: בכלל לא מעניין אותי אם זה בגלל הבחירות, בגלל לבני, בגלל ביבי או בגלל ברק. מעניין אותי שאני מקבלת מההנהגה (ולא משנה שהיא חרא, כן?) חזית שאומרת: לא איכפת לנו מה תגידו שם בחו"ל- המהלך הזה מתבקש. מעניין אותי שהתקשורת כאן, בניגוד למערכות קודמות, תופסת את עצמה קצת בידיים ולא מפרסמת רק מאמרי דעה פרו-פלסטינים ותמונות של נשים פלסטיניות בוכיות. מעניין אותי שהמשטרה עוצרת ערבים ישראלים לפני שהיא נאלצת להרוג איזה כמה ולהגיע לועדת חקירה מטומטמת. מעניין אותי שהרוב כאן מתחיל להבין שטילים לא מגיעים לאשדוד בגלל שישראל רעה.
רק שלא יורידו בעזה איזה בית חולים בטעות, וכל התחושות הטובות האלה ילכו קיבינימט (וברק באמת לא יעבור את אחוז החסימה).
| |
אפשר חודש אחד בנוח?
זה התחיל ב"מה אני אלבש היום?", ואז מן כזה "מה, התחתונים הכי יפים שלי? כן, למה לא".
ואז קיבלתי מחזור יומים לפני הזמן!
זה מצחיק שאני עוד חושבת שיש לו זמן שבו הוא אמור להגיע. הוא בכל מקרה אף פעם לא מגיע כשמצפים ממנו. כשאת לחוצה עליו- מאחר, כשאת סופרת- מקדים, כשבכלל שכחת שיש לך אחד כזה- מפתיע.
| |
אני אספר לכם סיפור
אני סטודנטית גרועה. אני יודעת שזה לא נראה ככה, אבל זה רק בגלל שאני נוטה להשאיר רושם נהדר בכל מה שקשור ללימודים.
אני מגיעה לרוב השיעורים, זה נכון, אבל נוטה להרדם בהם או סתם להתעסק בכל דבר אחר במקביל לסיכומים. אה, כן, זה דבר שאני עושה טוב- לסכם. יש לי סיכומים נהדרים.
בתואר הראשון, למשל, הייתי נרדמת כל הזמן. היו לי תנוחות מוזרות לגמרי, תלוי באיזה אולם מדובר. למשל, פיזיקה 444 הוא לגמרי נוח כדי לשבת על הרצפה ולהניח את הראש על המושב המרופד. מה שאי אפשר לעשות בשלייפר, כי אמנם הכסאות שם מרופדים אבל הרצפה משופעת.
בכל מקרה, זה העניין: אני יכולה לישון בשיעור, ובכל זאת להקשיב בחצי אוזן למרצה ולענות על שאלות באמצע השיעור. תארו לעצמכם בחורה מקופלת בכיסא סטודנטים, מרימה את הראש, עונה תשובה או שואלת שאלה עניינית וחוזרת להתכרבל.
חוץ מזה, אני אף פעם לא עושה שיעורי בית. אני חושבת שעשיתי רק בכימיה אורגנית א', וזה גם ככה הביא אותי רק ל-71 (אה, עשיתי שיעורים גם במתמטיקה 3 (מד"ר) וקיבלתי 97, אבל זה לא נחשב כי זה קורס ממש קל). תמיד העתקתי שיעורים, ואם לא הייתה חובת הגשה פשוט דילגתי עליהם בקלילות. בין 3 ימים לשבוע לפני המבחן הייתי יושבת עם החבר'ה ומבקשת שיסבירו לי מה קורה בקורס. כי אמנם הבנתי את החומר, אבל לא היה לי מושג איך לפתור תרגילים.
אף פעם לא היו לי ציונים טובים (ז"א, מהרגע שסיימתי את התיכון), אבל גם לא עבדתי קשה כמו אלה שקיבלו ציונים טובים באמת. ואני גם לא ממש מבינה את הקונספט של "לדעת לפתור תרגילים" על פני "להבין מה הולך פה". בא נגיד שמשפטים בסגנון "קאיה, מה זה משנה? ככה פותרים את זה. יש לך מבחן עוד יומיים", היו עניין שבשגרה. אה, גם אף פעם לא הבנתי את הקונספט של להעתיק שאלות דומות ממבחנים קודמים במבחנים עם חומר פתוח.
ולמה אני מספרת לכם את כל זה? יש לי מבחן בלוגיקה שבוע הבא. לא הייתה חובת הגשה של תרגילים, אז לא עשיתי אותם. וברוב השיעורים גלשתי באינטרנט או התכתבתי בהודעות עם קני. אבל בניגוד ללימודים הקודמים, אני ממש יושבת ללמוד שבועיים לפני המבחן ופותרת את הכל לבד.
אני סטודנטית גרועה, זה לא הuלך להשתנות. אבל כבר סיימתי תואר אחד עם 76 ועוד תואר עם 87. הגיע הזמן להתקדם ל-90-ים.
| |
8 טיפים לבלוגרים
אני קוראת את הבלוג הזה, בין הרבה אחרים, לעבודה. בדר"כ אין שם הרבה דברים מעניינים שקשורים לבלוגרים שמריצים בלוג אישי, אבל הפוסט הזה בהחלט שווה קריאה.
| |
המבחן
6 בבוקר. השעון מצלצל. בחוץ חשוך, גשום ובאופן כללי נראה די קר. והפוך דווקא נורא נעים. ואז ההתלבטות: אני קמה עכשיו להתאמן או נשארת במיטה עוד שעתיים ומגיעה לעבודה ב-9 כאילו כלום. התלבטתי עד 6:30, ואז קמתי לריצת בוקר.
חה! אני קמתי היום בבוקר, בגשם, כשעוד ממש חשוך בחוץ והלכתי להתאמן. חה! אני יותר חזקה ממני.
| |
להיות דתל"ש
אבא שלי בא אליי להביא לי חנוכיה ונרות. אז הדלקנו ביחד נרות במטבח, ליד החלון. ובין הנר השני לראשון כבה לי השמש, אז לא לקחתי אש מהנר שהדלקתי הרגע אלא הדלקתי גפרור חדש, שהרי אין לנו רשות להשתמש בהם.
ואז כשהוא הלך התחלתי לאכול את הדבר הסופר-לא-כשר שהיה לי בבית, אבל לא כיביתי את האור במטבח שהרי הנרות הם לראותם בלבד.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
