 כינוי:
בת: 40 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2009
אני כל כך לא מרוצה מעצמי שבא לי לבכות.
| |
פוס משחק
היום היה כנס חברה בהרצליה. כל הכנס, בין ההרצאות, אנשים יצאו החוצה למרפסת ואמרו, "יא, איזה יופי הים... איך מתאים לי ללכת לים עכשיו". גם אני אמרתי את זה. ואז בסוף הכנס עליתי על האוטו, שמחה שאני יכולה להגיע הביתה מוקדם. זה גם מה שכל השאר עשו.
בדרך לגלילות, עם חלון פתוח ומוזיקה טובה שאלוהי גלגלצ שלח אליי במפתיע, אמרתי לעצמי: רגע, השעה 2 בצהריים. יש שמש, ואני פה, ליד הים. למה אני נוסעת הביתה?!
עשיתי יו טרן וחזרתי לים. החניתי את האוטו, שמתי את התיק בבגז' וירדתי לחוף. הורדתי נעליים וגרביים ונשכבתי לי על החול.
ואז אמרתי לעצמי שבאמת חם, ובטוח המים לא קרים מדי (בכל זאת, ים תיכון). אז הלכתי לבדוק רק עם הרגליים והם באמת לא היו קרים. אז שמתי בצד את הג'ינס, הסריג והמשקפי שמש ונכנסתי למים.
וזה היה לי כיף.
| |
נצחון האדם הקטן על המערכת
אז ניסיתי מלא מברגים והלכתי לאייס כדי למצוא מברג מתאים וכלום- הברגים לא נפתחו ולא כלום. הבחור מאייס אמר לי שאני גם לא אמצא מברג מתאים כי "זה בכוונה ככה". נכנעתי. הלכתי למרכז השירות של אורנג'.
הנציגה הסבירה לי בחוסר אדיבות שאולי הטלפון שלי יחזור מתיקון כשהוא בכלל לא עובד, כי זה מכשיר חשמלי רגיש ואי אפשר לדעת מה יקרה כשיפתחו אותו ואורנג' לא אחראיים על זה. במקביל, היא החזיקה את הטלפון ככה שהמסך שלו תלוי כלפי מטה ואמרה לי, "אני לא מבינה מה את רוצה, המכשיר שלך שבור", אמרתי לה, "תזהרי, אם תחזיקי אותו ככה ברור שהוא לא ישבר! בינתיים הוא עובד, ואני גם רוצה שזה ישאר ככה". אז לקחתי ממנה את הטלפון שלי והלכתי משם.
למחרת בצהריים (כששקט יותר) הלכתי לשם שוב, לא לאיזור של התיקונים אלא של השירות לקוחות וסיפרתי למישהי אחרת על איזה מבאס היה אתמול בערב ושהנציגה שלהם הייתה מפגרת, הפקדתי אצלה בסוף את הטלפון לתיקון, תוך ציון המצב בו הפקדתי אותו, וביקשתי גם לדבר עם מנהל. המנהל לא התפנה לדבר איתי.
אז חזרתי למשרד וכתבתי מכתב תלונה לאורנג' (תחסכו את זה ממני- לא, אין לי מה לעשות בעבודה). בתגובה, קיבלתי זיכוי בסך 20 ש"ח למשך 18 חודש, שזה נחמד מצידם.
היום הלכתי לאסוף את הטלפון שלי. הבחור הסביר לי שהחליפו לי, למעשה, את כל הגוף החיצוני של הטלפון- כולל את המסך, כולל את לוח המקשים. הכל. טלפון חדש. אני כבר התכוננתי לצעוק עליו שהסיכום איתם היה שאם התיקון הוא מעל 99 שקל הם מתקשרים אליי. ואז הוא אמר שהתיקון, משום מה, ללא עלות.
| |
תראו סרט
אתם יודעים שהמלצות על סרטים מעולם לא היו הצד החזק של הבלוג הזה, אבל את 500 days of summer אני ממליצה לכם לראות.
הטאג ליין של הסרט לא היה יכול להיות מדוייק יותר:
This is not a love story. This is a story about love.
ראיתי אותה עם בחור, והוא התלהב לא פחות ממני. זה לא סרט בנות, אבל הוא דורש איזושהי מחוייבות רגשית מבחורים. לסרט יש פסקול נהדר (הוא אפילו מועמד לגלובוס הזהב איתו), והתלבושות לדעתי נהדרות.
אני לא אביא לכם את הטריילר כי לדעתי הוא דווקא קצת מפספס. אבל כן את אחד הקטעים הכיפיים בסרט (הסרט הוא לא מיוזיקל):
| |
OMG
1. קיבלתי poke בפייסבוק מאיזה בחור שיש לנו 3 חברים משותפים ש*לחלוטין* לא קשורים אחד לשני. עד כמה שאני יודעת, השלושה האלה לא נפגשו מעולם.
2. הפלאפון שלי התפרק. אם חשבתם שדרור הצליחה לעשות דבר נדיר, תקשיבו לזה: כל החלק של המסך, זה שאמור לגלוש מעלה ומטה, יצא מהמקום. נשארתי עם בסיס מספרים ומסך שמחוברים בניהם בסרט שמעביר את המידע מהטלפון למסך. אז שיחקתי קצת עם הפלאפון וגיליתי שאני צריכה לפתוח 3 ברגים במסילה של הסלייר כדי להכניס את המסך חזרה. אז שאלתי את השותף שלי אם יש לו מברג בצורת כוכב. הוא אמר שלא, שאל אם אין לי ביטוח על הטלפון (לא, אין לי. עובדה, אני לא צריכה את אורנג', אני רק צריכה מברג!) ואז אמר לי "ללכת למישהו" כדי שיתקן לי את זה.
אז אמרתי שאולי לאיש סיסטם אצלנו בחברה יש מברג כוכב, כי אולי כל מיני דברים טכנולוגים קטנים אחרים מגיעים עם ברגי כוכב. לא היה לו. הוא ניסה לפתוח את הברגים עם פלאייר (!), אמרתי לו שלא צריך ותודה רבה, והוא אמר שיש לו מברג כוכב בבית, ואם אני רוצה אז הוא יביא אותו מחר והוא יתקן לי את הטלפון צ'יק צ'ק. אז הלכתי לחבר'ה שעושים פה שיפוצים לשאול אם יש מצב שיש להם מברג כוכב קטן. הם אמרו שלא.
כמה דברים יש לי להגיד על הסיפור הזה:
א. סלחו לי נא, גברי העולם, אבל אני פירקתי את הטלפון לבד וגם הבנתי לבד מה אני בדיוק צריכה לעשות כדי לתקן אותו. 3 ברגים קטנים זה לא מה שיעצור אותי מלתקן את הפלאפון שלי *בעצמי*.
ב. אני לא מוכנה ללכת לאורנג', או לשום חנות תיקונים, בשביל 3 ברגים קטנים בצורת כוכב. אם צריך, אני אלך להום סנטר ואקנה סט מברגים. במקרה הזה אני צריכה מברג, לא גבר.
ג. זה לא איזה הצהרה פמיניסטית או משהו. אני באמת רק צריכה מברג. אם הייתי צריכה גבר שיעזור לי, הייתי מבקשת את זה בלי בעיה.
3. נשברה לי הציפורן באצבע המורה ביד ימין. אתם לא יודעים כמה זה נראה חשוד ומעלה תהיות לגבי הרגלי האוננות שלי. לך תסביר לאנשים שבמקרה הזה אני דווקא מעדיפה לקחת גבר על לשבור ציפורן...
| |
אז לא ברור לי
הייתי בראיון עם הסמנכ"ל. הוא התדיין איתי על הרכב. ואני חשבתי שהייתי ברורה. הוא רצה לדעת עד כמה זה דיל ברייקר. אז עכשיו הוא יודע.
אבל בדרך החוצה משם פגשתי מישהו שלמד איתי. עשינו ביחד מכינה, ואז הוא הלך להנדסת חשמל ואני לביופיזיקה והיינו נפגשים הרבה בקמפוס ואני הייתי קצת מאוהבת בו כמה שבועות. אפילו יצאנו פעם, בנוסף לפעם-פעמיים שהוא נידב את עצמו באביריות לעזור לי עם השיעורים, או משהו (כאילו שחסרים לי חברים בפיזיקה שאני צריכה מישהו מהנדסה. אבל ברור שהסכמתי).
אני אמרתי לחברה שלי שלמדה איתו שהוא אחלה והיא הייתה אמורה לשאול אותו מה הוא חושב על זה, אבל עד שהיא הזיזה את עצמה אני כבר שאלתי אותו לבד. ואז הוא דיבר איתי אחרי איזו מעבדה והחלפנו טלפונים ואז הוא התקשר ושאל אם אני רוצה לעשות משהו, אני שאלתי אם הוא רוצה לצאת והוא אמר שהוא חשב שנבוא אליו הביתה לראות סרט. אני לא הבנתי הרבה אז בדייטינג, אבל הבנתי שאין הרבה מקום לטעות אם בחור מזמין אותך לראות סרט אצלו.
אז הוא אסף אותי (לא היה לי רשיון אז!) ובאנו אליו. ואז ראינו סרט אצלו בחדר ואכלנו פופקורן. אני זוכרת שהתלהבתי מזה שהסדינים שלו היו חלקים וכהים, בלי קשקושים. ואז אחרי הסרט זה היה כזה להשאר בחושך ולשכב במיטה ו... כלום. הבחור לא שם עליי אצבע. ואז הוא שם אותי בבית חזרה, ואז באוטו זה היה כאילו מועד לנשיקה, אבל לא היה. ואז כשראיתי אותו בלימודים הוא בקושי אמר לי שלום. לא הבנתי מה העניינים.
בזה זה נגמר, למעשה. הקראש עבר לי מהר, כרגיל, ואחרי איזה כמה זמן הוא חזר להגיד לי שלום במסדרונות כמו שצריך.
אז היום אני יוצאת מהראיון עבודה ואני רואה אותו הולך ברחוב, בברזל שם, עם עוד שני בחורים. בגלל שבאתי מהראיון לבשתי את התלבושת-ראיונות-עבודה שלי ונראיתי ממש טוב. והוא התחתן, הזדקן והשמין. אז רשמתי לעצמי נקודה ואמרתי שאני אדאג שהבעל שלי לא יראה כמו איזה סמרטוט אחרי 3-5 שנות נישואים.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
