 כינוי:
בת: 40 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2010
למה הגעתי לעבודה עצבנית היום
אתמול הייתה שיחה עם הבוס. אני התפוצצתי עליו ובעיקר הוא התפוצץ עליי. זה בא בעקבות כמה אימיילים, בו הוא אמר בין היתר "כשאני מתקשר אלייך אני מצפה שתעני או תחזרי אליי", ואני אמרתי לו שאני לא חושבת שאני צריכה להיות זמינה לענייני עבודה ביום שישי בשלוש וחצי אחר הצהריים. אז הוא אמר שזאת הדרישה שלו, שהיא לא תשתנה ושאם אני לא רוצה הדלת פתוחה. אמרתי לו שללכת ככה בעצבים לא יקרה, שכרגע אני אעשה את מה שהוא מבקש אבל אם זאת הדרישה באמת (להיות זמינה בכל זמן שהוא למעט שבת, כולל סמסים ב-11 בלילה) אני בהחלט צריכה לשקול את זה מחדש.
ואז הוא קשקש לי כל מיני דברים על זה שאני לא מבינה את ההזדמנות שהוא נותן לי פה, לנהל פרוייקטים גדולים כש"הטריינינג על חשבונם". עלק "הטריינינג על חשבונם", כאילו שהוא עושה לי טובה. כאילו שהוא רוצה לפתח לי את הקריירה ולכן הוא מבזבז עליי כסף, כי הוא נחמד.
הרי ברור ששמו אותי לנהל פה דברים כי הם יודעים שאני יכולה לעשות את זה, שאם יזרקו אותי למים אני אסתדר, ואם יביאו מישהו עם נסיון הוא יעלה להם לפחות פי 1.5.
"הטריינינג על חשבוננו". אני חושבת שמכל הדברים הלא נעימים ששמעתי מהבוס שלי בחודשים האחרונים, זה לוקח את כולם. אולי הוא גם רוצה שאני אנשק לו את התחת כל יום כשאני מגיעה לעבודה, ואגיד לו תודה על זה שהוא בכלל מעסיק אותי.
גם אמרתי לו שאני לא מבינה מה הוא נופל עליי, הרי כל הפרוייקטים שיש עליי רצים בלוח זמנים מדויק, בדיוק כפי שהוגדר- למעט פרוייקט אחד שפשוט עוד לא הוגדר- אז איך אני יכולה לנהל פרוייקט כשמשנים את הדרישות כל חצי יום? ואפילו שמשנים את הדרישות כל חצי יום, עדיין כל החלקם שהוטל עליי לנהל רצים כמו שצריך. ושאם הוא רוצה שהעבודה שלי תכלול לתאם בינו לבין הסמנכ"לים שלו מה כל אחד מהם רוצה ואני אקבע להם פגישות לדיון- שרק יגיד. אני, משום מה, חשבתי שכשסמנכ"ל מוריד אליי דרישות הוא אישר אותם מולו קודם. הו, התמימות.
| |
איזה בוקר
נקבע לי היום ראיון עבודה באיזו חברה בדרום תל אביב, ליד התחנה המרכזית כזה. הראיון היה ב-11 וחצי בבוקר, אז אמרתי- אני אקום בכיף, אצא מוקדם, אמצא את המקום ואלך לשתות קפה.
שמחה וטובת לב קמתי בבוקר, התלבשתי ויצאתי לדרך. הגעתי לתל אביב והתבלבלתי בדרך. התבלבלתי כל כך הרבה שנכנסתי לנתיב לתחבורה ציבורית. היה לי כל כך הרבה מזל שזוג שוטרים באוטו גולף ביקשו ממני רשיונות.
- גברת קאי, מה את עושה בנתיב לתחבורה ציבורית?
- אין לי מושג, בחיי. אני רק רוצה לברוח מפה.
- לא ראית את השילוט?
- לא.
- אבל כשאת הולכת לאיבוד, את צריכה להסתכל על השילוט שבעתיים
- אתה צודק, אדוני השוטר. אבל באמת לא ראיתי ולא היו לי פה שום כוונות רעות.
- ש לך עבירות תנועה קודמות?
- קיבלתי דוח מהירות לפני איזה שנה
- אני מבין. טוב, רציתי לתת לך אזהרה, אבל בגלל שאת לא נענית לאזהרות, אני נאלץ לרשום לך דוח (מוציא את הניירות)
- לאיזה אזהרות אני לא נענית?
- כשקיבלת את הדו"ח הקודם זה היה עבירת תנועה ראשונה שלך, יכולת לפנות כדי להמיר את הדו"ח האזהרה תוך 30 יום ולא עשית את זה.
- מאיפה אני אמורה לדעת שאני יכולה להמיר דו"ח באזהרה?
- השוטר היה חייב להגיד לך את זה.
- אבל הוא לא אמר לי, הוא פשוט רשם לי דו"ח, שמתי שם 750 שקל.
- חבל. יש לך כבר עבירת תנועה קודמת, אני לא יכול להוציא אותך באזהרה
- רגע, אז בגלל שהשוטר ההוא לא אמר לי את מה שאתה אומר שהיה עליו חובה להגיד לי, ואני הלכתי ושילמתי את הדו"ח בלי לנסות להתחמק ממנו, עכשיו אתה לא יכול להוציא אותי באזהרה כשברור לשנינו שמדובר בטעות מצערת ולא היו לי שום כוונות להכנס לנתיב לתחבורה ציבורית?
- בסדר, סעי, תשימי 500 שקל לצדקה, זה הדו"ח שלא קיבלת.
- תודה רבה. רק תסביר לי בבקשה איך אני יוצאת מפה?
והוא הסביר. ועפתי משם. לא שזה עזר לי להבין איפה החברה המזדרגגת הזאת. אז מצאתי איזה חניון, שמתי את האוטו, ויצאתי לחפש את החברה המזדרגגת ברגל.
בדרך, ראיתי יותר פיליפיניות ממה שראיתי בכל החיים שלי. אני לא צוחקת. אף פעם לא הייתי בפיליפינים, כן? אבל בהליכה של 150 מטר היה נראה לי שנזרקתי לאסיה.
טוב. מצאתי את הרחוב של החברה המזדרגגת, אני מסתכלת על המספרים של הבניינים כדי להבין לאיזה מהם אני אמורה להכנס, ומסתכלים עליי בחזרה 6 כושים שיושבים מתחת לבניין שאני אמורה להכנס אליו. היה לי עוד 20 דקות, אז אמרתי שאני אלך לשתות משהו, ארגע רגע, ואז אכנס למקום.
ממול היה איזה בר בריאות כזה. ביקשתי מיץ תפוזים. וזה היה המיץ תפוזים הכי טוב ששתיתי מזה הרבה זמן. אז סיימתי את המיץ שלי, הלכתי לבעלים של המקום ואמרתי לו- "תקשיב, היה לי בוקר מחורבן. אבל המיץ תפוזים שלך זה המיץ תפוזים הכי טוב ששתיתי מזה הרבה זמן. עשית לי את היום". והוא אמר לי, "וואו, תודה, את עשית לי את היום בזה שאמרת לי את זה". ואז יצאתי משם שמחה עוד פעם לקראת הראיון עבודה.
הגעתי שוב לבניין וראיתי שהחברה שאני הולכת אליה יושבת מעל לחברת עובדים זרים, או משהו, ולא היו שם 6 אפריקאים, היו שם איזה 40. טוב, שמתי את הקוד שאמרו לי הכניסה לבניין ונכנסתי. הגעתי לראיון.
הבחור שריאן אותי היה נחמד נורא, דיברנו איזה 10 דקות והיה נראה שהציפיות שלנו תואמות. ואז הוא אומר לי, "תראי, אני אשים את כל הקלפים על השולחן. ריאנתי ביום חמישי בחורה שככל הנראה תתחיל לעבוד פה. אבל לא ביטלתי את הראיון איתך כי קרות החיים שלך היו נראים לי מעניינים מאוד ורציתי לפגוש אותך. ואת אכן בחורה מעניינת מאוד. אז בואי נגיד ככה- אם אני לא מתקשר אלייך עד יום שלישי, כנראה שלקחתי אותה לעבודה. ואם אני חוזר אלייך, נמשיך לדבר על שכר וכאלה. תודה רבה, להתראות".
לא יודעת מה איתכם, אבל לי זה נשמע כמו, "תראי, התחלתי בדיוק לצאת עם איזו מישהי חדשה, אבל זה עוד לא ממש סגור. אם לא יילך איתה, אני אשמח להזדיין איתך שבוע הבא".
אבל היי, שתיתי אחלה מיץ תפוזים!
| |
סיפור עם קורות חיים
ביום רביעי שעבר אני רואה שיחה שלא נענתה והיה לי די מובן שזה מקום עבודה שחוזר אליי. התקשרתי חזרה.
"אה, קאיה, כן, אני התקשרתי אלייך. רק תני לי למצוא חזרה את קורות החיים שלך, זה נראה כמו משימה בלתי אפשרית כרגע... אה-אה! שלך זה עם הפס הכחול, נכון? מצאתי".
כל כך פשוט, כל כך עובד.
| |
לסרב לראיון עבודה
היום התקשרו אליי מ-888 והציעו לי משרה ורצו לזמן אותי לראיון. אמרתי להם שהעבודה כעבודה נשמעת סבבה אבל שלקבל את הבונוסים שלי על יעדים של סכומי הפקדה, לא נראה לי. הם הסבירו לי שיש להם מערכות לחסימת קטינים ומכורים, ואני אמרתי להם שזה סבבה שיש להם מערכות כאלה אבל שלי זה לא מתאים.
אני שמחה שלמרות שאני מחפשת עבודה כבר איזה 4 חודשים ואני יחסית מיואשת, אני שומרת על הקו של "לעבוד בעבודה יצרנית".
| |
נבחרת החלומות III
נכון שאני בדר"כ בונה את נבחרת הכדורגלנים היפים לקראת רבע גמר ליגת האלופות, אבל השנה המצב מחייב ללכת על זה לקראת השמינית. המשחקים הראשונים הם הערב, כבר פספסנו את טורס ואני ממש לא יכולה לתת לאוצרות שיש לריאל העונה להתפספס.
השנה הייתי יצירתית (או נכנעתי לסגל) ובניתי סוג-לא-מאוד-ברור של 3-4-3. אל תהיו קטנוניים, זה גם ככה היה קשה.
1. ויקטור ולדס. האחד והיחיד. התלבטתי, וחשבתי לתת השנה במה לקסייאס אם כבר משנים את הלו"ז בגלל ריאל מדריר. אבל ולדס כבש לי את הלב. זה בעיקר החיוך, וקצת הקרחת (שלגמרי עדיפה על הזקן הלא ברור שקסייאס גידל לאחרונה). ואם היה ספק שהוא הבחירה המוצלחת מבין השניים, תסתכלו על זה.
2. דני אלבז. זה חדשות ישנות. הוא מהיר, הוא יפה, הוא צעיר והוא ברזילאי. לא צריך הרבה יותר מזה. ואני מנסה, אבל באמת קשה למצוא תמונות סבירות שלו כשהוא לבוש :)
3. אשלי קול. כן, הוא שוב איתנו. יש למישהי ספק?
4. ג'ררד פיקה. עם הזמן מתגלה שחוץ מלהיות שחקן-נשמה שכזה, הוא גם חתיך לא קטן. זה הזקן, לדעתי. והגובה. והחיוך המבויש. וזה שהוא לא מתעצבן הרבה.
5. אסטבן קמביאסו. כי צריך מבוגר אחראי אחד בקבוצה הזאת. וכי אם לא עכשיו, כנראה לא יהיה מתי. כי הוא הגבר הלבן עם השיניים היפות ביותר בכדורגל העולמי וכי הוא גבר שהשכיל לוותר על השתיים וחצי שיערות שנשארו לו ועבר לקרחת. וכי הוא ארגנטינאי, וקצת כבוד.
6. אנדרס אינייסטה. ההוכחה החיה שגבר נמוך יכול להיות סקסי בטירוף. שילד טוב יכול לעשות לך את זה בלי להתבלבל. וכי יש בו ובכדורגל שלו משהו כל כך לא מתאמץ.
7. חאבי אלונסו. אין הרבה מה להתחכם- הוא פשוט יפיוף! אפילו הקווים שלו במצח סקסיים בעיניי. איזה קווים? אפילו המצח שלו סקסי בעיניי.
8. דייויד בקאהם. כן כן! נכון לא ציפיתם למצוא את בקאהם כאן בשלב הזה בקריירה שלו? אבל אנחנו נזכור לו חסד נעורים, לסֶר, ואולי הוא רחוק מלהיות השחקן הטוב ביותר על המגרש, אבל דולצ'ה וגבאנה יושבים עליו יופי.
9. זלטן איברהימוביץ'. כן, האף שלו מוזר. כן, השיער שלו ארוך מדי. כן, לא-מי-יודע-מה הולך לא העונה. אבל יש בו קסם, יש בו משהו שמח נורא. והוא שוודי. לא מספיק?
10. קאקא. כי הצניעות שלו כובשת. וכי הוא נפלא ממש.
11. כריסטיאנו רונלדו. אם פעם חשבתי שהוא לגמרי בחור שאומרים לו "רד על 4" והוא פשוט לא יודע את נפשו מרוב אושר, המשחקים האחרונים שלו הוכיחו את זה לגמרי. אז הוא השחקן היקר ביותר בעולם, הוא בין השחקנים שעושים הכי הרבה כסף מחוץ למגרש, הוא אייקון אופנה והוא מת להיות עבד מין. באמת-באמת, אני לא חושבת שיש יתר טוב מזה.
מאמן: פפ גוארדיולה. אין דברים כאלה. רק שיטפל בקרחת שמתפתחת, בבקשה בבקשה.
| |
אז בת דודה שלי התחתנה
ויש לי כמה דברים להגיד על זה:
1. מישהו שם מהחבר'ה שלה התחיל לדבר איתי. עלה חדש כזה. שאני מוכרת לו הוא אומר. אז אמרתי לו שבטח מהיסודי ומה השם משפחה שלו וכמה שנים הוא מעליי וזה. והוא עושה לי, "וואלה, השתנית!", ובוחן לי את הרגליים. וזה כאילו, מה אתה אומר? אולי עברו 15 שנה מאז?
2. אם בעלי לעתיד, כפרות עליו, יורד מהחופה לשים לי את ההינומה עם היד בכיס- הוא יכול להיות בטוח שאני מסתובבת והולכת. מה זה החוצפה הזאת? אולי אתה גם רוצה איזה ג'וינט על הדרך?
3. מה זה השטות הזאת של להגיד "הרי את" וזה עם הפנים לתוך המיקרופון במקום עם הפנים לאישה שאתה מקדש? אם בעלי לעתיד, כפרות עליו, יעשה את זה אני שוברת עליו את הכוס וגם דואגת לשבור לו את יד ימין.
4. סה"כ הייתה חתונה נחמדה, רק חבל שהיא התחתנה עם כזה פוץ.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
