אני יודעת שאמרתי את זה מליון פעמים ואני יודעת שרובכם יסכימו איתי. ובכל זאת, לא יכולתי שלא להתעצבן היום בדרך הביתה:

מה אני מבקשת? לנסוע הביתה במהירות המירבית המותרת בחוק. לא מעליה, סתם המהירות המירבית. והכביש פנוי, אין עומסי תנועה. נכון שזאת לא נשמעת כמו בקשה מוגזמת? כאילו, זה לא שביקשתי חבר חתיך, מוכשר בצורה בלתי-רגילה, שיאהב אותי ממש הרבה ואמא שלו לא תהיה מעצבנת. רק ביקשתי לנסוע הביתה.

אבל לא. בואו כולנו ניסע 70 קמ"ש לכל רוחב הכביש. בואו לא ניתן לאנשים הנורמלים לנסוע- לא מימין, לא משמאל, לא משום מקום. בשביל מה? הרי יותר בטוח ככה, ואנחנו נלחמים בתאונות הדרכים!

אני אומרת- בואו נקנוס את מי שנוסע החל מ-10 קמ"ש פחות מהמהירות המירבית המותרת בנתיב עקיפה כשהכביש פנוי. למה? כי הם גורמים לנהגים אחרים להתעצבן ולנסוע בזיגזג. כל נסיעה עצבנית מסוכנת כמו- או יותר- מנסיעה רגועה במהירות גבוהה. אז בואו נתחיל לקנוס את האידיוטים האלה, ונראה איך זה משפיע על תאונות הדרכים בכבישים מהירים. אה, וגם את כל האידיוטים שלא מבינים מה זה נתיב האצה ונכנסים לך לנתיב ב-60 קמ"ש.

- בתי, את זוכרת שאני צריך את הלפטופ שלך למחר?

- כן. אולי תבוא לקחת, אני אוריד לך את זה למטה

- בסדר. את רואה את המשחק?

- טוב, אז אני אבוא במחצית

***

- אבא, זה כל-כך רע

- כן... לא יאומן

- ומה זה הגול ליגה רביעית הזה?

- עזבי. מעולם לא אהבתי את אוואט הזה, אבל באמת שהפעם כל מה שחסר זה שהוא יעשה את הגולים בעצמו

- אתה עוד ממשיך לראות?

- בטח. אני חוזר הביתה לסבול עם אחיך, את לכי תסבלי גם.

***

וזה באמת עצוב לי, כן? אל תטעו. בעיקר כי היוונים שיחקו חרא. זה לא שאתה יכולה להגיד, "וואלה, אין מה לעשות, זה רמה אחרת של כדורגל".

אתם לא תאמינו, אבל אני קניתי אתמול שמלה סופר צנועה. כמה צנועה? אני לגמרי יכולה ללכת איתה לחתונות של דוסים בלי להרגיש רע.

יש לה שרוולים. לא ארוכים, אבל מספיקים. היא עד הברך, בלי שום שסע. היא לא צמודה מדי, היא פשוט יושבת נכון על הגוף. היא בסוג של צבע אפרסק חזק, לכיוון הכתום.

ויש לה ריץ' רץ' בולט בצד שמאל, לאורך כוווול השמלה :)