1. זה יפה להגיד משהו כמו "אנחנו ממש רוצים לשחרר את החייל, ישראל פשוט לא מסכימה לנו".

2. בעבודה טעו לי בתלוש: יש לי 17 שעות עבודה פחות, ואת החזרי הנסיעות הורידו לי במקום להוסיף לי. זה גם יפה.

3. המשחק של היום ממש עושה לי פרפרים בבטן. רשימת השחקנים של היום מעוררת אימה, ואני מצפה פה לפייט רציני. רק שתבינו את הרצינות שבעניין: אבא שלי החליט להשאיר את הטלוויזיה דלוקה על טיימר, עד סוף ה-90 דקות. אני מאוד מקווה שלא תהיה הארכה.

זה עוד שבוע מסתיים, ואז נזכור רק שני דברים: מי לקחה ומי עפה למרות שממש ממש לא רצינו. אז לפני שהכל יגמר, וכשעוד רוב הנבחרות טריות לנו בראש, החלטתי על בניה של הרכב יפה.

לדורות היה הכדורגל ספורט של מכוערים, אבל לאחרונה הוא מביא לנו כמה הברקות שאי אפשר להתעלם מהן. ז"א, במקרה ואת אישה שאיכשהו כלואה עם עודף טסטוסטרון ועוקבת אחרי רוב המשחקים.

לבנות: אוסף נדיר של כדורגלנים יפים לבנים: הצצה נדירה אל נבכי המוח הנשי

אה, כמובן יש כאן 11 שחקנים, אבל הם בהחלט לא יכולים להרכיב קבוצה. איכשהו, אין מגנים יפים במיוחד.

1. קסייאס. כי הוא ספרדי ויפה

2. טוטי. כי הוא כזה איטלקי חמום מוח, ויש לו את היתרונות של איטלקים חמומי מוח 

3. נדווד. נכון שהוא עובר את ה-30 וזה ניכר על הפנים שלו, אבל הוא עדיין יפיוף

4. פודולסקי. כי הוא גבוה, רחב ובלונדיני

5. טרזגֵה. בגלל צבע העור והזקנקן הסקסי שלו

6. מרקז. כי הוא בדיוק מה שהייתְ רוצה לפגוש בבר מקסיקני, לשבת על קורונה ולהעביר לימונים

7. קמביאסו. מישהו צריך לטפל דחוף בשיער שלו, אבל יש לו שיניים מהממות

8. קאקא. כי הוא כזה ילד חמוד!

9. סביולה. כי אמא שלך תשמח

10. הנרי. כי הוא גבוה, רחב ושחרחר

11. בלאק. כי הוא כזה... אח...

והם חייבים מאמן, נכון? חוץ מזה, את מעדיפה גברים בוגרים. בשביל זה בדיוק יש לנו את קלינסמן.

עכשיו, מי מציע לי לשלוח קורות חיים, בצירוף כתבה, לעיתון נשים? :)

אתמול, במסגרת הדרכה במקום בו אני מתנדבת, ראיתי את הסרט "אבודים לרגע". הסרט מספר על שני חברים שמגיעים לטיול בהודו, מפה לשם נפרדות דרכיהם ומתחברות מחדש כשהאחד יוצא לחפש אחר השני, מוצא אותו מחוק לגמרי ומחזיר אותו לארץ. לא הרבה דברים נגעו לי בסרט הזה, אולי כי אני יחסית בסביבה מוגנת. גם לא ראיתי את הקשר בין הסרט הזה והמציאות שהוא מציג לעבודה עם נוער, כאן ועכשיו. אבל היה קטע אחד, שהעביר בי צמרמורת.

בחור, שהוא לא אחד משני החברים, ומבלה בהודו כבר כמה חודשים, מספר לעמית על איזה קטע שהיה לו בארץ: הוא מגיע הביתה, כולו מחוק אחרי מסיבה, ורואה צו 8 על הדלת. רץ אץ לו הבחור לבסיס ומעלים אותו לשמירה. פתאום, משום מקום, צץ לו דוב ענק עם עיניים ירוקות זוהרות. בו בזמן הבחור מתחיל לירות עליו וכל הבסיס מתעורר. "בסוף מה מסתבר אחי? סתם, שני ילדים פלסטינאים חארות ששיחקו עם סטיק-לייטים של צה"ל. מזל שבתחקיר אמרו שהם היו חמושים אחרת הייתי אוכל אותה"

אני מניחה שזה לא באמת קרה, ואני רוצה להאמין שגם אין סיכוי שזה יקרה. לא הקטע של התחקיר, אלא שחייל עם עיניים אדומות לא עולה לשמור (לא אדומות כי הוא עייף, בואו לא נגזים). אבל עזבו לשמור: אני מקווה שנער עם עיניים אדומות לא עובר מפתח הבית שלו עד החדר בלי שההורים ישימו לב, אבל זה קורה. וגם אם ההורים שמים לב, הסיכויים שיש להם את הביצים להודות בזה שהבן שלהם מעשן (במקרה הטוב) קלוש. ובא נגיד שהם יודעים שהבן שלהם מעשן (או מסניף דבק, מה זה משנה?) הסיכוי שהם יפנו לפסיכולוג או פסיכיאטר קטן אפילו יותר.

בואו נתעורר שניה. רובנו הוריד כמה ראשים כבר, ויש לנו חברים שמעשנים קבוע. לחלקנו יש חברים שגם לא יתנגדו לכדור או בול במסיבה טובה, אחרי הרבה מאוד אלכוהול. ואנחנו לא אומרים להם כלום כי הם גדולים והם יודעים מה הם עושים.

בואו נדאג לחברים שלנו טוב יותר, ונפסיק לתת לזה סביבה תומכת. אנחנו לא ההורים שלהם, ובדיוק בגלל זה יש סיכוי שהם יקשיבו לנו.

מי רוקדת על המגרש?

למי יש יכולות טכניות מעולות?

מי נתנה את ההצגה הכי יפה של המונדיאל עד עכשיו?

יותר בקול... אני לא שומעת...

!Argentina

!Argentina

!Argentina

!Argentina