 כינוי:
בת: 40 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2006
זה לא אני, זה ההורמונים!
כחלק מכל הבדיקות שעשיתי לאחרונה כדי לגלות שיש לי שחלה פוליציסטית, שלח אותי הרופא לבדוק את רמת ההורמון פרוגסטרון. זהו הורמון נשי האחראי על בניית רירית הרחם להריון, ובמידה ומתרחשת הפריה הוא דואג לגדילה ותפקוד תקינים של השליה בעוד מונע מביציות נוספות לעזוב את השחלות.
לפי הדף של התוצאות, הרמה שלו אמורה להיות בין 0.5-4.5 ננומול/ליטר. הרמה שלו אצלי היא 6.3 ננומול/ליטר. לא שזה מדאיג או משהו, כי גם ככה הבנתי שהביציות שלי לא ממש יוצאות החוצה לפי הכתמים השחורים שראיתי באולטרהסטונד.
בכל אופן, הנה משהו מעניין:
התמונת הקדם וסתית, ממנה סובלים בעיקר גברים, היא שם כולל למגוון השינויים הגופניים והרגשיים המתרחשים אצל חלק מהנשים בימים שלפני הופעת הוסת. התסמינים כוללים רגזנות, עצבנות, כאבי ראש ודיכאון. תופתעו לשמוע כי הגורם הוא ככל הנראה ההורמון פרוגסטרון.
אתם רואים, זה באמת לא אני. פשוט לא טיפלו בי בכדורים הנכונים.
| |
אופטימית
הגיעה אליי היום הסטודנטית שלי לפרוייקט קיץ. היא אמורה לעבוד איתי בחודש הקרוב, ללמוד איתי טכניקות עבודה ולראות מה זה מעבדה. מדהים כמה אני נשמעת חכמה כשאני מדברת על התיזה שלי עם אנשים...
העניין המוזר הוא שהיא בת 26. זה ארבע שנים יותר ממני, והבחורה מבקשת ממני רשות ללכת הביתה. כמובן, סיכמנו שברגע שאין לה מה לעשות היא יכולה ללכת, בדיוק כמו שאני עושה כשאין לי מה לעשות.
המעבדה קולטת השנה שישה סטודנטים לפרוייקט קיץ. כשאני הגעתי לפרוייקט קיץ לפני שנתיים הייתי יחידה, והיה סטודנט אחד לתואר שני. שנה שעברה, כשהמשכתי לעבוד שם, נקלטו שני סטודנטים חדשים לתואר שני. אחד הלבטים הגדולים בהאם ללכת לשם היה שאין שם חיי חברה- רוב הצוות מבוגר, הסטודנטים שהיו היה ממש אנטיפטים, והמקום היה נראה די מת.
כשאני התחלתי תואר שני התחילו איתי עוד שלושה: שניים שהיו איתי בתואר הראשון ועוד פיזיקאי אחד (בחור מוזר ברמות). שנה הבאה יגיעו עוד כמה סטודנטים לתואר שני ככל הנראה, והולך להיות שם שמח, כי רוב החדשים יהיו ביופיזיקאים, מה שאומר שהם הרבה פחות חנונים והרבה יותר תקשורתיים. איזה כיף.
***
מחר יש לי מבחן בתרמו. אני לא יודעת הרבה, אבל אם הוא ישחזר שאלות יש לי סיכוי די טוב. אני לא אצליח ללמוד את כל החומר באח"צ אחד, אבל כבר אמרו חכמים שבאונ' לא צריך לדעת אלא לפתור. ובאח"צ אחד אני יכולה לדעת מה יש לי בין כל הבחינות שצילמתי כדי לדעת לאן לגשת לחפש.
***
היום דיברתי עם מישהו בקשר לדירה, ואני הולכת להסתכל עליה ביום שלישי.
| |
נפלה החלטה
לא חדש לקוראי הבלוג שההורים שלי, אחרי 25 שנות נישואים, מתחילים עם קונצים של זוג שביחד חודשיים. לה אין זמן בשבילו, הוא לא מספיק משקיע... דברים כאלה.
אבל כשאני מגיעה הביתה ביום שישי בערב וקולטת את אמא שלי ישנה במיטה שלי- זה עובר כל גבול.
1. אם אתם רוצים לריב, תחסכו את זה ממני
2. אם אתם לא רוצים לישון ביחד, תמצאו פתרון יצירתי יותר. כל הילדים בבית השבת? באסה. אז שאחד מכם ישן בספה- לא אני.
3. אני לא יכולה לסבול יותר את הפיצוץ הזה. כי כל החיים האמנתי שאם מוצאים את הבן אדם שאוהבים נשארים איתו עד הסוף ונהיים זקנים ביחד, וחשבתי שההורים שלי הם דוגמה מצוינת.
אני לא יכולה לסבול את זה יותר. אני רוצה לעזוב את הבית.
| |
כמה מילים, כמה מפתיע
1. . אין לי שום ידע צבאי או אסטרטגי ותמיד רצחו אותי מהר ברד-אלרט, אבל קשה לי להאמין ש-8 חיילים נהרגים בקרב אחד בגלל "מזל רע".
2. "ילדי הצפון" הם לא נזקקים, אני לא מבינה למה אוספים בשבילם צעצועים וספרים. כנ"ל לגבי אוכל לתושבי הצפון, כנ"ל לשליחת מוצרי היגיינה וחטיפים לחיילים. כאילו שכשהם יחזרו לבסיס ויתקלחו מה שיעניין אותם יהיה עם איזה סבון.
| |
I got greedy
היו ימים בהם הייתי ניגשת למבחן, עושה את מה שאני יכולה, ומחכה לאיזה ציון באיזור ה-75. גם היו כל מיני חישובים שאם אני אוציא פה 85 ושם 65 זה יתאזן טוב ויהיה בסדר.
אז היו.
במבחן של היום הייתה שאלה אחת שלא ידעתי לפתור. ואז אמרתי לעצמי: "אם אני לא פותרת את השאלה הזאת הציון המקסימלי שלי יהיה 75, זה אומר שאין שום סיבה לעשות את המבחן". ככה יצא שפתרתי את השאלות הקלות, סתם כדי לא להגיש מחברת ריקה, ויצאתי כ-45 דק' לפני הזמן. למה? כי פחות מ-95 במבחן הזה לא מתקבל על הדעת.
מי היה מאמין שככה אני אתייחס לציונים שלי...
| |
שילוב מזעזע
מבחן בימים שלפני המחזור זה רע. זה לא שבנות פחות טובות מבנים במדעים מדוייקים, זה שיש ימים מסויימים בחודש בהם פתרון של משוואות יכול להיות דבר נוראאאאאאא מעצבן!!!
ואני אוכלת יותר מדי.
| |
שיחות
2 בלילה, עם עצמי: טוב, אני מסיימת את הפרק הזה והפרק הבא אחריו ורק את הולכת לישון. כמה כבר יש פה? אני יכולה לעמוד בזה...
3 בלילה, עם עצמי: מממ... מתי המועד ב'?
3:30 בלילה, עם רובן הדג שלי: תקשיב חבוב, אי אפשר ככה. החבר שלך מת לפני כמה ימים, ככל הנראה מהרעלת אוכל. אתה חייב להגיד לי אם אתה לא זז כי אתה רעב או כי מתפוצצת לך הבטן. דבר איתי.
3:45 בלילה, עם אלוהים: קוראים לי סדאם חוסיין? אני מואשמת בפשעים נגד האנושות? אז למה מגיע לי יתוש באוזן בשעה בזאת?
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
