היום הגשתי למנחה שלי את ההצעת מחקר, בתקווה שמדובר בנוסח סופי.הייתי בכלל אמורה לשבת איתו היום, אבל צצה לו איזו פגישה משום מקום. הוא אפילו התנצל. הנה שאלון, כי את של ישרא אני כבר מזמן לא עושה:

איך אתה יודע שממש הגזמת עם להגיע לאוניברסיטה?

כשאתה עולה על קו 70 ואתה היחיד שיורד בבר אילן

איך אתה יודע שיש לך כישורים להיות מנחה מעולה?

כשהסטודנטית שלך נתקלת בבעיה, היא מחפשת אותך בכל המעבדה ואתה בכלל אוכל צהריים עם החבר'ה

איך אתה יודע שהמחקר שלך הוא הדבר הבא?

שימו לב לתאריך

ומה אתה עושה אם בכל זאת אתה מרגיש רע לגבי תחום המחקר שלך?

לאחרונה אני עסוקה מאוד.

אני עובדת יותר מהרגיל (כי אני מוציאה יותר מהרגיל) וגיעה למעבדה לזמנים קצובים: לבוא, לעשות ניסוי, לעבד תמונות וללכת.

עבודה:

אני עובדת יחסית הרבה. אתמול גם הייתה לי פגישה עם המנהל שלי והמנהלת שלו לסיכום השנה (על העלאה של 5.5% במשכורת). אני עובדת בחברה הזאת כמעט שלוש שנים וזו הפעם הראשונה שמתעסקים באיך אני עובדת וטורחים לספר לי על זה. מעבר לזה שמסתבר שיש סיבות טובות מאוד למה להעסיק אותי, הם טוענים שהצוות לא מרגיש בנוח לשאול אותי שאלות, וזה חבל כי אני המסווגת הותיקה ביותר עם הבחנה דקה מאוד לטעויות סיווג. מעניין למה לא מרגישים בנוח לשאול אותי שאלות... בעבודה אני דווקא מאוד לא חברותית ומאוד לא מעניין אותי מה קורה סביבי. אבל אני בקטע של לשנות את זה, אחרת בחורה שאני ממש ממש לא אוהבת והיא הרבה פחות מוכשרת ממני תקבל יותר קרדיט ממני רק בגלל שהיא יוצאת להשתכר עם הבוס.

הוצאות:

גיליתי את נפלאות האיפור. גם גיליתי שאני די מוכשרת בשביל להתאפר. וגם הגשמתי פנטזיה ישנה: קניתי איפור ב-MAC.

חוץ מזה, גיליתי לאחרונה שתכשיטים זה לא נורא בכלל, וכבר הצטיידתי בשרשרת, שתי טבעות וזוג עגילים. את החורים באזניים, יש לומר, פתחתי ביום שישי האחרון אחרי שהיו סתומים מאז התיכון.

מעבדה:

יש לי סטודנטית קיץ שעושה חלק מהניסויים שלי והוניברסיטה משלמת לה בשביל זה. היא לא עושה את הניסויים הבאמת חשובים, כי את הניסויים החשובים אני מעדיפה לעשות בעצמי. הניסוי החשוב, עליו מבוססת ההצעת מחקר שלי חזר על עצמו באופן נהדר השבוע. אני פוגשת את ביג פרופ' ביום שלישי, עם הצעת מחקר מוכנה והצעה להרחבת המחקר שיכולה להניב מאמר נוסף (זאת אומרת, נוסף על זה שאני אמורה לכתוב מתישהו) בלי לעבוד קשה.

אז הכל טוב, אם מתעלמים לרגע מהמדינה המטורפת הזאת.

לסיום: לא שא פעם תמכתי תמיכה, ולו קטנטונת, במפלגת קדימה. אבל זה נראה כאילו מישהו ממש רצה שהם יכשלו במלחמה ואז יפיל עליהם מלא תיקים פליליים לא קשורים. לא שצחי הנגבי לא מסריח או שאין סיכוי שרמון נישק פקידה בניגוד לרצונה, אבל איכשהו הכל נופל עליה ביחד. גם יש לי תחושה שכל האשכנזים הבטחוניסטיים בעבודה נהנים מ"אמרנו לכם". אני יודעת שזאת תיאוריית קונספירציה מטורפת, אבל זה נראה כאילו מישהי שיחק עם בובות, שם אותן גבוה-גבוה ואז נתן להן להתרסק על הרצפה. מי? לא יודעת. כנראה נגלה את זה עוד כמה שנים יחד עם סיפורי המחדלים הגדולים של המלחמה הזאת. בדיוק כמו שכמה פעמים השנה קיבלנו רשמים סודיים ממלחמת יום כיפור בעיתוני שבת.