 כינוי:
בת: 40 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2007
מדענית מוכה
הדפוס הזה מוכר: בן הזוג מזלזל, מקלל, מכה. אח"צ הוא מתנצל: "לא התכוונתי, באמת, לא יודע מה קרה לי. את הרי יודעת שאני אוהב אותך. זה פשוט... את מוציאה אותי מכליי לפעמים... אבל אני ממש מתנצל זה לא יקרה שוב". ואז הכל בסדר לכמה ימים.
זה בערך מתאר את היחסים ביני לבין הניסויים שלי. אני אוכלת הרבה חרא. באמת. זו התעללות נפשית ממש. התאים שלא גדלים תמיד כמו שאני רוצה, ועד שהם גדלים הם בועטים את החלבון שלי החוצה ואי אפשר למדוד כלום, וגם אם התאים בסדר אז למערכת לא מתחשק לעבוד. ואז יש רגע אחד, לא צפוי, בו אני אומרת לעצמי שהכל היה שווה. רגע אחד, בו ניסוי מצליח, והתוצאות (אפילו) חוזרות על עצמן. כמה גלי חסד בתוך ים של תסכול.
אני לא חושבת שהנפש העדינה תוכל לעמוד בזה עוד הרבה זמן. כנראה לא נועדתי להיות מדענית. להיות חוקר זה מגניב והכל, אבל אני כנראה אעדיף את האופציה של לקרוא Nature בבית כל חודש, בלי להיות חלק מהברנז'ה. אני רוצה מקצוע מתגמל יותר.
| |
סלבס
תמיד אמרתי לעצמי: קאיה, אם תסתובבי במקומות הנכונים, בסוף תכירי סלבריטיז. ככה הגעתי לישרא.
והנה הגיע הזמן: דפדוף בסופשבוע של היום הראה לי שפעם, לפני כמה חודשים, נפגשתי עם מישהו שכתבו עליו היום בעיתון. ומה אני עשיתי בפגישה המיוחלת? ניהלתי ויכוח סוער על זה שנשים עם עבר מיני עשיר לא מועדות לבוגדנות, בניגוד לדעת הסלב, ובסוף מצאתי לעצמי איזה בחור אחר שם בבר.
אח... כנראה נועדתי לפספס הזדמנויות להכנס לעולם הזוהר.
| |
עצת חינם
היום חברה שלי נתנה לי שיחת יעוץ חינמית על זה שבכלל אין לי מה לחשוב על להתחתן לפני גיל 30, הרי אני עוד יכולה להחליף מלא בני זוג עד אז. היא אמרה שעוד לא ראיתי עולם ושבכלל- בגיל הזה אני לא מכירה את עצמי ובטח לא יודעת מה אני רוצה מבן זוג.
זה מזכיר לי את השלטים הצהובים ההם שהיו פעם לחדר:
אל תתנו לי עצות, אני יכולה לטעות לבד.
| |
כואבים לי העפעפיים
לקום ב-5:30 בבוקר רק כדי להגיע למעבדה ולגלות שהתאים _שוב_ מסרבים לגדול, זה אחד הדברים האיומים שיכולים לקרות.
אני לא מאמינה שחוסכים פה על בקבוקי תרביות.
מעכשיו ועד הטיסה: 2 מבחנים, 2 ניסויים של 3 ימים, 3 ניסויים של כמה שעות, 2 ניסויים קצרים. כנראה את השבוע הבא אני הולכת להעביר על הספה של המנחה שלי.
| |
ואם בחתונות עסקינן...
בעודי מנסה להתאושש מההנג אובר של החתונה אתמול (בכלל לא שתיתי הרבה, אני ממש מאבדת את זה), מתקשרת אליי חברה ואומרת לי לשריין את ה-14 באוגוסט הבא. ואני מיד מרימה טלפון לחברה שלישית, בודקת מעכשיו שאין לי בעיות, אבל זה בסדר: החתונה שלה ב-12 ביוני.
לא משנה מה תגידו על המסחור, הבזבוז, השמלות, ה"כולם אותו דבר" ועל שליש גירושים: אני נהנית בחתונות. אני אפילו הולכת להנות במסיבות רווקות של השתיים האלה.
| |
בואו ננסה להתחתן
כמה שבועות אני מתכננת לכתוב על סוגיית הנישואים בארץ. השו"ת הזה שראיתי ב-ynet הבוקר והחתונה הקרובה של חברה שלי דחפו אותי לכתוב סוף סוף.
המצב היום הוא פשוט מאוד: לפי חוקי המדינה, אדם יכול להתחתן עם מי שהמדינה רואה לנכון ע"פ קריטריונים מסויימים שהיא קבעה. נעזוב לרגע בצד את העובדה שמדובר בחוקים שנובעים מההלכה היהודית (ונחזור לזה בהמשך) המצב הזה הוא לחלוטין לא הגיוני: החוק במדינה מחליט שיש אנשים שיכולים להתחתן ויש אנשים שלא. החוק לא יכול להחליט בשביל אנשים את ההרכב הזוגי בו הם בוחרים לחיות את חייהם. אם נעזוב רגע בצד את ההרכבים החד מיניים, יוצא שהמדינה הנאורה הזאת מתערבת אפילו במיסוד הקשר בין גבר ואישה במקום פשוט לבצע רישום במרשם האוכלוסין.
אמנם הנישואים חשובים לבני הזוג הבאים להתחתן, אבל הוא ממש לא מעניין את רשויות החוק. מבחינתה, כל מה שזה אומר זה הסדרי ילודה, ביטוח לאומי, ירושה ודברים כאלה. מבחינת הבנק זה חשבון משותף. זהו זה. כל משמעות נוספת היא של הזוג והסובבים אותו. אז למה להתערב? את מי זה מעניין, לכל הרוחות, מיהם האנשים שמרכיבים את הזוג? הו.
השר אלי ישי אמר פעם שלא יכול להיות שמדינת ישראל תוציא מסמך מטעמה, עם סמל המנורה והכל, המשיא זוג שלא רשאי להתחתן לפי ההלכה היהודית. הוא שכח לציין שאם הבאים בברית הנישואים הם מוסלמים, נוצרים או דרוזים הם מקבלים מסמך של המדינה, עם הסמל של המנורה והכל, המאשר את נישואיהם. מכאן שהמדינה לא מוכנה לנישואים לא דתיים.
כהרגלנו, בא נראה מה קורה במדינות אחרות מערבה מכאן, אפילו במדינות עולם שלישי בדרום אמריקה: יש נישואים אזרחיים, כאלה שמשמשים את המדינה לניהול מרשם אוכלוסין. בנוסף לרישום הזה יכול הזוג, אם הוא מעוניין, להינשא בחתונה דתית. זה לא מעניין את הממסד מה אתה בוחר לעשות כדי לקדש את המעמד הזה שהוא כל כך חשוב לך. למרות שיש סיכוי טוב שנצרות קתולית היא דת הרוב במדינה, לא יעלה על הדעת שמי שלא רוצה להתחתן בחתונה קתולית לא יוכל להתחתן.
החברה שלי, איתה פתחתי את הפוסט, היא בת לאם שהתגיירה לאחר שילדה אותה. היא צריכה לעבור גיור בעצמה אם היא רוצה להיות יהודיה, שהרי היא לא קיבלה על עצמה עול תורה ומצוות. אז מה הבחורה הזאת ובעלה עשו? הם התחתנו באוסטריה, כמובן, בחתונה אזרחית. סתם רישום בספר האזרחים האוסטרי, כשהם אפילו לא מתכוונים לגור באוסטריה, כדי שיכירו אותם כזוג נשוי בישראל. בארץ הם יעשו חופה חילונית בשביל הטקסיות.
לעיתים אנחנו עלולים לטעות ולחשוב שמדינה שקמה ונוסדה במאה ה-20 תאמץ את חוקי היסוד של מדינות שעברו הרבה מלחמות אזרחים. אנגליה וספרד יכולות להיות דוגמאות מצויינות, אבל לא- בואו לא נלמד מההיסטוריה של עמים אחרים, כי אנחנו בכל מקרה עם סגולה ואנחנו לא "כמוהם".
להבא: נבדוק מהם הסיבות מאחורי האיסור נישואי כהן-כל מיני נשים (תתפלאו, שום דבר טהור במיוחד), ונראה מה היה קורה אילו היינו מפעילים את אותן הסנקציות על אנשים אחרים.
אולי אחרי שאני אסיים את ההתנדבות שלי בעלם אני אבדוק את "משפחה חדשה" או משהו כזה.
| |
היתרון והחסרון הבולט ביותר של בר אילן
היום בשיעור דיברנו על קיבוע של תאים, או ייצורים, כדי שיהיה קל יותר לצבוע אותם ולבדוק כל מיני דברים.
המרצה הסביר שניתן לקבע חיות שלמות בפורמלין ע"י הזרקת החומר לוריד מרכזי. "ככה מקבעים גופות", הוסיף. "הבעיה היחידה היא איך לפרק את הקשרים שיוצרים האלדהידים והופכים את הגוף למקשה חלבונית אחת. זאת שאלה מדעית אמיתית לימות המשיח".
1. לא ידעתי שיהודים מקבעים גופות
2. נוצרים יקומו בתחיית המתים?!
3. אם המשיח יוריד חצי בית מקדש מהשמיים וירים חצי שני מהאדמה ויחבר בניהם לקבלת בניין שלא יתרסק על יושביו, הוא יסתדר עם קרוסלינקינג של חלבונים.
תורה ומדע יכולים להיות חיבור יפה בתיאוריה, אבל זה לא יעבוד אף פעם אם אתה רוצה להיות מדען חוקר אמיתי. אני הפסקתי לשאול "למה" בשיעורים, אחרי שקיבלתי שתי תשובות מקבילות:
1. "למה" זאת לא שאלה מדעית. המדע מתמקד ב"איך".
2. כי ככה אלוהים ברא את העולם.
זה לא חכמה לשים את אלוהים כתשובה לכל דבר שאתה לא מבין. אנחנו בעצם נשארים בדיוק באותו מקום כמו אבותינו הקדומים: פעם אלוהים היה השמש, אחרי זה הוא היה זה שמחזיק את את הכוכבים בשמיים ומזיז אותם, לאחר מכן הוא היה זה שהמציא כל כך הרבה מינים מכל כך הרבה סוגים לחיות בעולם והיום הוא מי שיצר ננו-מכונות שאנחנו לא יודעים לבנות בעצמנו.
התפיסה הזאת של God of the Gaps מתחילה להיות לי ממש מעצבנת. בייחוד כי זה אומר שמחשבתית האנושות לא התקדמה לשום מקום.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
