Whenever I feel blue, I start breathing again

אני לא מבינה עד כמה אדם יכול להיות אטום.

מי החתים אותך קבע?

מי נתן לך דרגות? מי??

מי הפקיד בידייך בסיס כה חשוב, עם כ"כ הרבה אנשים, שאת פשוט לא מיחחסת להם חשיבות?

שאת לא מקשיבה להם?

שאת מזלזלת בהם ובבעיות שלהם?

זה שאת מב"ס לא אומר שאת יכולה לעשות ככל העולה על רוחך ולהחליט לעשות מה שבא לך.

לזלזל באמירות של אנשים, בהחלטות שמתקבלות.

לא מוכנה לקבל לא.

לא מוכנה שיפגעו בשמך ה"טוב" ובמוניטין שלך.

לא רחוק היום שיגישו נגדך קבילה.

בינתיים אנחנו רק סופרים את הימים עד לסיום התפקיד שלך, עד שאת עוזבת, ומקווים שיגיע מישהו קצת יותר אנושי, עם קצת יותר שכל והגיון בריא.

ועד אז, פשוט נסבול בשקט.