ושוב השמיים זוהרים באדום
ומתחת לשמש נעלם לו עוד יום
מעבר לאופק בין שקיעה לשקיעה
נעלמה לה בשקט עוד יממה...
עברה כבר שנה והוא עדיין רחוק
אך עמוק בראשך נשמע קולו המתוק...
את יודעת... שגם הוא נזכר בך עכשיו
והוא יודע... שתמיד את חולמת עליו....
ועדיין בחושך, מאוחר בלילות
ענייך הופכות להיות נוצצות...
ולחייך ספוגות בטיפות מלוחות
ואינך מבינה איך הוא גורם לך לבכות...
חשבת שהסוף תמיד יפה כשאוהבים...
אהבה אמיתית...כמו בסרטים
אבל המציאות שלך, זה כבר סרט אחר...
את מנסה לשכוח...אבל זה לא עובר!
הוא היה בשבילך כזה מיוחד
ואת נשברת, את מתגעגעת נורא...
את מתה לחבק אותו עוד פעם אחת
רק...רק פעם אחרונה...
ואולי זה הזמן
.........הזמן שתוותרי עליו ?
אולי הגיע הזמן
.........שתחיי בלעדיו ?
תמיד יושבת לקרוא את המכתבים שלך כתב...
ואולי את יושבת ומחכה לו לשווא..!
אומרים שהזמן מרפא את הכל
...אז מי שחושב כך טועה בגדול!
אחרי כל כך הרבה זמן שלא היבטת בעיניו
את לא מסוגלת לחיות בלעדיו
את יושבת ובוכה לנגד השקיעה שלפנייך
כשקרן האור האחרונה נעלמת מעינייך
נשארת לבדך... - רק את והים
מקווה שהוא יחזור........
ותהיו ביחד לעולם...!
