| 9/2005
קוים משותפים בין תורה וקומוניזם
בהא"ע
כלכלה ע''פ תורה
עיינתי במאמרו של יוסף יצחק ליפשיץ ''האם היהדות היא סוציאליסטית'' שפורסם ב''תכלת'' מס' 17 - קיץ התשס''ד - 2004. ברצוני להתיחס לעיקר טיעוניו בתחילה, אז אחל עם בירור קצר של קפיטליזם וסוציאליזם ועם באור דעתי בנושא הנידון.
ראיתי לנכון להקדים ולדון בשלוש טענות עיקריות שהועלו במאמר:
א' מצות צדקה ודאגה לחלשים הנה דבר התלוי ברצון הטוב ותיקון מדות של הנותן ונופלות בגדר של מצוה דתית ''בין אדם למקום'' וכפיה לצדקה נובעת משום כלל ''כופים על מדת סדום'' מסוג מיגדר מילתא.
- קביעה לעיל מתאימה יותר לתפיסה פרוטסטנטית הגורסת שצדקה תלויה במוסריות ורוח הנדיבה של אדם. לעומת זאת, כפיה לתת צדקה ביהדות היא כפיה מצד הדין משום שמדין תורה לוקים על אי קיום מתנות עניים וחבלת משכון; היינו, אדם שעבר על האיסור ולקח לעצמו פאה, עוללים, פרט, לקט או שכיחה ולא קיים עשה שבהם, מישכן חברו ולא החזיר לו העבוט, חבל אלמנה ולא החזיר המשכון או חבל כלים שעושים בהן אוכל נפש לוקה מן התורה (מכות ט''ז; משנה תורה הלכות סנהדרין פ' י''ט הל' ד'; פירוש משניות לרמב''ם מכות פ' ג', משנה א', מהדורה של ר' י' קאפח זצ''ל, הוצאת מוסד רב קוק, עמ' קנ''ח-קנ''ט). תורה מחייבת אדם עשיר לפרנס עניים (ר' ספרי דברים ס' יז; משנה תורה הל' שביתת יום טוב פ' ו' הל' י''ז(י''ח), משנה תורה הל' סנהדרין פ' כ', הל' ז'(ד')). לכן, ניתן להסיק שדאגה לחלשים היא מעוגנת היטב במשפטי תורה והיא מוטלת על ערכאות שלטוניות שצריכות לדאוג לאיזון וצדק חברתי ואינה תלויה ברוח נדיבה ורצון טוב של אנשים אמידים ומטרה אמיתית של צדקה היא לקיים את עניים (ר' ראש השנה ו. ).
ב' נוצרות רואה אדם כפסיבי בבריאה, שאינו אמור להנות מן העולם אלא משתמש בעולם החומרי כעין פקדון שנתן לו הבורא על תנאי שישתמש בו רק לצרכיו הבסיסיים; לעומת זאת, תפיסה תורנית רואה באדם שליט (ראה ''פירוש רס''ג על התורה'' (בראשית א' כ''ו), הוצאת מוסד רב קוק, עמ' י''ז, ''פירושי רס''ג לבראשית'', הוצאת בית המדרש לרבנים באמריקה, ניו יורק - תדש''ם, עמ' 257-258; רד''ק על התורה (בראשית א'' כ''ו), ''תורת חיים'', הוצאת מוסד רב קוק, עמ' ל''א.) שצריך להנות מן העולם, לעבד את העולם החומר ולהיות יוצר שמעלה חומר על דרגה גבוהה יותר.
- אכן נכון הדבר, ובנקודה זו יש התאמה בין עמדת תורה ועמדת מרקסיזם. גם מרקסיזם רואה התגשמות האדם בהיותו יוצר ומשכיל ורואה במלאכה יצרנית תנאי להתפתחות של מן האנושי. מרקסיזם, לעומת אנרכיזם של בָּקוּנְיִן (בקונין יסד אנרכיזם אשר שלל את כל אפשרות של רכוש אישי ונתפס כסטיה ממרקסיזם. אין זה נכון ליחס למרקסיזם שלילה גורפת והפקעה של רכוש אישי), אינו שולל רכוש אישי, אלא, דומה לתורה מתנגד לניצול ועושק על בסיס היתרון של רכוש ובעלות על אמצעי ייצור. לפי מרקסיזם תיקון העולם יושג כאשר העולם יכנס לתקופת קומוניזם שבו התפתחות טכנולוגית ושינוי בתפיסת אנוש יביא לסעד בו לא יהיה צורך למדינה וכל איש ואיש יקבל לפי צרכיו ויהנה מקדמה טכנולוגית, שהם כעת נחלת עשירים בעיקר. רעיון הזה כבר הוזכר בתפילות חז''ל ''יהי רצון מלפניך ה' א-להינו שתתן לכל אחד ואחד כדי פרנסתו ולכל גויה וגויה די מחסורה'' (ברכות כ''ט:), וברוח זו מסיים נשר הגדול חיבורו הנבחר משנה תורה (ראה משנה תורה הל' מלכים ומלחמות פ' י''ב הל' ז(ד)-ח(ה)). עם כל זאת גם תורה וגם מרקסיזם מסתייגים מרדיפת מותרות ותאוות. רבי יהודה הנשיא בשעת פטירתו העיד על עצמו שלא נהנה מן העולם אפילו באצבע קטנה (כתובות ק''ד.) אף על פי שהיה עשיר מאוד (ר' עבודה זרה י''א.) משום שלא ראה בתענוגים חומרניים שום תכלית. תורה מצפה מאדם שיעסוק בחכמה ובישובו של עולם (ר' ברכות כ''ב., שבת קנ''א:; משנה תורה הל' דעות פ' ג' הל' ה'(ב)-י''ב(ג'), שם שם פ' ה' הל' ב'(א')-ט'(ה'), שם הל' תלמוד תורה פ' ג' הל' ט''ז(י''ג), שם הל' גזלה ואבדה פ' ו' הל' י''א) ולפרוש מן המותרות של עולם החומרי (הרעיון הזה מופיעה הן במקרא (''צדיק אוכל לשבע נפשו'' - משלי י''ג, כ''ה), הן בדברי חז''ל: ''קדושים תהיו'', פרושים תהיו (תורת כהנים י''ט, ב'), והן בדברי ראשונים ואחרונים (ראה למשל משנה תורה הל' נזירות פ' י' הל' י''ח(י''ד), מסילת ישרים פ' י''ג-י''ד)). אדם נברא כדי לעבוד את הבורא ולהעלות דרגת הבריאה באמצעות עיסוק בחכמה ומלאכה ואם הוא נהנה מן העולם וממלא תאוותיו הוא מפספס את יעודו וחובל בנשמתו.
ג' תורה מכירה בזכות הקנין ואינה מגבילה אותו.
- תורה אכן מכירה בזכות הקנין שבא בנקיון כפיים ומגנת עליו אבל גם מגבילה אותו. לעומת תפיסה רומאית שבעלות כולל זכות להשמיד קנין וגם לחבל בעבדים שהם בגדר ''כלי המדבר'', תורה אוסרת השחתת רכוש (ר' שבת ק''מ:, בבא קמא צ''א:; משנה תורה הל' מלכים ומלחמותיהם פ' ו' הל' י''ד(י')) ומגבילה אדון ביחס לעבדיו הכנעניים (שמות כ''א, כ'-כ''א, שם, שם, כ''ו-כ''ז). כמו כן, ישנה הגבלה במכירת קרקעות של שדה אחוזה לצמיתות (ויקרא כ''ה, כ''ג-כ''ד). היינו זכות הקנין אינו מוחלט וברוח זו התנה יהושע בן נון (והוסיף אחריו שלמה המלך) עשרה תנאים בעת הנחלת הארץ לבני ישראל שמהותם הגבלת זכות הקנין לטובת כלל (בבא קמא פ''א; משנה תורה הל' נזיקי ממון פ' ה' הל' ג'-י''ג(ו'); טור חו''מ ס' רע''ד) וכנראה שמזה נובע כלל ''הפקר בית דין הפקר'' (עזרא י', ז'-ח'; מועד קטו ט''ז., גיטין ל''ו:; משנה תורה הל' סנהדרין פ' כ''ד הל' י''ג(ו'); טור שו''ע ח''מ ס' ב'); המתיר לבית דין להפקיע נכסים.
עתה אבאר דעתי בנושא.
א' 1. קפיטליזם עבר עד כה שלושה שלבים: קפיטליזם הליברלי, אימפריאליזם ושלב הנוכחי המכונה גלובליזציה. אעמוד רק על מאפיינים של שלב הזה הנוכחי משום שליברליזם ואימפריאליזם חלפו מבמת ההיסטוריה. קפיטליזם התפתח באירופה כתוצאה היקפית של דת הפרוטסטנטית החדשה שצמחה במאה ה-16 וסללה דרך לקפיטליזם, בעיקר הודות השקפה קלביניסטית ואנגליקנית, הטוענת שעושר ודלות של איש קבועים מאת א-להים ולכן אין לערער מאחר מצב וצדק חברתי וכך נשלל ונמנע התארגנות העשוקים לאורך זמן רב. נכון שתורה מכירה בזכות הקנין כמו קפיטליזם, אך קפיטליזם מרחיק לכת ומנצל אותה זכות כגושפנקא לעושק וניצול החלשים ומצבם הדחוק והפיכתם לכח עבודה זול נטול זכויות כולל שלילת זכות למנוחה (שבתות וחגים - פן אחד של שביתה ממלאכה ביום השביעי (כמובן לא העיקרי) הוא מנוחת העובד. לא בחינם תורה קושרת יום השבת ליציאת מצרים משום שלבני ישראל לא היה שום יום מנוחה במצרים בהיותם עבדים (ראה דברים ה' י''א-י''ד)). תורה אוסרת ניצול הזה על בסיס זכות הקנין שמקורו בנקודת חולשה של מנוצל והיתרון של המנצל. דוגמאות בולטות במקרא הן מצוות שמיטת חובות, שחרור עבדים, גאולת קרקע ביובל ואיסור ריבית (ריבית היא אחת מנחלות החשובות של קפיטליזם אשר בתום מהפכה צרפתית הסיר איסור ריבית בכלל כאשר הכריזו גם לכסף כפירות אשר נוצרות גם היא הקלה בו כאשר התירה הלוה בריבית של סאה בסאתיים היינו ריבית בפירות ולא בכסף לניגוד לדעת תורה) בעקבות זה חכמים אמרו ש''אין מושיבים חנוני למחצית שכר ולא יתן מעות ליקח בהן פירות למחצית שכר אלא אם כן נותן לו שכרו כפועל אין מושיבים תרנגולים למחצה ואין שמין עגלים וסייחים למחצה אלא אם כן נותן לו שכר עמלו ומזונו...'' (בבא מציעא ס''ח.; משנה תורה הל' מלוה ולוה פ' ה' הל' ט'-י'; שו''ע יו''ד ס' קע''ז סעיף ב'.) משום ששכיר במקרים הללו טורח גם במחצית הרוח של המשקיע בגלל הלוה ובכך בעל האמצעים מנצל חלש ומכריח אותו לעבוד עבורו על סמך בעלותו על האמצעי ייצור. חכמים גם אסרו טרשא של רב פפא והתירו רק טרשא של רב חמא (בבא מציעא ס''ה., שם ס''ח.; משנה תורה הל' מלוה ולוה פ' ח' הל' ד'-ה'(ג'); שו''ע יו''ד ס' קע''ג סעיפים א'-ב') משום שלפי טרשא של רב פפא אדם שנמצא בלחץ קונה יין בחודש תשרי (כאשר מחיר היין אז זול יותר) ע''פ מחיר של חודש ניסן (כאשר מחיר היין יקר יותר) כאשר מוכר העשיר תיכנן לשמור יין עד לניסן ולמכורו אז משום שאינו זקוק לכסף עכשיו, ואלו הקונה בודאי לא היה קונה במחיר היקר אילולא מצוקה כספית. דרך מצוות שמיטה ויובל תורה מונעת צבירת הון על חשבון התרוששות של זולת ומצוה על שמיטת חובות בסוף שנה השביעית, גאולת קרקע והשבת שדה אחוזה ביובל לבעלים ראשונים (ויקרא כ''ה, ה'-י''ג).
2. קפיטליזם בנוי על הגדלת רוחים של בעל ההון בדרך של הורדת עלויות והגדלת הכנסות מה שדוחק את קפיטליסט לצמצם כח אדם ולנצל אותו בלי רחמים ומתן חופשות (שבתות וחגים) ולזרוק אותו בעת מחלתו או דבר דומה. עיקרון הזה הביא לידי מחיקת גבולות המדונות ע''י חברות גלובליות אשר מבקשות בעולם השלישי טרף קל וכח עבודה זול בתנאים תת אנושיים בסדנאות יזע בהן עובדים חשופים לניצול מיני והתעללויות מצד המעסיק הלבן. תופעה זו מלווה גם עם הריסת כלכלות במדינות שהיו נחשבות למעצמות אזוריות על מנת לדכא כח תחרותי שלהן ולהביא גם אותן למצב תלות הכלכלי המאפשר הפיכת כח אדם במדינות האלו למקור עבודה זול ע''י שחיקת מעמד ביניים והפיכת רוב המוחלט של החברה לעניים מרודים ויצירת שכבה דקה של עשירים מופלגים. (ע''ע דרום אמריקה ויוגוסלביה לשעבר והשווה ניצני אותו התהליך גם בארצנו). אין צריך לומר שלמדינה כזאת אין שום חוסן לאומי דוקא בגלל פער החברתי כאשר רב אזרחיה אינן מזדהות עם השלטון המנוכר המגן על חברות גלובליות ומיאון העליון. תורה רואה בצדק חברתי ואיזון חברתי-כלכלי תנאי הכרחי לחוסן לאומי ולבנית חברה תורנית (ר' דברים ט''ז,כ'; ישעיהו נ''ח) וציוה על כמה מצוות למטרה זו כמו שמיטת חובות ושחרור עבדים עבריים. חברה שנלקה בפערים חברתיים ואי איזון כלכלי בין העשירים ואביונים לא תהיה חסינה בפני אויב חיצוני (תורה אינה מתנגדת לעשירות אבל מתנגדת לאי-שויון כלכלי-חברתי בולט ). נקודה זו הבין היטב נחמיה כאשר הוציא צו ביטול חובות מיידי (נחמיה פ' ה'). נחמיה לפי עניות דעתי ידע עוד דבר - עיקרון בתורה האומר שה' ממהר להתערב ולפרוע מיד על אי צדק חברתי, עושק וניצול חלשים (ראה שמות כ''ב כ''א-כ''ו, מלכים א' פ' כ''א, ישעיהו א'; מלאכי ג' ה'). יתירה מזו, נביאים ירמיהו, יחזקאל, עמוס ומיכה תולים חתימת גזרת חורבן יהודה וישראל באי צדק חברתי כאשר מערכת השלטונית הפכה למושחתת ועושקת ומעגנת בכלליה עושק וניצול ועיוות הדין (ר' ירמיהו ז' א'-ט''ו, שם ל''ד ח'-כ''ב; יחזקאל כ''ב, א'-ט''ז, שם ט''ז, מ''ט-נ'; עמוס ב' ו'-ח', מיכה ג', ט'-י''ב, איכה א' ג'). יוצא מזה שצדק חברתי ודאגה לחלשים הם בתחום העיסוק שלטוני ולא דברים הנתונים ליוזמה פרטית ורצון טוב של יחידים וארגוני צדקה הקיימים בארצות הקפיטליסטיות. דוגמא יפה לכך היא זכות גבאי צדקה למשכן חפצים של איש אשר משתמט מלתת סכום הקצוב לצדקה שהוא חייב בו שנפסק לו ע''י גבאי צדקה (ראה בבא בתרא ח:; משנה תורה הל' מתנות ענים פ' ז' הל ח'(י'); שו''ע יו''ד ס' רמ''ח סעיפים א'-ב'). היינו ממסד אמור לדאוג לגבות מאזרחים אמצעי מימון לאכלוסיה דלת יכולת ומוגבלים מה שאין כן בחברה קפיטליסטית בה איש חסר אמצעים הוא נטול ביטוח בריאותי ואפשרות להגנה משפטית הולמת (תורה אינה מכירה במושג עורך דין וכל איש רשאי לפנות לבית דין ולתבוע בלי להדרש לשלם הוצאות משפט). תורה מעודדת כלכלה לאומית בגבולות חברה ישראלית בשאיפה להזדקק לעבודה עברית. ישנן מספר הלכות שמהותן אינה כלכליות, אבל כאשר נתבונן בהן במבט כללי, בעקיפין נבין שתוצאות משניות שלהן מביאות לידי מסחר בתוך חברה ישראלית וכלכלה לאומית עצמאית כגון חובה להטביל כלי אוכל שיוצרו ע''י גוי (שטבילת כלים עצמה כרוכה בטרחה – עבודה זרה ע''ה:; משנה תורה הל' מאכלות אסורות פ' י''ז הל' ב'(ג'); שו''ע יו''ד ס' ק''כ סעיף א' וס' קכ''א סעיף א'), חובת בדיקת שעטנז בבגדים המכילים צמר או פשטן שנארגו ע''י גוי (שכרוכה בעוד הוצאה כספית לא מבוטלת – כלאים פ' ט' משנה ז'; משנה תורה הל' כלאים פ' י' הל' כ''ד(כ''ח)), איסור רכישת יין, בשר, גבינות, חתיכות דג בלי סימני כשרות, חלב ולחם מגוי, איסור מסחר ביום אידם (עבודה זרה א.; משנה תורה הל' עבודה זרה פרק ט') ואיסור לתת חניה לגוים בארץ ישראל (אפילו אסור להעבירם בארצנו, דבר שודאי מונע מקפיטליסט רעב רוחים מלהעסיק עובדים זרים ומכריח אותו להעסיק ישראלי ולשלם לו שכר הולם – משנה תורה הל' עבודה זרה פ' י' הל' ח'(ו')). גם במדרשים מוצאים בטואיי חז''ל המעודדים משק ישראלי סגור – ראה למשל תורת כהנים פרשתא ג' א' שחז''ל הוציאו הכתוב (ויקרא כ''ה י''ד) ''וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנו מיד עמיתך'' מפשוטו ואמרו שמכאן לומדים ''כשאתה מוכר מכור לישראל חבירך, שאם אתה באת לקנות קנה מישראל חבירך''
3. הפרטה ושוק החפשי הם מאבני יסוד של קפיטליזם המאפשרים לבעלי ההון שליטה בתשתיות לאומיות והפעלת מנגנון כלכלי אשר מביא את בעל האמצעים לידי יתרון בבנית מחירים ובשוק העבודה אילולי התערבות של מדינה בחקיקת חוקי שכר מינימום, פיקוח מחירים, היטלי סחר וכדומה – שנואי נפשו של קפיטליסט החפץ בהגדלת רוחיו. בעניני הפרטה לא קיימת הלכה פסוקה בתלמוד כך שאנחנו מניחים בצדק שתורה אינה אוסרת יוזמה פרטית. ברם, במקרא אנחנו מוציאים דוגמאות שתעשיות בעלי חשיבות לאומית וציבורית היו בידי המלך כמו ענף הבניה, תעשית ברזל וחקלאות (ראה למשל מלכים א' ז' מ''ו, שם ט' ט''ו-י''ט, שם, שם כ''ו-כ''ח; שם י' כ''ח, דברי הימים ב' ל''ב כ''ח-ל'). כמוכן, יש למלך רשות להטיל מסי מכס (סנהדרין כ:; משנה תורה הל' מלכים ומלחמות פ' ד' הל' א'). חכמים גם תיקנו תקנות שבעזרתן התערבו בעיצוב מחירים בשוק כדי להבטיח רוחת שכבות חלשות כמו לדוגמא איסור עשיית סחורה ואיסור הפקעת שערים והגבלת רווחים עד שתות במוצרי מזון (בבא מציעא מ:, בבא בתרא פ''ט., שם צ:; משנה תורה הל' גנבה פ' ח' הל' י''ט(כ'), שם הלכות מכירה פ' י''ד הל' א'-ט' (י''א); שו''ע ח''מ ס' רל''א). חז''ל גם קבעו, בין היתר, שבני העיר רשאים לקבוע בעירם מחירים ושכר עבודה (תוספתא בבא מציעא י''א, י''ב). במשנה רואים דוגמא (כריתות פ' א' משנה ז') שרבן שמעון בן גמליאל השתמש בסמכותו חוקתית כפוסק הלכה כדי להוריד ביקוש ולהביא לידי ירידה במחירי גוזלות לצורך קורבן זבה. מדברים הנ''ל ניתן להסיק שבתורה העיקרון של שוק החופשי ואי התערבות של מדינה אינו מתקבל.
ב' 1. סוציאליזם, ע''פ התוכנית המרקסיסטית, מגיע על במת היסטוריה כדי להחליף קפיטליזם ולתקן עיוות ואי צדק חברתי אשר נוצר בעידן הקפיטליזם הליברלי והגיע לשיאו בתקופת האימפריאלזם כאשר כמעט כל פועלי עולם מצאו את עצמם תחת עולם של מספר קטן של בעלי ההון באירופה המערבית וצפון אמריקה. לא בכדי שתורת המרקסיזם מצא דרכה אל המוני העם העשוקים והצליחה לחולל מהפכות במזרח אירופה, באסיה ובדרום אמריקה ולהכריח ארצות המפותחות לחוקק חוקי רוחה ולהסדיר יחסי עבודה אחרי מאבקים קשים ביותר.
2. סוציאליזם ראה משימה בשחרור פועלים ולקיחת אמצעי ייצור והעברתם לידי פועל המשכיל ובלתי מנוצל. לכן סוציאליזם רואה בעבודה יצרנית ערך עליון ולכן מעודד תעשיות בסיסיות אשר בעתיד יבטיחו שגשוג כלכלי לחברה כולה ולא שלל מסחר אלא ראה אותו רק כשירות הנספחת לתעשיה בסיסית הכבדה המייצרת. סוציאליזם בהחלט שלל מסחר בבורסה משום שראה בו אמצעי של עושק בידי בעל ההון המנצל את היתרון כלכלי שלו כדי להפיק רוחים על חשבון הפועל המייצר ונמצא במצב חולשה כלכלית. רעיון של מסחר בבורסה מבוסס בהזרמת כספים לחברה דרך רכישת מניות ע''י משקיע בעל ההון אשר קונה בכך שליטה יחסית בחברה ונהנה ברוחי החברה יחסית להשקעתו. ברם, פועל המייצר בחברה מקבל שכר הרגיל שלו ואין לו, בדרך כלל, חלק ברוחי החברה שאותם הוא מייצר. עסק הזה ככל הנראה אינו עומד בכנה אחת עם משנה לעיל (בבא מציעא ס''ח.) הדורשת ממשקיע לפצות העוסק במתן שכר תמורת עיסוקו בחלקו של המשקיע. מאמר חז''ל האומר שממון צדיקים חביב עליהם יותר מגופם לפי שאין פושטים ידיהן בגזל (חולין צ''א.) ניתן בהחלט להבין בכך שכל רכושם נוצר ביגיעת כפיים ביושר, מטבע הדברים קשה מאוד לאדם להוציא כסף שרכש אותו בזעת אפיו ויושר מה שאין כן במקרה של כסף הבא לאדם בקלות בלא יגיע שגם נפרד מבעליו באותה קלות כי אין לאדם קושי להפרד מכסף הזה. מאמר הנ''ל נאמר בקשר ליעקב אבינו אשר עבד קשה (ר' בראשית ל''א ל''ז-מ''ג) עשרים שנה בתנאים קשים בשביל רכוש רב שרכש ולכן לא רצה לותר אפילו על פחים קטנים ראינו עוד צדיקי יסוד העולם שיכלו לומר בבטחון מלא שכל רכושם הגיע להם ביושר מוחלט ואפילו זכו בהסכמה ועדות מלמעלה (ראה במדבר ט''ז ט''ו, שמואל א' י''ב א'-ה'; מכות כ''ג:). קשה לי להבין מאמר הזה באור העושר המגיע דרך מסחר בבורסה או ביחול צדיקים בעושר כי ראינו מספר לא מבוטל של צדיקים אשר היו עניים מרודים ובכל זאת העדיפו לרדוף אחרי חכמה ולא אחרי ממון. רדיפת מותרות שהביאה לידי מסחר ופגיעה בענפים יצרניים במלכות שלמה גרמה לקריסה כלכלית והתרסקות ופילוג של מלכות ישראל. כיצד, בהתחלה כלכלה ששלמה ירש מאביו היתה יצרנית ומשגשגת ואז שלמה שילם לחירם עבור חומרי גלם למקדש בתוצרת חקלאית בה ארץ יהודה וישראל השתבחו (ראה מלכים א' ה' כ''ב-כ''ה, יחזקאל כ''ז י''ז). רדיפה אחרי מותרות דחפה את שלמה לסחר בין לאומי (ראה מלכים א' י' י''א-כ''ג) אשר הרס תעשיות המייצרות ושלמה בחר למצוא פתרון בהעלאת מסים כדי לממן מותרות. אחרי עשרים שנות של מלכות לשלמה לא היתה תוצרת חקלאית כדי לשלם לחירם אלא נתן לו בתמורה ערים בגליל (מלכים א' ט' י'-י''ג). תוצרת חקלאית נעלמה משום שמסחר ומיסוי גבוה הפכו את הייצור לבלתי משתלם. רדיפת מותרות ומיסוי גבוה הביאו בסוף לידי התקוממות באפרים ולפילוג מלוכה (מלכים א' י''ב, ג'-כ').
3. השגת שויון חברתי הנו שלב החשוב בתורת הקומוניזם כדי להגיע לחברה בלי מעמדות. מטרה זו מושגת דרך מדיניות רוחה דרכה כל אזרח מקבל ביטוח בריאות, חינוך והגנה משפטית בחינם ובכך מתקנים עוול הנוצר בדמוקרטיה הנראית לעין בארצות קפיטליסטיות היכן בריאות, גישה לאוניברסיטאות, הגנה משפטית טובה ואפשרות להבחר הנה נחלת עשירים בלבד. מדינות הסוציאליזם נקטו בעוד צעד קדימה והשקיעו מאמץ רב כדי להשכיל אפילו פועלים פשוטים ולהרחיב אופקיהם בניגוד לשאיפות של המעמד השולט ומעצבי דעת קהל בארצות קפיטליסטיות היכן ראו בפועל בלתי מאומן חומר ביד יוצר וטרף קל לניצול ותשלום שכר עבודה נמוך. קפיטליסטים שכללו תפיסה רומאית עתיקת יומין ''לחם וקירקס (PANEM ET CIRCUS)'' עם שטיפת מח חסרת תקדים באמצעי תקשורת המוניים כאשר פועל סחוט מעבודה קשה מגיע לביתו ומחפש בילוי זול אשר אינו דורש מאמץ שכלי בהיותו עיף ויגע וניגש למכשיר טלויזיה דרכו שוטפים לו מח פן יחשוב ויהרהר בלבו. תורה רואה בדאגה לרוחת אכלוסיות עניות תפקיד של מערכות שלטון (ראה נחמיה פ' ה'; בבא בתרא ח:; משנה תורה הל' מתנות ענים פ' ז' הל ח'(י'); שו''ע יו''ד ס' רמ''ח סעיפים א'-ב'). כמוכן מערכת המשפט התורנית שוללת עריכת דין (היעדר עורכי דין בבית דין מאלץ בעלי דין לטוען טענותיהם כפי שהן מה שמקל על דיין לגלות מתי בעל דין משקר כי אי בקיות במקצוע משפט טומנת לו פחים רבים באם תרצה לשקר ולבדות עובדות) והיא פתוחה לכל אזרח, אפילו חסר אמצעיים ועוסק במלאכה בזויה. יתירה מזו, אזרח כזה יכול להגיע אפילו לערכה המשפטית העליונה ולקבל פסק דין אמת (ראה מלכים א' ג' ט''ז-כ''ח; אבות פ' א' משנה ח'). תורה גם מחייבת כל איש ישראל ללמוד תורה ולהשכיל כפי יכולתו ולקבוע עיתים לתורה בתוך עיסוק במלאכה, אפילו הוא עני, בעל משפחה ואיש פועל טרוד בפרנסתו. בדרך זו עולה רמה רוחנית של אכלוסיה. הלכה גם קובעת שלימוד תורה יהיה נגיש לכל איש ואיש, אפילו לדל אמצעים (ראה אבות פ' ב' משנה ב', שם פ' ד' משנה ה'; משנה תורה הל' תלמוד תורה פ' א' הל' ח'(ז')-י''ג(י''א), שם פ' ג' הל' ט'(י')-י'; שו''ע יו''ד ס' רמ''ו סעיף א').
4. מעמד אשה וחיי משפחה קרסו בקפיטליזם והביאו לידי גל הגרושים וירידה חדה ברמת ילודה. חיי אנוש עברו מהפכה בתקופה מהפכה תעשיתית בכך שצורכי אדם ואורך חייו השתנו ואילצו את אשה לצאת מכותלי ביתה על מנת להשלים חוסר בפרנסת הבית. כמובן שקפיטליסט רעב רוחים לא יכל להשלים עם עובדה חקוקה בתולדות האנוש שאשה מביאה לעולם דור חדש. אשה בעידן של היום קרועה בין משפחתה ובין מקור הפרנסה החיוני. אשה היולדת חשופה לסכנת פיטורים ולתנאים בלתי אפשריים, למשל אשה היולדת בארה''ב זכאית רק לששה שבועות של חופשת לידה ואחרי זה חוזרת למקום עבודתה בטרם החלימו פצעיה כאילו לא קרה דבר. במרבית ארצות אירופה אשה היולדת זכאית לשלושה חדשים של חופשת לידה ואחרי זמן זה צריכה למצוא סידור המתאים ליונק. זוג העיף אשר בלילה מגיע מעבודה נטול כח ורצון להידברות הדדית מביט לטלויזיה ונוצר קצר בתקשורת בני זוג ויוצא שזוג בפועל לא מתקשר ולא מתפקד ומכאן מספר רב של הגירושים. מצב הנוצר לאחר גירושים מכבידים עוד על משפחה חד הורית במציאת פרנסה וסידור לשמירת ילדים. שתי תנועות בעולם של ימינו ניסו לתקן עיוות הזה ששורשו גם במסורת נוצרית בה לאשה ישנן רק חובות ולא זכויות ובפועל היא רכוש של בעלה. קומוניזם ופמיניזם כל אחד בדרכו ניסו להציע פתרון לבעיה. פמיניזם ניסה לרכוש לאשה זכויות והגנה משפטית ויחס מעודף בעת גירושים ומתן הזדמנויות טובות יותר לאשה הרוצה להתקדם בחיי חברה. תוצאות של המאבק הזה הביאו להעלאת גיל הנישואים ולדחוי לידה ראשונה (אם בכלל) על לסוף עשור רביעי בחיי אשה. מצד השני, גברים אשר פמיניזם הכריח אותם להשתפר ולהשתלט על עבודות בית הנחשבות עד עתה לעבודות נשיות, נרתעו מלהכנס לקשר נישואים למודים מניסיון משפטי של מספר רב של גירושים והעדיפו חיי רוקות מלווים עם היתרים של מהפכת מין של שנות השישים. ברור שממבט לאומי מצב כזה הביא לילודה שלילית בארצות הקפיטליסטיות המפותחות. מצד השני קומוניזם ראה פתרון במעמד האשה במחיקת גבולות טביעות בין שני המינים כך שגם אשה השתכללה במעגל עבודה של גבר כמו עבודות במכרות, טייס וכדומה. אך שסוציאליזם דרך מדיניות הרוחה איפשר לאשה לעבוד והעניק לה חופשת לידה הולמת, גני ילדים במחיר סביר וזמינים בכל עת. ראוי לציין במקום הזה שהפקרות מינית ומהפכת מין התפתחו בחברה ליברלית בורגנית בקפיטליזם ולעומת זה קומוניסטים דיגלו במשמעת ברזל בכל הקשור ליחסי מין משום שבחופש המין ראו רקבון של חברה בורגנית.לתורה לעולם לא היה צורך להכנס לעובי הקורה הזאת משום שלעולם לא ראתה, להבדיל ממסורת שבטית הפגנית אירופית, אשה כרכוש של בעלה (PATRIA POTESTAS ) וגם שללה ממנה תפקיד ציבורי וחייבה גבר לפרנס אותה ע''מ לשחרר אותה לעיסוק במשפחה וקינון החקוק בטבעה (ראה שמות כ''א ט'-י'; כתובות מ''ו:-מ''ח.; משנה תורה הל' אישות פ' י''ב הל' א'-י''ב(ט''ו); שו''ע אה''ע סי ס''ט). היינו לכל אחד מבני זוג חובות וזכויות משלו כדי לאפשר לו למלא תפקידו כראוי.
5. כתגובה לאימפריאליזם ועושק העולמי של קפיטל הגלובלי שגבולות כלכלה לאומית נהיו לו צרות, קומוניזם פיתח תפיסה של אינטרנציאונליזם וסולידריות בינלאומית בין פועלי תבל כדי למנוע עושק פועלים בעולם השלישי והרעת תנאים של פועל במדינות מפותחות בהתאם. כמו שהסברתי לעיל תורה מעודדת כלכלה לאומית סגורה ולכן בעיה כזאת לא עומדת על הפרק אלא בעת שישראל תהיה מעצמת על בעלת השפעה עולמית כמו בזמנו של שלמה המלך כאשר הוא כן ניסה להעביר דעת ה' לעמים. נביאי ישראל, בעיקר ישעיהו וזכריה ראו מצב שכל העולם יקבל עול מלכות שמיים ויקיים שבע מצוות בני נח בזמן שעולם יגיע לתיקונו בזמן המשיח. תמונה הזאת רחוקה היא כמזרח ממערב מעולם הגלובלי הקפיטליסטי אשר משדר הפך מדעת ה' דרך האמצעי תקשורת הגלובליים המפיצים זימה, אלימות ואינדיוידואליזם ומגינים על בעלי הון הגלובלי. תמונה של מהפכה עולמית של עולם הפועלים המשכילים המשוחררים מעושק מתורת הקומוניזם מזכירה יותר לחזון השגשוג הכלכלי וידיעת ה' של נביאי ישראל ושאיפות של שלמה המלך לפי עניות דעתי.
ג' אל לנו לפול לפח של תיאולוגיה הנוצרית המיחפת לתנ''ך אי צדק חברתי ולישו הנוצרי קומוניזם הקדום וניסיון להביא צדק חברתי. (ראה למשל שמות כ''ב כ''א-כ''ו; מלכים א' פ' כ''א, ירמיהו ז' א'-ט''ו, ירמיהו ל''ד ח'-כ''ב, מלאכי ג' ה', עמוס ב' ו'-ח'). ישו, מצד השני היה עם הארץ אשר פעל במקומות בהם לא נכחו חכמים והיה מציע לאנשים פשוטים בלתי מלומדים כפרת עונות, רפואה והיה מתחזה כלוחם בעד העם נגד חכמים וכהנים, היינו נגד עובדי ה'. לי הוא מזכיר את הבבות הפועלות בעיקר בדרום וצפון הארץ אשר מוציאים כסף מאנשים במצוקה במרמה תמורת ברכות וסגולות וכדומה, ואפילו מתפרסמים בעיתונים היומיים כמו בכתבות של צביקה ארוש, כתב ידיעות האחרונות מדרום. נוצרות היא שונה לחלוטין מקומוניזם אשר נלחמה בנוצרות בחירוף נפשה. נוצרות מעגנת חברה עם מעמדות עם אצולה וכמורה בראשה, ואילו המוני עם העושקים צריכים להשאר בבורות ודלות ואפילו לא להבין מה כתוב בתנ''ך כי כנסיה התנגדה עד להופעת פרוטסטניזם לתרגום התנ''ך וברית החדשה לספות עממיות. עקרון הזה נשאב ממשנתו של פילוסוף נוצרי אידאליסטי הניופלטוניסטי טומה אקוינסקי אשר קבע ''אשרי לדלי רוח, להם מלכות שמיים'' והתנגד להשכלה. קומוניזם הוא הפך מכל זה. קומוניזם שואף למחיקת מעמדות בחברה ורואה בחיוב איש משכיל. עמדה רוחנית של קומוניזם היא בפילוסופיה מטריאליסטית השוללת מכל בכל וכל תפיסות ניופלטוניסטיות האידאליסטיות ומאשימה אותן כסוללות דרך לפשיזם. הפיכת שלחנות של חלפנים במקדש אינה עושה את ישו קומוניסט כי מטרתו היתה להלחם במקור הכנסה של בית המקדש וממסד תורני שנגדו הוא נלחם. באותה מידה אפשר לומר שישו היה קפיטליסט הראשון כי הוא רצה לבטל שבת כיום המנוחה כאשר חילל שבת ביד רמה ולקשר את זה לקפיטליזם הליברלי אשר שלל ימי מנוחה לעובדים. לעומת זה, סוציאליזם עומד על זכות העובד ליום של שמונה שעות עבודה, שמונה שעות של השכלה ושמונה שעות של מנוחה יומית, מנוחה שבועית וחופשה שנתית.
ד' כמובן שמרקסיזם אינו תואם תורה והשקפה תורנית בכל דבר משום שאחד ממקורותיו הוא בתורת ההתפתחות של צ'רלס דרוין השוללת מציאות הבורא. מניעה העיקרי לתיאוריה זו נבעת מטבעו של תפקיד של דרוין כביולוג ממלכתי של אימפריה הבריטית אשר היה צריך למצוא הצדקה מוסרית ומדעית לשלטון קולוניאלי של אירופה. תיאוריה זו לקויה בחוסר תשתית ראיתי ואלו עובדות הנמצאות אפילו המפריכות אותה. ברם, אין זה עיננו של המאמר הזה לעסוק בנושא הזה, המתענין בנושא ירגיש חופשי לפנות ישירות אלי. תיאוריה זו הנחיתה מכה אנושה לנוצרות שבעזרת תפיסתה התיאולוגית נמנעו התארגנויות של העשוקים ולכן מרקסיזם רכבה על הגל של דרויניזם. בעקבות דרויניזם ובעקבות אטאיזם מרקסיזם אימץ בצורה קיצונית תיאוריה של ''מטריאליזם דיאלקטי'' באמצעותה ביקש להסביר כל התרחשויות חברתיות. תיאוריה זאת אינה עומדת בכנה אחד עם תפיסה תורנית הרואה בקב''ה מנהיג ההתרחשויות ההיסטוריות (ראה למשל ישעיהו י' ה' – כ''ג י''ח, יחזקאל פרקים כ''ד-ל''ב). גם שלמה המלך בחכמתו דוחה בסוף תיאוריה מטריאליסטית קיצונית הטוענת שתכלית האדם הוא יצירה חומרנית (קהלת ב' ג'-י''א); אומנם הוגים יהודים ראו דטרמיניזם ודיאלקטיקה בחוקי טבע וחברה הגולמיים (אבן עזרא ורמב''ם למשל), אבל ראו כתכלית האדם ועם ישראל (ועולם כולו) בהתעלות ממצב הזה דרך עבודת ה' והתקרבות אליו ומעבר להנהגה של השגחת ה' בה עובדי ה' מודרכים בהנהגה של השגחה והדרכה עליונה בתוך העולם המחויב במציאות חוקי הטבע והחברה.
ה' 1. כלכלה ע''פ הלכה צריכה להבטיח תשתית לחברה משכילה יצרנית מלוכדת מסביב עובדת ה' בבית המקדש כאשר כל ישראלי ישלם פעם בשנה מחצית השקל למקדש ששוויו כשישה ועוד משהו ש''ח, היינו כל ישראלי מעל גיל שלוש עשרה שנה יצטרך לתת בחודש אדר מטבע של עשרה שקלים - סכום שבודאי קטן יותר בהרבה ממימון שמשלמי מסים בישראל נותנים לממסד הרבנות ומועצות דתיות חסרות כל תועלת המוציאות היתרים מפוקפקים המשרתים ממשלה כגון היתר מכירה והיתר עסקה חסרת כל ערך משום שבנקים וביתי משפט אינם מכבדים היתר עסקה ובכך רבנות מכשירה הלוה בריבית האסורה מן התורה. מדינה שתנהג ע''פ הלכה לא תאפשר הלוה בריבית ובכך משכנתא תבוטל, דבר אשר תביא לידי ירידה במחירי דיור הן במחירי דירות, הן במחירי שכירות משום שהיום בגלל משכנתאות קיים ביקוש במחירים הקיימים. קבלן אינו מוציא יותר מ-20.000 דולר לדירה רגילה ואם מדינה תקח בידיה בניה ומכירת דירות בעלות בניה נמוכים יותר, אפילו שתעסיק עובדים ישראלים בתנאים של עובדי מדינה ותתן להם שכר הולם כל זוג צעיר יוכל לרכוש דירה בתשלומים בלי ריבית בתוך שנים מועטות. דבר זה יביא לידי חוסן כלכלי והורדת נטל כספי כבד ממשפחה ישראלית אשר תוכל לחיות ברמת חיים גבוה יותר, בלתי מנופחת ע''י משיכות יתר מבנקים שגובים בעקבות זה עוד ריבית בשיעור גבוה מאוד, ותוכל להביא יותר ילדים לעולם.
2. פיקוח על מחירי מזון ומכירה ישירה של מוצרי מזון ע''י יצרנים תוריד גם עלות מחיה ותקל על תקציב המשפחה ישראלית.
3. מדינת הלכה תצטרך לחוקק חוק שכר מינימום הולם כדי לתקן עיוות המצוי בקפיטליזם שאדם העובד במשרה מלאה לא יכול לפרנס את עצמו ואת משפחתו.
4. מדינה שתנהג ע''פ הלכה תסגור חברות כח אדם אשר נוגדות את הרוח התורה משום שמרויחות על גב הפועל בכך שנוטלות חלק משכרו עבור השכרתו כמעין עבד בשוק העבודה. היום קיים חוק חברות כח אדם אשר איננו כובד מצד המדינה, המעסיק גדול ביותר שממשיכה להעסיק עובדים דרך חברות כח אדם ולהשתתף בעושק וסחר בבני אדם. סגירתם, ביחד עם חקיקת חוק שכר מינימום תביא גם לידי שיפור תנאי עובדים ואולי גם לעליה ריאלית בשכר במשק.
5. עקב הורדות בהוצאת במשפחה אשה לא תאלץ לעבוד ובכך תעסוק בגידול משפחה אם תעדיף זה במקום בנית קריירה ותווצר בסיס לתקשורת משפחתית בהעדר התקשורת הגלובלית השוטפת מח ע''פ תכתיבים של בעלי ההון הגלובליים. משפחה בריאה כזאת תוכל לגדל דור יותר מוכשר ומשכיל לעם ישראל.
6. גירוש עובדים זרים מלווה עם חקיקת חוק שכר מינימום הולם והטלת מסי מכס והיטלי סחר תביא ביחד עם יציאת נשים משוק העבודה מספר רב של מקומות העבודה ותוריד בצורה משמעותית האבטלה ועוני בישראל. חלק ממקומות עבודה פנוים יימלא עם בחורי ישיבות הפיקטיביים שלימודם לא נושא פרות כך שלומדי תורה ושקדנים אמיתיים יהנו מתקציבים של ישיבות שיופחתו בהתאם ע''מ לצור דור חדש של תלמידי חכמים אשר ישבו בלשכת הגזית.
7. כל האמור לעיל תביא לידי ירידה במספר אנשים נזקקים ונתמכים ולידי הגדלה במספר אנשים העובדים ותומכים כך שמדינה תוכל להוריד נטל המיסוי מן האזרח העובד בלי לפגוע בשכר של עובדי מדינה הזוטרים, אבל בהכרח תזדקק להוריד עלויות השכר בכירים במגזר הציבורי ולהוריד אותו לרמה המתקבלת לדעת.
8. במשך הזמן תאזנו הכנסות והוצאות המדינה ובתקופת המעבר גרעון תמומן מהגדלת מסי מכס והיטלי סחר והחרמה מיידית של רכושם של בעלי בנקים משום שאותו ההון נוצר בדרך בלתי ישרה, היינו דרך הלוה בריבית קצוצה. החרמה זאת היא בהתאם להלכה האמרת שריבית קצוצה יוצאת בדיינים (בבא מציעא ס''א.; משנה תורה הל' מלוה ולוה פ' ד' הל' ו'(ג'); שו''ע יו''ד ס' קס''א סיעף ה').
ו' כלכלה ומדינה שתונהגו ע''פ תורה יכולים לתת פתרון הולם בתווך ארוך לבעיות שמכות בחברה הישראלית ע''י יצירת עם חסין, משכיל, מייצר ובלתי תלוי במעצמות על, ובשלב הבא תוצר מציאות חדשה שתדחוף את ישראל למקום מכובד יותר בזירה עולמית, אפילו למעמד של מעצמת על.
| |
| כינוי:
tito
בן: 55
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
