"כי בלונד זה לא צבע- זאת דרך חיים"
אמממ.... אני אנסה לעניין אותכם בחיי המוזרים... או המשעממים... מה שתבחרו..
אנשים עוינים- קישטה |
| 10/2007
לנסיך שלי
אני מתגעגעת אליך.
אני עומדת במקלחת מתחת לזרם המים ומדמיינת. אני מדמיינת אותך שוכב מעליי; זז קדימה ואחורה. אני מדמיינת אותך מסתכל לי בעיניים ומתנשף. נותן נשיקה מהירה וממשיך. אני לא מדמיינת מתוך חשק מיני. אני מנסה להיזכר.
אני מתגעגעת אליך.
חשבתי על העובדה שהזיכרון הזה אמור להעלות לי חיוך קטן ועקום; משהו כמו ניצנוץ בהיר באמצע שממה שחורה. אבל לא. מאיזו סיבה נסתרת; הזיכרון הזה מעלה לי דמעה. דמעה שאני מרגישה מבעד לזרם המים החם שיורד לי מהראש לרגליים. שוטף הכל. עד עכשיו לא הבנתי מה הסיבה. עכשיו אני יודעת.
אני מתגעגעת אליך.
אני מתגעגעת למגע האצבעות שלך על הלחי שלי. אני מתגעגעת לחיבוק שלך כל לילה כשאני מנסה להירדם. אני מתגעגעת לנשימות הרגועות שלך כשאתה שוכב מאחוריי; חצי ישן. אני מתגעגעת לטעם שלך. אני מתגעגעת לריח שלך. אני מתגעגעת לטיולים שלנו כל סוף שבוע שנפגשנו. אני מתגעגעת לאיך שאתה מסתכל לי לתוך העיניים כשאני מדברת ברצינות. אני מתגעגעת לדרך שבה אתה נוהג באוטו; מקשיב למוזיקה שלך; תמיד עם סיגריה ביד.
אני מתגעגעת אליך.
אני מתעוררת כל בוקר ומוחקת עוד יום בלוח שנה. מחכה שיגיע היום לחזור. מחכה לרגע שאני ארד מהמטוס; אעבור את הביקורת דרכונים; אקח את המזוודה; ואצא אל הרחבה שבה כולם מחכים לאנשים שיורדים מהמטוס. אתה תיהיה שם. תחכה לי. אני אמצא אותך וארוץ. אני אקפוץ עליך בחיבוק ענק. אנחנו נסתכל אחד לשני בעיניים ואתה תנשק אותי. הכל בלי להגיד מילה. יהיה לי חיוך על הפנים ואני אבכה. גם לך תרד דמעה.
אני יודעת שגם אתה מתגעגע.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
?who? me