רק כדי להאיר

אני קצת בבְרוךְ.

אני מניחה כי הצטיירתי עד עתה כמורה בעלת ראש צעיר שמעדיפה את גישת "גובה העיניים" על פני גישת "אני המורה - אתם התלמידים ושקט שיהיה פה". ובכן- זה נכון ואצלי זה אפילו יותר קיצוני ממה שתיארתי או מהרושם שהתקבל. ככה זה היה בשבע שנים של חינוך במסגרות של אולפנא. מחצית מתלמידות המחזור הראשון שלימדתי נשואות היום ועם רובן המוחלט אני בקשר חברי של ממש. חברות שהחלה גם כשהייתי על תקן זאת שתקבע להן את ציוני המגן לתעודה.

משערת, על בסיס נסיוני, שכשמדובר בתלמידות אולפנא שלרב יודעות לעשות את ההבחנה ונבונות מספיק בשביל לקלוט ניואנסים ומתי בכ"ז ראוי וכדאי שיהיה דיסטאנס - הדברים יותר פשוטים.

אבל השנה, כמו שכבר סיפרתי, אני מלמדת בין השאר, מלבד כיתת החינוך הנשית המתוקה שלי- גם כיתה של בנים.

נראה לי שהמצב החדש (נקבה מצחיקולית עם שיטות לימוד מוזרות) קצת בילבל אותם- ואולי גם אותי.

כאשר נכנסים לכיתת ההיסטוריה שלי רואים שסביב לשולחן שלי מוצמדים שולחנות נוספים של תלמידים שרוצים להקשיב למורה קרוב ולסכם ברצינות כל מילה (וזה באמת ככה! באופן די מפתיע- השקט מופתי). הם באמת רוצים להצליח ובאמת חשוב להם לשמור על השקט בשיעורים ולא לאכזב אותי.

זה נהדר. נכון.

אבל לאחרונה נוצר מצב מביך משהו.

הבטחתי לתלמיד מסויים קובץ בנושא הלימוד - אבל לא הצלחתי לשגר אותו דרך המייל. לאחר שהתברר שיש לי מסנג'ר הוא ביקש את הכתובת ואכן, דרך המסנג'ר, העברתי את הקובץ הנדרש.

הבעיה הייתה שלאט לאט נוספה למסנג'ר שלי רשימה מכובדת שנשאה שמות כמו:

"יאללה רשיון!!!!!!!!", "DEATH BEFORE SCHOOL", "אל אל הפועל!!!!!!!!!!!" וכדו'.

התרתי להם להכנס כי ניחשתי שהלשינו עלי ושאר התלמידים קיבלו את כתובת המסנג'ר שלי ו... נו שיהיה. לפחות יהיה לי מעקב ואוכל לבדוק אם הקרימינלים הקטנים לומדים ברצינות או שמקשקשים בצ'אטים.

ויש בעיה.

מה הבעיה?

קבלו דוגמא. אני די בהלם מעצמי על שיתוף הפעולה.

...