רק כדי להאיר

לסרט אושפיזין לקחתי את אמא שלי.

אשה טוניסאית שורשית, יראת שמים וגומלת חסד.

היא לא טיילה או בילתה הרבה בחייה, אמא שלי. אישה קשת יום עם 75% נכות שלא מנעו ממנה לחפש אפשרויות פרנסה לבני ביתה ולהיות פרודוקטיבית.

היא חולת לב. עברה בגיל צעיר מאוד ניתוח לב ובהמשך- ניתוח לב פתוח.

עם כל זה מעולם לא ראיתיה פוסקת מעשיה.

כשהייתי בכיתה י"ב היה לה אירוע מוחי ומאז הדברים נעשו קצת פחות פשוטים, כשאני חושבת שהכי קשה לה עם העובדה שהיא לא כפי שהייתה פעם מבחינת הבישול, הניקיון והטיפול במשק הבית- דברים שהיא עושה נהדר רק שהיום קצת מעייפים אותה.

בגלל כל שעבר עליה היא נראית קצת מבוגרת לגילה ומכיוון שלא למדה בבית ספר מסודר בחו"ל וכשעלתה לארץ (כי הסתובבה בין בתי חולים), העברית שבפיה דלה וכבדת מבטא.

פעם התביישתי בה.

לא אחת באתי במבוכה כשהיא באה לאסיפת הורים ומולה נראו כל האמהות של חברותי כאחיותיהן.

אבל מאז עבר זמן רב ולמדתי על אהבה וכמה הרבה ממנה ניתן לי מהורי. כי אהבה לא צריכה עברית צחה ומראה צעיר. היא באה בכל פורמט.

*

אז הגיע סרט בעברית, "נקי" ובעל מסרים שאמא שלי תאהב.

היא כל כך התרגשה מזה שהיא הולכת לקולנוע.

יצאתי ברכבת מנתניה ובערך חמש פעמים בדרך היא טילפנה בשביל לברר מה קורה ואיפה אני ואיפה הקולנוע נמצא ומה ללבוש J

והיה חמוד לראות אותה, כשהגענו, מתיישבת מול המסך , לפניה דלי פופקורן (היא מאוד אוהבת) והיא מכרסמת וצופה בסרט בהנאה ובעיניים בורקות.

היו לי שלושה מוקדי צפיה בסרט הזה : הסרט, הצופים ואמא שלי.

עניין אותי לראות את התגובות של האנשים בסרט.

יש קטע בסרט, שבו הזוג העני וקשה היום, מלי ומשה (שולי רנד ורעייתו), עומד בפני מצוקה קשה מאוד- סוכות מתקרב ואין להם כלום בבית. היא אומרת לו בשלב מסויים שצריך להתפלל ושולחת אותו להתפלל. הוא יוצא לאיזה גן משחקים, מתיישב על ספסל ושם הוא מתחיל לדבר עם אלוקים. להגיד לו שהמצב עלוב ושלמרות שצריכים להיות בשמחה – הוא שרוי בעצבות וקשה לו ושהוא צריך נס.

ברגע זה מתרחש משהו מאוד עוצמתי (שרק שחקן ממגנט כמוהו יכול היה להעביר אותו): הוא קם ומתחיל להתפלל ולקרוא "רבונו של עולם, אנחנו צריכים נס. תן לנו נס. תן לנו נס!" ולא מפסיק. הקצב מתגבר ובמקביל רואים אותה קוראת תהילים בבית, נעה בכוונה גדולה עם המילים, ובמקביל- מגלים אנשי קרן גמ"ח מסויימת שאדם שנהגו לתת לו כסף בכל ערב חג- נפטר ובהגרלה אקראית, מתוך רשימות עניי ירושלים בוחרים אנשי הגמ"ח מספר כלשהו שאותו מאיישים... נכון, הזוג שלנו. אחד מנציגיהם הולך לבית הדל של מלי ומשה ומעביר להם, מתחת לדלת, מעטפה עם אלף דולר.

הסרט רק מתחיל שם. בעיקרון יש תהפוכות רבות בחיי הזוג, שהוא גם חשוך ילדים, במהלך החג הזה.

עד הסוף הטוב.

האורות דלקו וראיתי את  אמא שלי מוחה דמעה וכמוה עשו צופים אחרים. רובם, אגב, חילוניים. ודווקא זוג דתי אחד שישב לידנו זרק כזה: "נו!" סקפטי.

הרמתי גבות בשאלה.

והבעל שאל: "נו, נהניתם מהסרט?"

הנהנתי שכן ואמא שלי הוסיפה בקול "נסים ונפלאות!" (האמת היא שהיא אמרה את זה ככה: "נישים אוּניפלאות" בהתאם למבטא דק"ק ג'רבה. זה היה מצחיק למדי).

"אוי, באמת" אמרה האישה "תעמולה ברסלבית. הבחור מתפלל והופ- יש לו אלף דולר..."

"כנראה שהוא התפלל לא רע" עניתי "היה חייב לדגדג משהו אצל רבונו של עולם"

היא משכה בכתפה ואני יצאתי אט אט עם אמא החוצה ובדרך נתקלתי בכרזת הפרסומת לסרט, שם היו קטעי הביקורות, אחת מהן, של עירית לינור, אמרה משהו כזה:

"סרט נפלא ומרגש. חובה לראות ואל תקשיבו לשטויות של אורי אורבך".

עניין אותי מה אורי אורבך, שאני מאוד אוהבת, אמר על הסרט,  אבל כבר מהדברים של עירית לינור הבנתי כי הספקנות הלכאורה נאורה כרסמה גם בו.

תהיתי לי מתי אנחנו, הדתיים הלאומיים ה"יותר משכילים", איבדנו את האמונה התמימה שנסים יכולים להתרחש. וכשאני מדברת על אמונה תמימה- אני לא מדברת על תמימות נאיבית. אני מדברת על שלמות פנימית כזאת בעבודת השם שלנו, בלי כל מיני רציונליזציות שאין להן מקום בעיני כי אנו עוסקים במופלא מאתנו.

נכון, אני חיה כדתיה מספיק זמן, בכדי לדעת שיש תפילות שלא נענות- אבל אני יודעת היטב שיש כאלה שכן, ושיש נסים. לא כולם ברורים כמו נסי חנוכה ולא כולם בגדר מופת שמיימי- אבל יש.

תמיהה גדולה אחרת שנלוותה לזו דלעיל היא התהיה כיצד דווקא החילונים זרמו עם הסרט ועם תכניו שבחלקם זרים להם והתחברו לנעשה שם, ללא תהיות פסאודו- אינטלקטואליות.

כנראה שהרגע ההוא, של תפילה פורצת, לא מתוך סידור, לא מתוך טקסט מובנה- נגע גם בהם. אמנם הוא מופיע בתחילת הסרט אבל מבחינתי הוא השיא.

נכון, ידידי, שכפי שרבותינו אמרו "אין סומכים על הנס"- אבל על כחה של תפילה לסיועו של הקב"ה אין עוררין.

*

אני עייפה, רבונו של עולם. וצריכה אותך לעזרה כי לבד אני לא יכולה.

אבא שבשמים, אני זקוקה לנס.

תן לי נס...