שלום!
אני יודעת, אני יודעת...
שנים וכו'.
היו תהיות לא מעטות במיילים אם הנפקדות מעידה על זה שיש לי חיים.
כמובן שיש. אבל נטולי תוכן מעניין לכתיבה.
שגרה מבורכת. טפו טפו טפו.
וגם...
אולי נגמרו לי המילים.
עושה רושם שמה שפעם עשיתי בקלות יחסית- לפתוח עמוד וורד ולהקליד את האהבות היומיומיות שלי- הופך להיות עסק מורכב.
נכון, זה לא שהטקסטים עומדים לבחינה מדוקדקת של מבקרי ספרות, כולה יומן אינטרנטי, אבל עדיין.
כתיבה מאולצת נראית לי מטרחנת ומשעממת, ויש דרכים פחות קשות להבריח מנויים- להכנס לסטאטוס של נבצרות זמנית :-)
מבטיחה לחזור לפעילות אינטנסיבית יותר כשזה יהיה לי פשוט... לכתוב.
*
אמממ...
סבב שני בפולניה בעוד כחמישה ימים. תקראו לזה "אפטר פארטי" של פורים...
מעמלקי אחד לצורר אחר
עם הפנים לחג הגאולה מהפרעוני האכזר.
הו הסימבוליקה.
ציר זמן כל כך יהודי.
*
לפני כשנה, כשהייתי בשבתון, כתבתי איזה טור משעשע בכיפה, בתחילה בשם בדוי ועם קצת פרטים בדויים, בטור האחרון - נחשפתי.
תיאור של אקספרימנט המבוסס על ספר סתמי שקראתי בשם "שנת הכן".
כדי שלא יהיה משעמם לכם בזמן שאני הולכת לזרות חול מא"י על אדמת פולין,
וגם סתם כדי שתראו שלא ממש נעלמתי, רק עשיתי איזה רילוקיישן לפרק זמן קצר-
הא לכם הטור של עלמה תבור "עוד דייט לאוסף".
מי שמכיר אותי מהבלוג ומהחיים יזהה את האחיינים הקרימינלים והמקסימים שלי, מאורי שלי (שהוכתר- אמרתי לכם שזה מה שיהיה איתו- כמחזאי ובימאי צעיר ומבטיח. הצגה שכתב וביים עולה ב"הבימה" ממש בימים אלה!), וחברים אחרים.
כולם בשמות בדויים.
הנה דף לסדרת הטורים. הטור הראשון נמצא למטה ומשם במעלה העמוד- עד הטור האחרון.
עוד דייט לאוסף
פורים שמח!