נפצח בחידה:
מה עושה מי ששונאת דייטים בצורה כזאת שמעטים הם הדברים שהיא שונאת יותר?
נו, מה?
לא יוצאת לדייטים?- NO CAN DO . צריכה להתחתן וזה...
יוצאת ומפגינה את האנטגוניזם כלפי המסגרת - מול פניו הסמוקות והמשתאות של הקרבן?- לא. בכל זאת... הוא מספיק מסכן שהוא נקלע לסיטואציה איתי, אני לא צריכה לחרב לו את כל העסק לגמרי.
ידעתי שלא תנחשו.
מה שעושה מישהי כנ"ל זה דבר פשוט מאוד. היא מגדירה מחדש את המסגרת הדייטולוגית. משדרגת את המצב המביך והלא נח למשהו הרבה יותר סימפאטי והופ! מעוד "דייט" הגענו ל"אנדייט".
אנדייט דומה בקונספט שלו לדייט רגיל: בחור ובחורה נפגשים, משוחחים על כוס קפה, מתרגלים שיווק עצמי ומקווים שיצא מוצלח בתום שעתיים פלוס מינוס של התוועדות.
אמה מה?
מראש זה מוגדר כ"אנדייט". לא דייט.
נכון, אתה בחור, אני בחורה. הציפיה מהדייט יכולה להיות קשר ארוך טווח - אבל אם היא קיימת (הצפיה המגונה הזאת) נא לדחוף אותה לתא הבולט באפרפרותו מאחורי ההיפותאלאמוס ולא לתת לה לצאת החוצה - אא"כ יש סימנים מובהקים לכך שהשטח מוכן לזה. וגם אז, לא לתת לה לפרוץ החוצה כאילו אין אלוהים.
אה, וכמובן שיש את האנדייט עם הבחור שהוא חבר כל כך טוב שמידי פעם אתם יוצאים יחד למשהו שנראה כמו דייט. אבל הוא לא.
זה בערך מה שמוגדר אצל החילויינים (כחחחחח טפו!) כיזיזים. אצלנו הדוסים זה אותו דבר. חוץ מהיזיזות.
אני בדרך לאנדייט נוסף.
ככה הובהר לבחור חזור והבהר.
גם כי לי אישית באמת אין ציפיות מרחיקות לכת מהעניין, וגם כי אני מעדיפה לחשוב שאני יוצאת למשהו קליל, נעים וסימפאטי.
מומלץ לכל רעי הרווקים שנדונו לבליינדייטים (מחורבנים! מחורבנים! קיבנימאט! ... או קיי, מיציתי את הקתארזיס בעניין הזה)- תחשבו על הדייטים הבאים כאנדייטים- והכל יראה אחרת.
ואחיותי בנות המין היפה- תשמעו לי, רק אנדייטס. זו המסגרת היחידה שבה אשכרה תוכלו לאכול.
ואם אתה שואל צ'יפי-
מרק כתום, אלא מה?
הרבו עוז ועיזוז
פנסה,
הנה, הנה, לא נעלמתי ולא כלום.