רק כדי להאיר

מוצ"ש.

אני מגיעה עמוסת תיקים לתחנה המרכזית בבאר שבע.

לאחר שמניחה את הפקאלאך בבגאז'- מתיישבת לי באחד מהמקומות המרכזיים, מדליקה את האור וסורגת (תקראו לזה השלמת הכנסה. אני מוצאת שהנסיעות הרבות לבית הספר או לדרום וחזרה עשוני פרודוקטיבית למדי. גיסי מאושר מארבע כיפות נוספות לגרדרובה בחדשיים האחרונים ואני מאושרת מהזמנות לכיפות מצד מורי/רות בית הספר).

שתי נערות דתיות יושבות לפני ומפטפטות. שתי בר אילניות, כנראה, בדרך חזרה לאוניברסיטה.

לא התעמקתי בדבריהן עד ששמעתי את הביטוי "ישראבלוג" וכריתי אזני כאפרכסת.

הנה, פחות או יותר, מהלך השיחה. ההערות מרובעות הסוגריים- של שפחתכן.

"זה נורא מעניין" אומרת האחת לחברתה "לקרוא על החיים של אחרים"

"מה, וכולם רואים?"

"כן, אבל זה בשמות בדויים. זה לא שאת יודעת בדיוק מי הכותבים [ אהמממ אהמממ...] . כלומר, יש כאלה שנחשפים אבל בסך הכל זה יומנים אישיים סמויים כאלה"

"אה... לא יודעת. כאילו, למה יעניין אותי לקרוא על החיים של מישהו אחר? [יו גאט א פויינט].  צ'ט לדעתי יותר מעניין... יש שיחה, יש מענה, זה זורם.  פורום זה גם אפשרות וירטואלית ליצירת קשר. אבל סתם? יומן?"

"לא דיברתי על יצירת קשר. כאילו... זה מעניין כזה. לקרוא על חיים של אחרים. של סטודנטיות דתיות צעירות, כמונו [ אני? סטודנטית?! איזה כיף!] ויש תגובות. נוצרות שם קהילות מעניינות של מגיבים. את צריכה לקרוא את זה ולהבין"

"כל אחד יכול לכתוב בלוג?"

"כל מי שרוצה. אבל כנסי לקרוא. אני ממש נהנית מזה. תתרשמי. יש שם כמה בנות מבר אילן. תקראי את גילדה- היא מאוד מעניינת. ויש אחת מבאר שבע [!!!], דתיה [...], מעניין אותי אם אנחנו מכירות אותה [אני כאן! מאחורה! האאאאלוווו! ]. היא קוראת לעצמה פנסאית. גם חמודה [סמיק סמוק]. את כותבת ממש טוב, יכול להיות שתוכלי להכנס לשם ולתת ביטוי לכישרון הזה שלך"

הגענו למסוף 2000. ארלוזורוב.

כטיפוס שמסגיר את עצמו די מהר ("כן אמא, אני גמרתי את חבילת הופלים" פנסה, גיל 9. עוד לפני שאמא שאלה...), הפתעתי את עצמי כשהנפקתי רק חיוך והרמת גבה בעת הירידה מהאוטובוס. השד הקטן והאקסהביציוניסטי שבי צעק "זאת אני! זאת אני!" אבל הצנועה והחסודה שבי, שמתגלה כמלכת SM לעת הצורך השתיקה אותו מהר מאוד ( DOWN BOY!)

נזכרתי, כשהגעתי לדירה, שכשסיפרתי על הפגישה ברכבת עם המחזר הנחמד ההוא, כתב לי אחד המגיבים שראה אותי שם (וגם לפני כן באחת הנסיעות לירושלים) "אז זאת את?".

עולם קטן?

לא אדוני. עולם פיצפון. פיצפון מאוד...