יש הרבה לספר לך על המתרחש כאן בזכרון יעקב, המושבה. אולם הנני ממהרה להפקידים שהציב עלינו הוד גבירותו, שכן הפקידים דורשים מאתי, המורה היחידה לעברית, לדווח להברון כל אשר מתחולל במושבה למען ידע כי כספו אינו הולך לריק.
המושבה גדלה לתפארת ובית היקב שבנה הברון מפרנס יפה את התושבים ומניב יינות משובחים שטעמם נהדר. לא בכדי כל בית פה במושבה מעוטר בזמורות ואשכולות ענבים.
בבית הספר שהקמנו מכספי הברון התלמידים- תלמידי, עושים חיל ולומדים את השפה העברית ללא קושי. מידי פעם הם מרשים לעצמם להשתעשע ביידית אולם אני מקפידה לספר להם מילתא דבדיחותא גם בשפת העברים, למען ידעו שאף שפה עתיקה רוויית מכמנים מתוקים זו יכולה להניב מליצות לא מעט. רק בשבוע שעבר תפסתי פתקה שהועברה מהתלמיד אבשלום פ. לנערה רבקהל'ה א. ובו דברי אהבה נעימים ויפים לעין הקורא וכולם בשפת ארצנו!
אלף נשיקות הבטיח לה הממזר! והכל- בשיעור היסטוריה שלי.
הנערים הפוחזים הללו, ראשיהם מלאים קש וגבבה. רק בפלירטוטים עוסקים כל היום ויש מולדת לבנות!
אולם אל נא באפך, ברון יקר וידוע, אני אוציא תחת שבט ידי דור מחונך היטב שידע את מורשת השפה והעם על בוריין ויגדל לתפארת מדינת ישראל. מדוע עזבתי הורים ואהוב והגעתי מאודיסה הרחוקה ועברתי טלטלות באוניה שחישבה להתפרק אם לא כדי לחנך דור עיקש ופתלתול?
הנני להבטיח, לורד יקר, שעוד ידעו דבר עברית על בוריה בארץ הזאת כשאת נס המהפיכה העברית תישא זכרון יעקב. על דברתי!
בברכה,
אחותך בתקווה ובעמל
חוה פרומקין.
זכרון יעקב.
*
ומה יאמר על חזון המורה העבריה לאחר עיון בשלט הבא שהתנוסס, בולט, ברחוב המייסדים הכה מרכזי במושבה זכרון יעקב שהתפתחה לתפארת? תשפטו בעצמכם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
