רק כדי להאיר

"חנוך לנער על פי דרכו אף כי יזקין לא יסור ממנה"

(משלי)

*

"היה כפי שהנך. חפש דרך בעצמך. דע את עצמך לפני שתרצה לדעת את הילדים. חשוב נא למה אתה מוכשר ואחר כך תבוא לתחום תחומים לזכויותיהם וחובותיהם של הילדים. קודם כל אתה בעצמך ילד ועליך לחנך ולהשכיל את עצמך..." (יאנוש קורצ'אק, הדגול שבמחנכים "כיצד לאהוב ילדים?")

*

"Ya got big dreams? You want fame? Well fame costs and right here's where you start paying... in sweat"

(מיס לידיה גראנט עם המבט הקשוח והרך כאחד. הפתיח האלמותי ל"תהילה". אז נכון שזו עוד סדרת בית ספר הוליוודית ועם זאת- זו לא סדרה כזאת. המורים שם היו אנושיים וסיפורי בית הספר שההובאו שם- שכנעו אותי, ילדה בכיתה ב-ג-ד, שאני רוצה לעשות מה שהם עושים שם. ובגלל שאני לא טובה בלרקוד ולנגן- אני מלמדת תנ"ך והיסטוריה אבל בעיקר- משתדלת לחנך)

*

"אתן צריכות ללמוד שבדו שיח עם אנשים, כשניגשים אליכם לשאול שאלות- תהיינה תמיד פתוחות להשיב למעט מצב אחד: כשהשאלה של האדם מולך מסתיימת בסימן קריאה"

(מדבריו של רבי ומורי המובהק, הרב צבי שמואלי, ראש האולפנא שלי, כשהייתי בכיתה י"א לקראת סמינריון "גשר" עם חילוני "ביה"ס התיכון שליד האוניברסיטה העברית בירושלים", המכונה בקיצור "לידה" אה! ותשמעו משהו, קיבלנו מחמאה מהם: איך אנחנו יודעים שאתן אולפנא טובה? נו, הפגישו אתכם איתנו...)

*

"שקוד תמיד להנחיל להם את הרגשת הברירה שבלעדיה אין קיום לרצון הטוב"

"אל תשכח לבדוק אם אין מסמרים בנעלי הנער המסרב ללכת"

"בל תמנע חיבתך לדומים לך מלהבין את האחרים"

"אל תלמדם לנסר- אם לא הסכינו ידיך להחזיק מסור. אל תורם לשיר- אם השירה משעממת אותך. אל תתחייב ללמדם לחיות- אם אינך אוהב את החיים"

"היה נוכח ביחוד כשאתה נעדר"

( לפני כמה שנים נתקלתי בקובץ שנקרא "זרעי פרחחים". קובץ עתיק ומרופט באיזה מרפ"ד נידח. העתקתי ממנו למחברתי וחלק מההמלצות אני מדקלמת שנים. אחראי על הקובץ הזה מחנך צרפתי, פרננד משהו. מי שירצה עוד ממה שהעתקתי- יכול לבקש ואשמח להעביר במייל).

*

"החינוך האמיתי מתחיל אחרי השיעור"

(רכז ההדרכה שלי בבני עקיבא, שהוא היום הבעל של חברה טובה-טובה מימי האולפנא ועד היום, ודמות חינוכית למופת. כמו שהמשפט לעיל מעיד, הוא איש החינוך הבלתי פורמלי. המשפט , אגב, הינו ציטוט מדברי יאנוש קורצ'אק)

*

"מכל מלמדי השכלתי ומתלמידי יותר מכולם"

(חז"ל במסכת אבות. נסיוני הדל הראה לי כמה שזה נכון).

*

"ירון! כנס לכיתה ולא אני תולה אותך על העץ הקרוב! כן, אני יודעת שאני כלבה מאנייקית אבל רק ככה אני אשרוד כאן. לכיתה מיד!"

(חגית. מנהלת התיכון שלי. אתם בטח תוהים איך בתוך כל המשפטים העדינים והפסיכודידאקטים בענייני חינוך אני מביאה לכם את היציאה הזאת... אבל היא בעיני דמות חינוכית אמיתית ולו בגלל דבר אחד: האמת והאותנטיות שבה. אי אפשר לעבוד על ילדים עם מסכות של "אנשי חינוך מלומדים"

א. זה שקר.

ב. הם חכמים ועולים על ההתחזות בקלות.

ג. זה לא "אתה". וכשזה לא אתה- מי בעצם בא לחנך?

~~~~~~

ומשהו נחמד. קיבלתי טלפון מתלמידים מכיתת הבנים וזה עיקרו

"חגית? אהלן זה עדו. תראי הלכנו הבייתה כי התלמידים החליטו לשבות בגלל העניין של ועדת דברת ואין אף אחד בבית הספר. את מגיעה ללמד אותנו בשעה 2, נכון? אז אמרנו שבטח המזכירות של בית הספר לא יודיעו לך ולא רצינו שתטרחי כל הדרך ותגלי שאנחנו לא נמצאים אז הנה, אנחנו מודיעים לך שלא תסחבי סתם עד לבית הספר"

חמודים, נכון?