היא לא ממש נרדמה בלילה ובכל זאת השכימה בזריזות, ארזה כריך גבינה, את הכביסה ואת המסמכים המסודרים ויצאה לביתו של דוד.
בדרך חשבה על הדברים שתגיד לעובדת הסוציאלית.
לרגע חשה חסרת ביטחון, 'אחרי הכל' תהתה לעצמה 'למה שהיא תקשיב לי? סתם עוברת אורח שנקלעה למצוקת איש זר...'
בינה לבינה החליטה שתנסה להביע אסרטיביות וענייניות. מזל שיש לה מושג בסיסי בהטבות וסוגי התמיכה של הביטוח הלאומי.
היא עלתה במדרגות הבניין. כשעמדה בפתח דירתו היה נדמה לה שהיא שומעת תכונה מתוך הבית.
לאחר נקישות קלות פתחה את הדלת.
שתיהן נראו שונה מהימים בו יהודית הדריכה אותה באולפנא. אולי המכנסיים, אולי השנים שעברו-
"חנית? ח נ י ת?! איזה קטע... מה את עושה פה?"
"יודית! איזה בידור... א ת העובדת הסוציאלית?"
"אני? לא, מה פתאום... חשבתי שזאת את-"
"לא-לא, אני רק במקרה נתקלתי בדוד, הבאתי לו כביסה שכיבסנו לו"
"גם אני... מצאת אותו אחרי נפילה, הא?"
חנית הנהנה. "אני מניחה ש... יו, איזה קטע זה. דוד?" פנתה אליו "למה לא סיפרת לי שיודית באה לבקר אותך?"
דוד הביט בהן ממיטתו משועשע.
"איזה חמוד" אמרה חנית
"כן, כמו ילד קטן" חייכה אליו דיתי ופנתה לעבר המטבח.
"אז מה... את ניקית את השירותים?"
"ניסיתי. אני צריכה לקנות חומרי ניקוי מאסיביים יותר. העסק זקוק לטיפול רציני. הבנתי שהעובדת הסוציאלית צריכה להגיע אז לקחתי גם מסמכים לארגן בבית. כתבתי לעצמי רשימה של עניינים דחופים לטיפול."
חנית חייכה.
"נכנסת לעניין בולדוזרית כמו תמיד" אמרה וחיבקה את יהודית
"וואו, יודית. איזה יופי שאת פה..."
*
בסוף אותו השבוע הגעתי הבייתה לשבת בבית אמא. לפני שנכנסתי לבית דיתי טילפנה. לשאלתי "איפה את?" ענתה "אצל דוד. מנקה לקראת שבת"
"דוד?? איזה דוד?"
"- אין לי זמן, אמא תסביר לך..."
על המקרר בביתנו הייתה רשימה ארוכה שזכתה לכותרת "פרוייקט דוד" ולאחר הסבריה הבלתי מפורטים של אמי, הצצתי ברשימה, הבטתי שוב באמי ואמרתי לה:
"גברת יקרה, יש לך מלאך בבית, את יודעת את זה?"
דיתי הדריכה את חנית באולפנא. זכרתי את דיתי מספרת על חניכה מאוד מיוחדת בשם חנית.
גם כשחנית הגיעה בערב שבת לבקר אותנו, אמרתי לה "אני זוכרת אותך ... את ממצפה רמון במקור, נכון?"
הבטתי בהן כשדיברו על דוד, על המפגש התמוה, על חנית ודני ("אני אומרת לך, רק דברים טובים קרו לי מאז שפגשתי את דויד. אולי אני צריכה לעבור לגור אצלו, החדר השני כבר נקי" צחקה לדיתי).
והודתי לה' על שחלקי עימהן.
פרוייקט דוד מתקדם.
יש כבר הרבה סימוני "וי" ברשימה הארוכה, למרות ששרשרת האירועים החלה רק לפני כשלושה שבועות.
דיתי יצרה קשר עם אחד מבניו ושלושה מהם הגיעו לאחרונה מהצפון לבקר את אבא ובידהם מתנה:
מכונת כביסה חדשה.
ואינפורמציה חשובה נוספת (תודה לשדות שתהה בקול): חנית ודני התחילו לצאת.
סמוך לצאתו לכמה ימי מילואים (מידע שזכרה מהמילים המועטות שהחליפו בינהם אז בבית של דוד), שלחה לו אס אמ אס שהמילואים יעברו בשלום.
הוא טילפן אליה בחזרה ותהה: מה לקח לך כל כך הרבה זמן? לא ידעתי מאיפה להשיג את הטלפון שלך...
ג'י, אני המומה מעצמי שנתתי לפרט המשמעותי הזה לחמוק מתוך הסיפור כולו.
חריקות במרכבת הקיטש עליה אני דוהרת בדרך כלל בחדווה.
*
עליות... מורדות... מעגלים... מפגשים...
הדברים שהחיים מזמנים לנו.
רק להיות רגישים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
