רק כדי להאיר

נאנסתי/ הוכרחתי/ אולצתי

כל אחד מכם מוזמן לבחור את המילה שפחות מזעזעת אותו (לבקשת בן הצבי, שדות וגמימא).

מנהלת בית הספר היקרה שלי הכריחה אותי לענות "הן" להצעת ריכוז שכבה י"ב בשנה הבאה עלינו לטובה.

בעצם, לא עניתי "הן". היא הציגה את זה כעובדה די מוגמרת.

מה אני חושבת?

שזה נחמד ונעים שעם תום השנה הראשונה שלי כאן, מוצאים אותי ראויה לתפקידים משמעותיים.

אני עייפה מאוד ממצבור אימתני של מבחני מתכונת שעלי לחבר/ לבדוק ומלילות ללא שינה. עם התעודות סיימתי להיום ב"ה. בשבוע הבא המעבר לדירה הנתנייתית שלי , ובע"ה עוד ידובר בו.

בתוך כל זה מצאתי זמן לכתוב מכתב שלא ישלח לאדם שפעם אהבתי בלב ובנפש.

מאוד מנקה. מאיר בפרספקטיבה שונה דברים שהיו. 

פרידה שהגיע זמנה לבוא.

לאור התקופה המעט לחוצה שהתדפקה על דלתותי, אני מסתובבת טרוטת עיניים, מפוהקת, לא ממוקדת לפעמים.

ושמחה.

תודה לך, אבא שבשמים.

אני כל כך שמחה.