"...לפעמים אני מרגיש
כאילו זאת הפעם האחרונה
כאילו אין מחר
צריך לומר את המילה הנכונה.
ותמיד את איתי מחכה שאחזור
ואני כמו שיכור מתעלם מהאור
מציירת תמונה שלי ושלך
צבעים לבנים שמים כחולים".
~
או קיי, תגידו לי ששמעון גרשון חבר להקת המשולש זה לא שחקן הכדורגל...
חבל"ז לי, נכון? זה הוא ואישתו ואחיו. למות מהלם. לא נורא, יצא משהו מוצלח מהפועל ת"א...
~
"...אני אולי מרגישה
כאילו זאת הפעם הראשונה
יום חדש מתחיל
צריך לומר את המילה הנכונה.
ותמיד אתה איתי יודע שטוב לי
חושבת המון לוקחת מכחול
מציירת תמונה שלי ושלך
צבעים לבנים שמים כחולים"
~
בשעה טובה הקידמה הגיע גם למחוזות הפרובינציאלים, הוקמה תשתית והופ- אני על האינטרנט המהיר.
אז הקשבתי לי לרדיו וואלה- שעד עתה נקטע כל הזמן בגסות נוכח היעדרות מאפייני הציוויליזציה. והיה השיר העדין הזה- "שמים כחולים".
שיר פשוט- פשוט. לא מתוחכם (בעיני). סיטואציות בזוגיות.
ויש בו מתיקות כזאת שאני משתגעת מרב שאני רוצה גם---
לצייר תמונה שלי ושלו. צבעים לבנים, שמים כחולים.
רומנטיקה רוגעת כזאת. עם העליות והמורדות שלה- אבל עם אופטימיות נצחית ברקע.
אגב, האופטימיות היא שלה.
אני נזכרת בזוגיות המוקדמת של ההורים שלי. כשכבר יכולתי לזהות אלמנטים בזוגיות שלהם. זוכרת את ההססנות של אבא שלי מול כל פרוייקט שהיה צריך לעשות לבית, למשפחה, ואת הכח של אמא שלי. את האופטימיות הזאת...
אוח. שיר מצויין. זה בריפליי אצלי ולא נמאס לי.
סתם רציתי לשתף.
ומי שרוצה- יש בקאזה. שווה לגנוב את זה...
נשיקות של בוקר טוב ושבוע מבורך וחודש מצויין לכולנו.
פנסאית.
אה... ואם באופטימיות עסקינן- היום החתונה של שירה בגני רישפון. רק ברכות ובשורות טובות. א מ ן.
