רק כדי להאיר

רגע, רגע... מה כל כך מצחיק?

מה?

מה זאת אומרת "הכל יודעים עליך"?

טוב...

אז מי שחושב שהוא יודע עלי הכל- יכול מצדי לדלג היישר לבלוג של Nורוש הNNוש (אני מקווה שאין כאן מישהי כזאת על אמת... שלא יפגעו לי) אני כאן לטובת אלה שחסרים להם עוד עשרה פרטים לסריה. ומי יודע... אולי אפתיע את אלה שחושבים שהם יודעים עלי הכל.

|צלמית ממתיקת סוד|

(יפה לי לחקות את מרגי, הא? אולי אגיע מתישהו לרשימת הנצפים הזאת)

או קיי, מ ת ח י ל י ם.

אמממ...

אה...

סליחה,

אפשר רק שמונה שלא ידעתם עלי? מבטיחה שאם יהיו עוד שניים אעדכן בהמשך. זאת אני אחרי הכל :)

טוב טוב, לא מתחכמת.

הנה עשרה דברים שלא ידעתם עלי- אבל יש משחקון קטן: אחד מהדברים שקרי לחלוטין. תצטרכו לנחש.

1. דרכתי על יוסי שריד

בכיתה י"ב במסגרת שבוע ירושלים טיילנו לנו בכנסת ישראל. נכנסנו לדיון שנכחו בו שבעה עשר ח"כים (אם לא נכלול את הארבעה המנמנמים). לאחר הדיון הלכנו לאולם סיעת המפד"ל לשיחה עם הרב יצחק לוי. אחרי שיצאנו משם פסענו לנו לכיוון היציאה ממשכן הכנסת. אולמה של סיעת ר"ץ (לימים מר"ץ ה' יקום דמה) שכן בצמוד לחדר המפד"ליסטי, אותו אך יצאנו. הייתי עסוקה בשיחה ערה עם חברה שלי כשפתאום שמתי לב שדרכתי על מישהו. הבטתי נכחי וראיתי מישהו שדומה ליוסי שריד. עוד לפני שמוחי עיבד את המידע הזה מיד קפצתי : "אויש. אמאל'ה-אמאל'ה, סליחה, לא ראיתי..."

"זה בסדר, זה בסדר" ענה לי היוסי ופנה משם הלאה, עם בן שיחו.

2. עברתי שני ניתוחים- פעמיים:

כן. הכוונה לכל ניתוח- פעם נוספת. טוב, לא ממש פעם נוספת. מדוייק יותר לומר ששני ניתוחים עשיתי בחיי ובכל אחד מהם קרתה פאשלה שהביאה לניתוח נוסף.

הניתוח הראשון היה בסוף כיתה ט'. כריתת טחול המכונה בשפת הרופאים "ספלנקטומיה" (או משהו כזה). היה לי טחול גדול שגרם לבעיות אז כרתו לי אותו (לא גרשון, אי אפשר לקצר או לקצץ אותו. מה זה כבד?). העניין הוא ששכחו לי גזה בפנים ואז תפרו. מה שהביא לזיהום. מה שיצר בלאגן וחייב, כעבור כחודש, כשנתגלה הזיהום, ניתוח נוסף.

בניתוח השני שהוא פחות רפואי היה סיבוכון קטן ולא מזיק שנוצר לאחר כחודשיים. עברתי את הניתוח שוב- אבל בהרדמה חלקית.

3. חטפתי כדור בראש מקווין מקגי ז"ל:

הימים היו ימי תהילתה של מכבי. למרות שנכשלה בגמר אליפות אירופה שנה אחר שנה- היא עדיין דפקה את הפועל פה בארץ וכולנו היינו מאושרים (צ'יפי, מה שלום הוריד ההוא בצוואר?). הקבוצה הגיעה לבאר שבע לאיזה משחק אימון או מחווה או אני לא יודעת מה ואצנו רצנו לאוניברסיטה כדי לראות את חמשת המופלאים כאילו מדובר בחמישיית האנ בי איי של כל הזמנים (בהזדמנות אומר לכם מי החמישיה שלי באנ בי איי). אז באתי, ישבתי בקהל וכדור תועה אחד עף היישר לכיווני.

4. הייתי מאורסת בגיל 21:

כן. הסיפור היה די טראומטי בזמנו אבל היום, בדיוק עשר שנים אחרי, אני בסה"כ מודה לקב"ה שהעניין לא יצא אל הפועל.

ולמי שמתעניין - הוא נשוי. פלוס שניים או משהו כזה.

פגשתי אותו מאז כמה פעמים.

זה לא עשה לי כלום מלבד הבנה שכל מה שהיה - היה לטובה ושהאיש האמיתי שלי מתאים לי פי כמה. ונמצא בעולם איפשהו.

עד לזמן המתאים.

5. יש לי נקודת חן ענקית באיזור הצוואר

בקוטר של סנטימטר לפחות.

מי שמכיר אותי במציאות לא הצליח, על פי רב, לראות אותה ולא בגלל עבודת מייקאפ אינטנסיבית.

6. במרבית חיי לא הייתי טיפוס ספורטיבי ממש אבל...

אני הלכנית לא רעה (לא בטיולים ולא בג'בלאות!) והיו תקופות מסויימות שבהם העברתי חוג לריקודי עם. (מאוד נהנית מהפעילות הזו. שתדעו :))

7. אהבתי הראשונה הייתה עשויה מקרטון

טוב. לא ממש. אבל כשהייתי קטנה הייתה סדרה מצויירת שמשום מה אני לא זוכרת את שמה. הייתה שם חבורת ילדים והמנהיג שלהם, איזה ירון זהבי כזה, ואני, ילדה בת חמש, רציתי להתחתן איתו בכל מאודי. לתהיה של אבא: אבל הוא לא יהודי, עניתי שאפשר למול אותו בצ'יק צ'ק עם המספריים...

8. פאדיחת חיי קרתה לי עם ראש האולפנא שלי:

הודיעו, וחזרו והודיעו שביום ג' באותו השבוע יהיה ביקור באולפנא ממשרד החינוך ושהחדרים יהיו מסודרים.

החדר היה מסודר אמנם, אבל מאיזושהי סיבה נשארתי לבד בחדר, שיעורים או משהו, כששאר הבנות היו עסוקות בדברים אחרים.

אני מורגלת בקיטורים על בחירותי המוסיקליות ולכן מאובזרת תמיד עם ווקמן וככה שומעת את המוסיקה שלי לבד.

אז עשיתי שיעורים או משהו וברקע היה TAKE ON ME  של A-HA, והסינתיסייזר הזה בלתי אפשרי...

התיפוף הקליל של העיפרון על שולחן הכתיבה הגביר את קצבו אט אט ויחד עמו כל הגוף החל מתנועע

ואז אני קמה לי מהכיסא ומתחילה לחולל ממש כמו הנערה ההיא מהקליפ (המלצרית שהתקמטה לתוך העיתון, זוכרים?).

עד שפתאום המוסיקה השתתקה. פקחתי את עיני ו... מולי עמדו המדריכה שלי (שכיבתה את הווקמן), כמה אנשים מעונבים שלא ממש הכרתי ובראש הכבודה- הרב שמואלי שלא יכל להסתיר את הזיק המחייך בעיניים הכחולות והטובות שלו.

כשהוא ראה שהמבוכה שלי באמת הביאה אותי לקיפאון מיהר לסיים את הסיור בדירה הקטנה, לתת מחמאה על הסדר, לאחל לי המשך יום טוב, ולהוביל את חבר המכובדים ליעד הבא.

:)

9. השידוך הראשון שלי היה בגיל 18:

הייתי אז רכזת סניף בני עקיבא בערד. היה לי צוות הדרכה מתוק ובריטי למהדרין (חיבתי לביטלס התפתחה בעיקר בתקופה ההיא). הבחור- אחד המדריכים שהכי הכי הייתי קשורה אליהם. תמיד עוזר, מארגן, אף פעם לא השאיר אותי לבד וכתב לי מכתבים מצחיקים ברגעי קושי. כל צוות ההדרכה שלי היו נהדרים אבל הוא היה תמיד בשטח וכל הזמן פעיל וצמוד אלי. כזכור, בשנה לפני כן סיימתי י"ב באולפנא בערד. אחת מבנות כיתה ט' הייתה בחורה שמאוד נקשרתי אליה ומאוד הצחיקה אותי והייתה בוגרת בעיני. אז גנבתי אותה מבני עקיבא בבאר שבע - שתדריך בסניף הערדניקי הקטן (שבגלל גודלו נקלע למצוקת כח אדם במדריכים). כבר לפני כן סיפרתי לה על יובל המקסים ושהיא חייבת להכיר אותו כי הוא באמת אחלה בחור. היא נכנסה להדרכה. הוא די נדלק על הנערה החדשה שהגיעה. הוצאתי ממנו בקלות את המידע הזה ("אבל אל תגידי לה כלום!").

כמובן שאמרתי לה.

והשאר- היסטוריה.

(איילת, אם את קוראת פה- נעים להזכר, נכון? :))

10. הדמות התנ"כית שאני הכי אוהבת היא...

שאול.

בליב איט אור נוט.

אישית קשה לי עם דוד. החנפן הזה.

טוב. אני מחמירה איתו מידי...

למעשה, גם את דוד ותהילותיו אני אוהבת (הוא ג'ינג'י וזה רק לטובתו), אבל מבינהם- שאול הפייבוריט שלי.

אגב, הבנתי שיש מקור שמציין מיהם המלכים שלא יזכו לחיי עולם הבא וששאול *לא* נמצא ברשימה (למרות שגורסים שכן, בגלל התאבדותו וכו')- אם מישהו יכול להשיג לי ציטוט- אשמח.

ראיתם שאני יכולה לחדש לכם?

עכשיו לחידה: איזה סעיף מהעשרה הנ"ל מכיל מידע שקרי?

בין הפותרים נכונה יוגרל...

סעיף 11?