רק כדי להאיר

(אבל מבטיחה שהפוסט יכתב בעברית צחה ככל שאוכל ללא שימוש במילים כ-NהNם על הטיותהן השונות).

אהלן.

ראשית, תודה מעומק הלב להורי שהביאוני נצר לעדה פרענקינית חביבה בה מנהגי האבלות בימי בין המיצרים אינם כה נוקשים. למה זה חשוב? פרטים בהמשך.

שנית, תודה לכהנת הגדולה, מזגה, שידעתי שתדרדרני לעברי פי פחת, אבל היא בסדר. בהתחלה חשבתי שהיא תגרור אותי לאכול שרימפסים בחלב אמם, או שתשכנע אותי בדבר איכויות שאכטה מבית פרלמנט.

אך לא היא.

מול כל גחמותיה הצלחתי לעמוד בזכות עמוד שדרה חזק, ריאות שתוחלת חייהן חשובה להן וראש דתי בן 31- פז"ם שקשה לנצח. אך אל תסתכלו עליה ככה. האינקוויזיטורים הדגולים יכולים ללמוד ממנה שיעור או שניים. אבל אני, יהודיה גאה שכמותי התמודדתי בגאון תוך שירת אני מאמין.

עד שנפלתי.

אינני יודעת כיצד היא הצליחה, אבל ללא ספק היה זה רגע של חלישות הדעת.

אני, מורה ומחנכת בישראל, בחורה שקולה ואינטליגנטית על פי רב, למעט רגעי אי שפיות נדירים, נפלתי קורבן לקונספירציה והתמכרתי ל"כוכב נולד".

הומממ...

אין לי מושג איך אני ממשיכה מכאן.

בעצם, יש לי מושג. אם כבר הבאתי אותה בוידוי מרגש, לא יזיק קצת פרומואושן לאחד המתמודדים. אבל לפני כן אומר תודה לשני המנויים היחידים שנשארו לי. הלויאליות שלכם נותנת לי אויר לנשימה! |נישוק נישוק|.

האמת היא שהתכנית הזאת, למרות נסיונות קודמים של הזרקת חומר התרעלה לורידי, לא הייתה נכנסת לתודעה שלי, ממש כמו שלא התעניינתי בה בעונות 1-2, אלמלא בחור צעיר אחד ביישן עם קול גדול שמבחינתי משאיר את שאר חבורת הצווחנים הפוזיונרית הרחק הרחק מאחור.

נא להכיר : יהודה סעדו. זה לא רק הקול. זה הכל. (על הקופירייט אחראי אחד מעארסואטי קריית עקרון, כנראה).

עכשיו תראו,

מוסיקה מזרחית זה לא ממש הקיק שלי, באנדרסטייטמנט. גם ההשוואה לעמיר בניון (שיש בה משהו)- לא אמורה להיטיב עם הבחור מבחינתי כי הקול המאנפף של בניון רק מעלה לי את העצבים. אבל כמו שאמר לו צדי צרפתי לאחר אחד מביצועיו המרגשים "אני לא מת על מוסיקה מזרחית ועל סלסולים אבל קיבינמאט סעדו, נגעת בי".

והוא נוגע.

היחיד שעולה לבמה ופשוט שר. שר נקי. שר מדוייק. שר מהנשמה. שר חף מכל מניירות ובלי מסיכות.

הוא כמעט לא שר שירים מזרחיים. הוא שר שירים עבריים "רגילים" ומביא אותם למקומות הטבעיים לו- וזה יוצא נהדר.

בשבוע שעבר הבחור שר את "על כפיו יביא" ודמעות עלו בעיני.

אז הפכתי מסיונרית לטובת הבחור.

המצב התדרדר עד כדי כך שנכנסתי לתוך ויכוח טוקבקיסטי סוער בין איזה אחד, בן נעוות המרדות, שהעז לטעון שסעדו לא יודע לשיר, לבין עארס תומך סעדו ("לך חפש מי ינענע אותך, יא השכנזי גיזעעעען! יודה המלךךךך והוא מכניס אותכם לפחדים אז אתם יורדים עליו אבל כולכם קינאה!!!" השגיאות במקור). צידדתי בסעדו, כמובן,  תוך נסיונות נואשים להפגין אינטליגנציה בקרב אוהדיו, והבאתי אותה בתגובה של אישיות מוסיקלית יודעת דבר. אבל אז אמרו לי התומכים שאני "השכנזיה מיתנסאת".

נו, לכתוב מילים כמו "מנעד", "יכולות ווקאליות" וכאלה בטוקבק מהסוג ההוא- היה די מטופש מצדי.

כך או כך, אני ממשיכה במשימתי בדביקות גדולה יותר מאשר דבקותו של יהודה ברבי נחמן:

הערב, חצי גמר ראשון. יהודה יהיה שם, וגם אתם- בשביל להצביע לו :)

ואם אתם כמוני, מתאבלים על חורבן בית המקדש , תצביעו גם בלי להקשיב לשיר. הימור בטוח- תשמעו לי.

לעיון בביצועי הבחור עד כה- נא כנסו לכאן.

אה, ופניה נרגשת אחת למעריצות דוס המחמד אוהד אלישע:

צאו לחלק סרטים כתומים בצמתים. זה חשוב. זה נחוץ. עם ישראל יודה לכן. הכל- רק שתעדרו מההצבעה בחצי הגמר השני.

ואם הפניה הנרגשת לא תעזור- לפחות תקווה: יהי רצון שבמחנה סיירים של בני עקיבא תהיה לכן יותר תעסוקה ופחות קליטה סלולארית. קליטה מוסיקלית בטוח אין לכן...