רק כדי להאיר

(אנטואן דה סנט אכזופרי, הנסיך הקטן)

*

שנתיים עברו מאז הדלקתי כאן אלומה ראשונה של אור.

הבלחתי לחלל האתר פוסטים שלעיתים האירו אור מחוייך

וגם כשהיו כאלה אחרים, מחוייכים פחות, היה בהם משהו מבהיר, מעיר,

מאיר.

מה היה כאן שחשתי צורך לשתף ולספר, לבצוע משגרת יומי נתחים נתחים של תהיות מחשבות ומקרים ולהביא אותם, מוגשים, לעיני קוראים, שחלקם הגדול אני אפילו לא מכירה?

לאחרונה יצא לי לחשוב, לא מעט, על היופי שיש כאן בישראבלוג.

על החיבור המופלא הזה עם אנשים שהסיכויי להזדמן לחייהם או לזמן אותם לחיי, אפילו לרגע קט, אפסי ובלתי אפשרי.

הקומוניקציה הזאת יצרה אחווה מסוג מיוחד ויפה כל כך והביאה אותי להתוודע לאנשים יקרים שפעם, מחשש גדול שלי מהשונה והזר, הייתי מתקפלת לתוך הסביבה המוכרת לי וטווה סביבי קורים אפלים של דעות קדומות.

*

הנוף שדיבר עליו דה סנט אקזופרי הוא נוף מדברי, מוחשי, שם נגלה אליו הנסיך הקטן.

אני מצאתי את הנוף האנושי כאן בישרא נדיר ביחודו ויופיו. מלא קסם והוד נסיכותי של אנשים יפים וטובים.

זכיתי להכיר כאן נשמות מקסימות. זו לא הפעם הראשונה שאני מדברת על כך, אך ההבנה הזאת כמו מפתיעה אותי מחדש.

אני שמחה על הזכות הזאת וגאה בחברויות האמיצות שהתמזל מזלי ליצור כאן.

או כמו שאמר לי פעם בפשטות איזה צ'יף מסאי שחזר בדיוק על דברי אחיו הקליפורני כמה חודשים קודם לכן:

"אני? להכיר ככה מישהי דוסית? מאיפה?".

אז הנה. מכאן.

אתם, כולכם, נוף נהדר בעיני ואני מודה לכם.

*

אם מישהו חש באוירה של פרידה- הוא לא טעה.

לומר בפשטות "מיציתי"- זה לא מדוייק. יש בזה גם משהו אגואיסטי.

אפשר לומר שהגעתי לכלל רוויה מספקת ומעשירה.

אולי יש כאן גם מעט עייפות שבאה יחד עם רצון להשקיע בדברים אחרים.

אבל יש כאן הרבה שמחה של רעות אמיתית שהרווחתי כאן.

 מה אתם הרווחתם? לא יודעת עד כמה ניתן לכנות זאת "רווח" אבל נתתי חלק נרחב מסיפור חיי שבע"ה ימשיך ויתרקם וישא בשורות טובות.

אתם, קוראי, יחד עם המנויים שלי (אתכם אטריד במסר אישי נוסף:)),

אפשרתם לי להבין טוב יותר את עצמי בתגובות שלכם, לתקן התנהלות שגויה מצדי או התבוננות מוטעית.

*

חשבתי להתייחס לכל אחד מחברי לבלוגוספירה בנפרד, כפי שעשתה פעם מאוד יפה אמל"ש, אבל מלבד העובדה שזה עלול להיות ארוך ומתיש, אני בעיקר חוששת לשכוח, חלילה, מישהו.

תודה, יקרים,

ותמשיכו ליצור כאן מרקם אנושי נפלא, עדין ומעשיר כל כך.

זה הנוף היפה ביותר.

שנה טובה ומתוקה

אוהבת,

חגית.