לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

רק כדי להאיר


...פנסאי, כתפקידו של האיש לפנים, קודם המצאת החשמל, שכל ערב הדליק את פנסי הרחוב.
כינוי: 

בת: 50

ICQ: 149856785 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2005    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

12/2005

בהמשך לאדמו"ר הקוצקאי.


 

 

בטלויזיה הייתה תכנית דוקומנטרית על תינוקות שנולדו עם תסמונת מאוד נדירה.

הם לא יכולים לחוש כאב.

אמא שלי ישבה במטבח ולגמה מכוס תה לואיזה, ואני הדחתי כלים והצצתי מידי פעם במסך שהראה את אחת האמהות מספרת שהחלה לחשוד שמשהו לא בסדר לאור תגובות בתה לנפילות קשות, שהיו נעדרות ריאקציה צפויה כגון בכי.

"ראית מה זה?" שאלה אותי אמא "ממש סיפור לגדל ילד כזה. אין לך שום דרך לדעת איפה הוא נפגע או מה כואב לו כי... כי לא כואב לו".

חזרתי לרחוץ סיר סרבן במיוחד.

"לפעמים זה דווקא יכול להיות לא רע" הרהרתי לעצמי בקול.

"תחשבי על זה, אמא. שום כאב, שום עוגמת נפש, שום דמעות, שום משברים".

"על מה את מדברת" ענתה לי בעברית השבורה שלה "זה שאין לילד אפשרות לחוש כאב, מונעת את היכולת לרפא אותו".

נכון.

זה שהוא לא חש את כאב הפצע לא אומר שהפצע אינו קיים ומצריך טיפול.

 

שתקתי.

 

"אבל זה היה יכול להיות מצויין, אם זה היה עובד על... למשל על הלב, החוסן הבלתי מוסבר הזה"

"גם לכאבי הלב, יא בינתי, יש מקום" אמרה ולגמה בשקט.

 

היה מתאים לי, לפחות לתקופות מסויימות בחיים, לגלות בי את החוסן הזה שלא מאפשר דימומים רגשיים וצביטות לב. להתעלם. לא להרגיש. לנצח במערכות מהסוג הזה כי... ובכן כי אין לי חלק בהן. הן חיצוניות לי.

שום פגיון מטאפורי או שנינה מילולית שעלולים להרוס ולו איזור קטן בלבי.

אטימות מבוצרת שמובנית בי ומאפשרת לחלל שבחדרי הלב שלי להשאר נקי מרעלים גם לאחר הקשה שבטלטלות הרגש.

 

הזכרתי לאמא תקופות בהן המשבר נראה כל כך עצום שבתוכי, פיזית, חשתי כאב בלתי נסבל.

"זוכרת, אמא?... לא היה טוב יותר להמשיך בחיי בלי כל הסבל שנגרם אז? לחיות אדם שלם, בלי גלדי פצעים ומיני חבורות. בלי דקירות של אהבה נכזבת או נשמה מצולקת. להגיע לאיש שלי נקיה ושלמה".

נראה לי שתחתית הטפלון של הסיר נשרטה קצת מנסיונות המירוק והצחצוח שלי.

"אבל זהו בדיוק" שמעתי אותה אומרת, מתבלת את המילים שלה במשפטי מפתח בערבית "שככה, את מגיעה לאיש שלך הכי נקיה ושלמה".

 

*

תכיני את עצמך.

אספי אותך

חיוכים, דמעות

בדלי מחשבות

פעימות רכות ומיתרים נרעדים

שלהבת הנר ושברי משפטים

נגיעות מרפרפות-

-פרפורי הלב

חוטים של שירה

ודקירות של כאב

דם הפצעים

אדמומיות הלחיים

וחום

וקור

וצמריריות הליל.

את הכל תדחסי

לתוך חלל קונכיית הציפיה

קרבי אותה לאוזן

והקשיבי

לקול העמום שעולה מתוכה

עונה לך כהד:

תכיני את עצמך

הוא בא.

 

 


אין דבר יותר שלם מלב שבור (הרבי מקוצק)

 

חודש אור לכולם.

 

 

נכתב על ידי , 1/12/2005 19:29  
71 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פנסאית ב-5/12/2005 21:44



151,243
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , דת
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפנסאית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פנסאית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)