רק כדי להאיר

<> לראות מופע ענק. משהו באמת גדול. כמו למשל יאני באקרופוליס או בטאג' מאהל. או לורד אוף דה דאנס. או ריבר דאנס. משהו מסעיר כזה, שיותיר אותי נפעמת וחסרת נשימה.

<> ששמי יתנוסס על כריכת רב מכר. יודעים מה? לא חייב שזה יהיה רב מכר. מספיק ספר שיצא באיזו הוצאה ספרים מכובדת. יודעים מה? שלא תהיה מכובדת. בינתיים בין קבצי הוורד ששמורים אצלי אתם יכולים למצוא את הקובץ (תחת השם, איך לא, "רב מכר") שכולל בדיוק שורה וחצי: "הוא די ציפה לחיבוק הקר שהעניקה לו ירושלים כשחזר אליה לאחר חמש שנות גלות מרצון בלה בלה בלה בעעעע... איך אני רוצה להיות סופרת? א י ך??? בנאלית משעממת שכמוני.. 8כבע  5%#Rח כ עמערש".

כן, זה מה שכתוב שם.

יש לי סיכוי להנצל? אני חושבת...

<> להיות בפלוס שקל. אני אדם נחמד אחרי הכל. לא רודפת ממון ולא נותנת עיני בשלמונים. כולה להיות בפלוס. אך כמו להכעיס, כל נסיון של הידוק חגורה (לא רק מטאפורית. רזיתי! כולי אומרת חרפת רעב!) נכשל כשלון צורב. חשבתי להחליף לחגורה אחרת. אבל אני חוסכת כך שזו רכישה שאינה באה בחשבון מבחינתי. רבונו של עולם, מה כבר ביקשתי? לאחר עשר שנות מרדפים אחרי המקף הקטן והארור שנמצא בצד שמאל של סכום יתרת החשבון, לקבל סוף-סוף תדפיס אופטימי נטול הסימן ההוא.

<> לחזור לנהוג.

<> לפגוש אותך. כן, את, משנה א'. זוכרת אותי? לא זוכרת? נסי להזכר: "כן, היא מאה אחוז. בחורה אינטליגנטית אבל חבל שהיא נראית ככה, מפחיד. לא ילך לה עם גברים". עדיין לא זוכרת? אה, טוב, אולי בגלל שעכשיו אני נראית קצת פחות מפחיד.

(זה בסדר, זה בסדר, אני יודעת שלא התכוונת לפגוע. אני רוצה לראות אותך רק כדי שתראי שאסור לחרוץ דינם של אנשים).

<> "הרי את מקודשת". שמלה צחורה. גן אירועים. בית חדש. ריח של תינוק. איש שלי. ילדים שלי. משפחה שלי.

וכל מה שקשור בזה.

<> לטייל בעולם.

<> לנצח באיזו תחרות ידועה.

<> לשחק בקומדיה רומנטית.

<> לשיר לשלום, ושהוא יבוא.

חלומות של אתמול הם שלהבות נרעדות.

חלומות של היום-

יכולים אולי אולי

להתגשם.