הבירור העלה: זכאית. זכאית לשבתון.
צריכה רק שהמנהלת שלי תאשר את העניין. ("מותק שלי, אני לא בטוחה שאאשר לך כי הבת שלי בשנה הבאה בכיתה י' ואני רוצה שתחנכי אותה")...
מעבר לכל ההתעסקות עם הטפסים והביורוקרטיה, אני בעיקר תוהה מה אני עושה כעת.
חוזרת לאקדמיה או שלומדת דברים בשביל הנשמה? או אולי שניהם?
ואם שניהם או אחד מהם או כלום מהם- אז איפה?
לחזור הבייתה לדירה הדרומית והיפהפיה שלי ויחד עם זאת להיות ליד אמא שנזנחה קצת בשנה הזאת או להשאר כאן?
ואולי לא כאן ולא שם, אלא במקום אחר?
ואם מקום אחר- אז איפה?
וצריכה להיות גם מחשבה ארוכת טווח יותר: האם לאחר השנה הזאת אני ארצה לחזור לכאן או ש... או שאפנה לחפש את המקום שלי. זה שעוד לא מצאתי. כנראה.
משהו בי רוצה חזרה הבייתה. לדרום.
ומשהואים אחרים בי שואלים: ומשם- לאן?
אמנם יש עוד זמן, אבל אם אני רוצה להרשם ולהחליט- אני צריכה להזדרז.
בינתיים אני מטיילת לי בין מחלקות אקדמיות, חוגים שונים ותכניות לימודים.
ליעוץ חינוכי בבר אילן התקבלתי. לא בטוחה שזה מה שאני רוצה לעשות.
קורצים לי כל החוגים המעניינים לתקשורת ועיתונאות, ספרות, אמנות, כתיבה תסריטאית ועוד.
אם למישהו יש רעיונות לגבי תכניות לימודים שיכולים לעניין אותי- אשמח אם יחלוק איתי כאן או במייל.
אני יודעת שאני מבולבלת כמו ילדה.
ככה זה, כשהולכים
אל הלא נודע
אל הלא נודע
אל הלא נודעעעע.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
