רק כדי להאיר

פעם, בציור השבועי לילד, דרש מאיתנו ג'קי: "אנא, ילדים, עזרו למצוא את החתלתול".

לפני כמה שבועות הצצתי בעיתון.

אותו מדור.

אותו ג'קי.

אותו ציור שבועי.

"שמואל תורג'מן הנגר, אשתו המעצבת הגרפית שירה ושלושת ילדיהם: תמיר, ענת ורון יצאו לטייל ביער לאחר הגשם לקטוף אורניות בשביל לאכול מחביתת הפטריות הנהדרת של סבתא דבורה. לטיול התלווה כלבם האהוב והצולע, נעל. לפתע שם לב תמיר שנעלו אבדה במהלך קטיף האורניות. אנא, ילדים, עזרו למשפחה הנחמדה למצוא את הנעל של תמיר. הנעל שנועלים, לא הכלב!".

ואני תוהה,

שמואל ת ו ר ג' מ ן?

וואו, ללא הפרט הזה ילדים ממש לא יוכלו להתמודד עם האתגר.

ועוד מילה אחת בנושא אחר. 

המלצה חמה של רומנטיקנית חסרת תקנה ומבינה דבר-

אם אתם רואים בספריית הוידאו סרט שעושה רושם חביב ויחד עם זאת שחקניו מוכרים לכם מאיזשהו סיטקום נידח (במקרה הטוב), כשעל גב העטיפה כתוב "הקומדיה הרומנטית הטובה ביותר מאז כשהארי פגש את סאלי"-

אל תקנו את זה.