לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

רק כדי להאיר


...פנסאי, כתפקידו של האיש לפנים, קודם המצאת החשמל, שכל ערב הדליק את פנסי הרחוב.
כינוי: 

בת: 51

ICQ: 149856785 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2004    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
29      

2/2004

לאיש שאני אוהבת מאוד


 


יש לי הרבה אנשים


שאני אוהבת


ולחלק גדול מהם


אני חייבת


תודה


על חלק זה או אחר


בדבר שאני היום


(ואם זה טוב או רע


זה כבר נושא לויכוח אחר)...


(ורד מוסינזון/ דברים שצריכים לעבור)


 


לפני שהכרתי את המדיה הזאת יצא לי להפגש במסגרות שונות עם אנשים שכותבים כאן.


ההיכרות העמיקה רק במסגרת הבלוג וקריאת הפוסטים שלהם ונמשכה לשיחות ארוכות מחוץ לוירטואל.


העניין הוא, וזה הקטע המשמעותי בפוסט הזה, שבתחילה הדעות שלי לגביהם היו די נחרצות בגלל איזה עניין שהם כתבו עליו- בפורומים השונים- ולרב דעות שליליות.


למה?


כי משהו בתפיסת עולמם לא הסתדר לי פיקס עם האני מאמין שלי וזו כמובן סיבה נהדרת לחשוב על האנשים האלה שהם פירות הביאושים של החברה.


את לייף יצא לי להכיר עוד כשהיה love4all בפורום "מכנסיים- אלטרנטיבה חברתית דתית". למרות שאני לא המכנסיימית הטיפוסית היה לי די נחמד שם אבל את הלאב פור אול הזה- לא ממש הבנתי. בהמשך חוסר ההבנה הזה הפך לאי קבלה מוחלטת שלו ושל אנשים כמותו. (ועוד סיסי... בררר...|קריצה קריצה|)


יום אחד היה לילה. הפורום שקע בשיממון כללי ואני הייתי שרויה בערות מדהימה בהתחשב בשעת הלילה הזאת והתחלתי להעלות הודעות באוב.


באחת מההודעות של לייף היה קישור לבלוג שלו. ומצאתי את עצמי קוראת בעניין- חיים של מישהו אחר. ובין השורות מזהה רגישות, חכמה, טוב לב נדיר וגם מצוקה (שעברה ב"ה).


תוך שתי דקות הפרעתי לו באיי סי קיו.


לאחר שבוע של שיחות מעמיקות שלחתי לו את At your most beautiful של REM(נורמלי! לא דניאלה וקרציאלה כמו שהוא שולח לי! טעם של סיסים, לך תבין...) ובו זמנית שנינו הקשבנו לשיר ומצאתי את עצמי מעבירה יד על המסך... מבקשת ללטף מישהו ליטוף של בקשת סליחה.


הוא לא יודע שיש לי על מה להתנצל- אבל יש לי. בעיקר על דעות קדומות.


 


מאז למדתי להכיר את אחד האנשים הטובים והנחמדים. הדואגים לי בכנות.


 


לאחרונה אני לא במיטבי מבחינה בריאותית.


כמות האיתותים הדואגים מכיוונו של זה שאך חודשים ספורים קודם לכן לא יכולתי לשאת את המחשבה שיהיה לי איזשהו קשר איתו- גדולה יותר מהאיתותים מהאמא הפולניה (מטאפורית...) שלי.


 


והדר? הדר סבטו זה סיפור אחר שאני עצמי לא יודעת איך לשאת. ועליה ארחיב בפוסט אחר. מבטיחה. מגיע לה אחד משלה.


 


אז מה אני רוצה לומר בזה? שהקב"ה דואג להסיר מעל עיני מסכים של דעות קדומות, סטריאוטיפים, תויות וכדו' שאני נשבית בהם מהר מאוד ועוד על סמך דברים שאני קוראת דרך מסך 17 אינץ' קר, מנוכר ומרובע.


ולאחר שהוא עוזר לי להסיר את המסכים- הוא מזכה אותי באופציה לא רק לתקן, אלא להתוודע למדהימים שבאנשים ומקרוב.


 


לייף- אין כמוך ממש.


קבל ממני חיבוט ונשיטה. עם הרבה הרבה עננים.


וסליחה-סליחה על בערות שאני, למצער, לוקה בה לא מעט.


 


 



נכתב על ידי , 2/2/2004 08:32  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של תראזימאכוס ב-10/2/2004 04:29



151,248
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , דת
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפנסאית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פנסאית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)