רק כדי להאיר

זוכרים את דיתי, אחותי, מהפוסט הקודם?

קודם כל, אני רק אגלה שבתמונה , אני בילבילונת והיא כיפה אדומה.

מה שלא סיפרתי לכם גם שהיא כשרונית מאוד בכתיבה.

הא לכם מערכון קצר פרי מקלדתה. אם אתם רוצים עוד דברים שלה- רק תגידו ואני אתן לינק לדף היוצר שלה ב"צורה".

 ENJOY

ספידייטינג

(כרוז : יש לכם שמונה דקות ולאחר כך אתם מתחלפים...)
הוא: נעים מאוד. דן. (מניח תיק ג´יימס בונד על השולחן)
היא: שרה.
הוא: אין לנו הרבה זמן. לפי דעתי כדאי שנהיה ענייניים ויעילים (מוציא פנקס ועט)
היא: בהחלט. (מוציאה לפטופ, פותחת אותו). במשך 2 דקות כל אחד יספר על עצמו. 3 דקות לשאול שאלות.
הוא: והדקה הנותרת?
היא: בזבזנו אותה כרגע. התחל בבקשה.
הוא: שמי דן בין רגע. בן-32, תל אביבי. רווק. משווק אינטרנט מהיר . בוגר ישיבת "על רגל אחת".
היא: שמי שרה צ´יק צ´ק. בת 28. נס ציונה. רווקה. קצרנית בבית משפט. בוגרת מדרשת "הרף עין".
היא: תחביבים?
הוא: סטפס. ואת?
היא: לספר בדיחות. תרצה לשמוע?
הוא: וודאי!
היא: על מה תולים כביסה?
הוא: חבל.
היא: מי הרג את קין?
הוא: הבל.
(היא והוא נקרעים מצחוק ואז באחת מפסיקים וממשיכים כאילו כלום)
הוא: אוכל?
היא: פאסט פוד. ספר?
הוא: מישהו לרוץ איתו. סרט?
היא: ספיד.
הוא: אם נתחתן איפה תרצי לגור?
היא: פה. קרוב. תרצה לגור בבית קרקע?
הוא: בניין מגורים.
היא: קומת קרקע?
הוא: הולך. ילדים?
היא: 5.
הוא: 2.
היא: 4.
הוא: שלוש וחצי.
היא: ביקורי משפחה?
הוא: אחת לשבועיים.
היא: אחת לשנתיים.
הוא: או קי. נשמע מתאים. חתונה?
היא: בהחלט. אולם אירועים או גן?
הוא: גן. אזור המרכז?
היא: וודאי.
הוא: להקה?
היא: די ג´י.
הוא: מוזמנים?
היא: 700.
הוא: 300.
היא: 600.
הוא: 400.
היא: 575.
הוא: 500 וחצי.
היא: סגרנו. תאריך?
הוא: עכשיו?
היא: למה לא?...אבל מה עם רב? ועדים?
(הוא מוציא מתחת לשולחן ארגז על גלגלים שכתוב עליו: "ערכת חתונה". ושולף משם רב , שני עדים, חופה ובורקס... טוב-טוב, נהיה פרקטים: שולף מתחת לשולחן רב, חופה ושני עדים)
היא: מרשים...חשבת על הכול...
הוא: כזה אני...זריז למצוות.
היא ( מוציאה הינומה מתקפלת מהכיס, שמה על הראש, תולשת מעליה את הבגדים ומתחת יש שמלת כלה מוכנה): נתחיל?
הוא: כבוד הרב?
(הרב מתחיל לסלסל)
הוא: כבודו, אם אפשר אנחנו נורא ממהרים.
(הרב מעביר דף וממשיך. החתן לוקח את הסידור, מעביר 10 דפים ומחזיר לרב)
הרב: חזור אחרי- "הרי את..."
החתן: "הרי את..."
בזזזזזזזזזזזזז (כרוז: נגמר הזמן. יש לכם דקה להתחלף ...)
הכלה מורידה את ההינומה בזעם: "אני לא מאמינה!"
החתן שובר את הכוס בקריזה: "היינו ככה קרובים!!!"
משתתקים.
היא: נו, טוב... ניסינו...שיהיה לך בהצלחה בפעם הבאה.
הוא: כן...תודה...גם לך... אההה...תזכירי לי את השם?...
היא: שרה. להתראות איציק.
הוא: (מתקן) דן.

היא מקסימה (בלי עין רעה), כבר אמרתי?

אגב, בגלל השיפוצים ושביקת החיים הזמנית של המחשב שלה- היא לא נמצאת כאן.

אבל בע"ה היא תבוא לבקר. מבטיחה.

לבקשת הקהל (...תראזימאכוס) הלינק של דף היוצר של דיתי, כבר עכשיו:

אחת מהצד

(תקראו את "לא נעים". קורעעעע!)