רק כדי להאיר

עמוד השער של "שבעה לילות" כלל את הכותרת הזאת, די בגדול.

דווקא שמחתי שהיא הייתה בגדול.

היא הסתירה את ה"מונינג" שעשה בחור מהחבורה שצולמה שם.

ארבעה גברברים בבריכה (לבושים, תודה לאל).

כולם מחווים תנועה מגונה למסך. כל זה כהשלמה לטקסט שנכתב:

"הם משתינים על מצבות, יורקים על הציונות, עובדים על הקב"ן.

יוסלס איי. די, מנחי הנוער החדשים..."

ומתוך הכתבה:

"...יוסלס איי. די, להקת פאנק-רוק אנארכיסטית, תחנך מיום ראשון את ילדיכם לשנאת המולדת: בדיחות על דתיים, פטור מהצבא, מכות לשוטרים"

ואולי גם כמה ציטוטים מפי מאורות הישוב:

"אני יורק על הציונות. אנחנו רק רוצים להגיד לילדים שיחשבו פעמיים לפני שהם חוזרים בתשובה, או לפני שהם הולכים לצבא. אם הייתה לי עוגת קצפת פנויה הייתי דופק אותה לכל מי שהולך לבית הכנסת בשבת. אנשים, שבת בבוקר, אתם לא רוצים לישון?"

"הייתה לי שיטה: כל פעם שרציתי ל*** בחורה בלי קונדום, הייתי אומר לה 'תשמעי, אף פעם לא שכבתי עם מישהי בלי קונדום ואני ממש רוצה שתהיי הראשונה שלי'. ואז היא נתנה לי. לא עשיתי בדיקת איידס. אי אפשר לרפא את זה, אז מה הטעם?"

"פעם הופענו באיטליה מול 500 אנשים. בקיצור, מתישהו אחד מהקהל התחיל לירוק עלי, זה מסורת פאנק-רוק כזאת, מעין אות הוקרה... בקיצור אנחנו מסיימים את השיר ודפקתי לבחור שירק עלי מוחטה די אכזרית. היה שקט ופתאום אני קולט את הקהל דופק עלינו מוחטות כמו ממטרה. זה היה סוג של מקלחת".

קאאאאבלו אותם! המנחים החדשים של הנוער!

איזה כיף לנו!

עכשיו אפשר לנוח בשקט בחופש. הילדים בידיים טובות.

*

יש כמה, מסתבר, שתקועים בשלב האבולוציוני של בבונים.

במקום לשחרר אותם בג'ונגל נותנים להם במה ותכנית בפריים טיים.

מה זה אומר עלינו.

*

אני לא יודעת מה לומר לכם. קראתי את זה בשבת. זה עשה לי רע. לא קראתי הכל - זה היה דוחה יותר משניתן לתאר (גם את הקטע עם היריקות צינזרתי).

הייתי על סף דמעות.

כשהייתי צעירה, אחד ממנחי תכניות הרצף של הילדים והנוער היה גדי טאוב. זוכרים?

כולנו יודעים מי האיש. נבון. כותב מחונן. עם חכמות כאלה תמימות שילדים ומבוגרים יאהבו.

מאז עברנו כברת דרך רצינית.

חשבתי שביטוי להתדרדרות היא העובדה שערוץ הילדים מלא דוגמגישות אנורקטיות שמלבד לחרב את השפה העברית ולשלוח חיוכים צחורי שיניים למסך- לא יודעות הרבה.

נראה לי שאני מתגעגעת אליהן.

אמרתי את הדברים האלה לאחותי, בשבת, אחרי שהראתי לה את הכתבה.

"אבל פיטרו אותם!"

"איך פיטרו, זו כתבה של השבת הזאת"

"פיטרו, פיטרו. לא אישרו אותם או משהו"

מצד אחד נרגעתי.

מצד שני לא הבנתי איך צריכים להביא את החברה האלה כמועמדים להנחיית איזושהי תכנית, בפרט תכנית נוער.

*

אני עדיין לא אמא.

אבל אני חושבת שכמי שעוסקת בעבודה עם בני נוער- יש לי מה להגיד לאמהות ולאבות שביננו.

תשמרו על הילדים שלנו הכי חזק שאתם יכולים.

לא רק מפני הסכנות הטמונות ברחוב, באיזורי בילוי לא בטוחים וכדו'.

מסתבר שגם לבית, לארבע אמותינו, נכנסים בלי שנשים לב ובטח בלי שנרצה, כל מיני גורמים שליליים שעלולים להשפיע.

האלמנטים האלה הרסניים בעיני.

יכול להיות שמדובר בגימיק, אבל זה בטח לא מכשיר את השרץ.

ואם אלה הגימיקים אותם אנו מבכרים- אבוי לנו.

*

אני מתנצלת על השפה בפוסט. על הבוטות. ציטטתי יחסית את הקטעים הפחות חמורים (אבל שעשו מספיק בשביל לשקף).

מקווה שהארתי במשהו .

אל תתנו לחושך הזה להכנס.