רק כדי להאיר

מכירים את תכנוני העתיד של כולנו?

אני למשל, אתחתן עם מישהו עשיר בקיבוץ רמת רחל ואעשה אחל'ה פוטואים בכותל. בשחור לבן, כמובן.

והשיער המתולתל שלי יהיה אסוף עם קצוות תלתלים שנופלות בצדדים, כמו איזו נסיכה רנסנסית.

אני אכיר אותו במקרה. ברחוב או משהו. הוא יתאהב בי ממבט ראשון.

לא בליינד דייטים, לא שידוכי דודות, לא נישואין בכפיה לחטיאר בן 70 . לא כלום.

הוא ירצה אותי כי הוא יראה אותי והוא ירצה את מה שהוא יראה.

עכשיו כשאני קוראת את השורות האחרונות אני מוצאת את זה די... הרד טו ביליב. אבל אם כבר אמרתי שהוא עשיר אז יאללה, נרוץ עם הפנטזיה עד הסוף. שיהיה.

עכשיו, אני יודעת שאתם חושבים שאני בחורה עמוקה אז למה האובססיה הזאת למישהו עשיר? שתי אפשרויות:

א. אני למעשה בחורה לא עמוקה עם מינוס עמוק.

ב. לאחותי יש חלום להקים חוה טיפולית לילדים וזה דבר שמצריך הרבה כסף ומאחר ואנחנו משפחה פרולטריונית לחלוטין אין לנו את השלמונים הנחוצים, אז אני רוצה להקים לה חוה כזאת.

מי שהלך על "כל התשובות נכונות"- צדק.

 התפריט בחתונה שלי, לפי התכנון, יהיה ---

טוב, אני לא בקיאה בתחום הקולינרי אבל מה שבטוח הוא יהיה טעים. ולא יהרגו הרבה ציפורים ופרות בשבילו. עם הדגים אני אהיה פחות רחמנית, כנראה.

הלהקה? הייתי בחתונה לא מזמן ו"שלהבת" היו מצויינים. או הלהקה מהחתונה של אחותי הבכירה, ששילבה מוסיקה אירית בקטעים שהאורחים הקרניברים אכלו חיות. לא זוכרת איך קוראים ללהקה הזאת.

מסמנת ביומן לברר.

(אל תאמינו לשורה האחרונה. אני לא טיפוס של יומנים בכלל).

ואתמול החלטתי עם איזה שיר אני אוהב את בעלי העשיר.

יש לי חבר טוב שיוצא לי לדבר איתו על ה-כל.

בחור צעיר ממש (רק הצעירים ממש מבינים אותי), עם טעם משובח במוסיקה.

פעם שוחחנו על הדיסק האולטימטיבי שיש לשים ברקע בערב אינטימי עם בן הזוג.

לא מצאנו דיסק כזה אז החלטנו להרכיב אותו בראש שלנו, ככה שבכל פעם שאנחנו מדברים ויש איזה שיר יפה ברקע הוא או אני מציינים בחיוך "היי, הנה עוד שיר לדיסק ההוא..."

כשהייתי בפאב ההוא בתל אביב (זוכרים את הפוסט הזה? נכתב ממש לא מזמן...) היה ברקע שיר יפהפה שלא הכרתי ואמרתי לעצמי "אמאל'ה! זה לדיסק..."

אחת מהחבר'ה אמרה לי את שם השיר.

הורדתי אותו ואני מקשיבה לו ממש כעת.

בטוחה שאיתו אני אוהב את האיש שלי.

יודעים מה? גם אם הוא לא יהיה עשיר...

תורידו את Cherry blossom girl של Air- הרכב צרפתי משובח.

שיר מדהים.

או קיי, נעבור לסוגיית השאלונים פה.

שאלות מטומטמות לאללה, על פי רב.

בא לי לנסות גם- אבל מאחר ואני טיפוס מקורי וגנוב ומעניין ומרתק ממש, אני עושה את זה קצת אחרת.

אתם מוזמנים, קוראים יקרים, לשאול שאלה אחת בתגובות שלכם לפוסט הזה. שאלה אחת. ובפוסט הבא אם ירצה ה' ובלי נדר אשיב (כשאני שומרת לעצמי את זכות ה"אין תגובה").

הא לכם משימה מעניינת לשבוע הקרוב. בהצלחה.

(אתם חייבים להודות שזו דרך דיפלומטית למדי לאלץ אנשים להגיב כאן. פאדיחה ענקית תרשם אם לא יהיה לכם מה לשאול...)

הנה תשובה ראשונה לשאלה אפשרית:

הפוסט האחרון נוגה קמעה. כמה רטובה הכרית שלך אחרי כתיבתו?

המון.