רק כדי להאיר

"מה מסובך פה? לא מתאים לכם... זה כולה פאזל חביב של מאה חלקים של דיסני! הנה הציור... בואו, בואו ננסה ביחד"

(דודה פנסאית, לתאומים בני השלוש, אילון ויואב, שאוהבים נורא פאזלים אבל הסתבכו קצת עם המתנה לחג).

*

"דם, צפר-דע, כי-נים, ע-רוב, דבר, שחין, ב-רד, ה-מון, חושך, בכורות" (אילוני עם גרסה משלו למכה השמינית... ונראה אם תבינו למה הוא קורא לה ככה)

*

"איזה יופי! מכונת אספרסו! תודה רבה!" (גיסנו היקר שמח ונרגש מהמתנה שלנו לפסח)

*

"שיט! שיט! שיט! מכונה דפוקה!" (דודה דיתי מנסה להקציף את החלב, מסתבכת עם ההוראות ומקציפה את כל המטבח...)

*

"יואביק! לא לחפור בורות בדשא! חג היום ואסור לחפור!" (אבא ליואביק שעושה תחרות עם קוקה, הכלבה, מי חופר יותר עמוק בגינה)

*

"אבל קוקה לא דתיה בכלל" ( יפתח, האח הגדול בן החמש, מסביר ליואביק שמוחה נמרצות ובבכי רב- למה לקוקה מותר ולו אסור)

*

"אני לא מאמינה. רק קניתי לכם את הפאזל ואתם כבר מאבדים חלקים! איפה החלק עם צנצנת הדבש של פו הדב, קיבינימאט!" (דודה פנסאית בחיפוש אחר משהו לא חמצי לשם שינוי)

*

"לעזאזל איתך, אל תגידי מילים כאלה ליד הילדים שלי!" (אחות של הדודה, אם הבנים, לא שמחה נוכח אוצר המילים של אחותה הצעירה ומפשלת בעצמה קצת...)

*

"קח עוגית בוטנים" (דודה דיתי ליפתח הרעב בערב פסח, כשאסור עדיין לאכול מצות)

*

"אמאאאא! כריש!" (דודה פנסאית מתחבאת מאחורי יפתח בסרט "מוצאים את נמו")

*

"יואביק! זה לא אוכל! תוציא את זה מהפה מיד!" (דודה פנסאית, מצאה את החתיכה החסרה בפאזל)

*

"אילון, תתפשט ואני אבוא לעשות לך אמבטיה..." (אמא לאילון)

*

"אמאאאא... נו, בואי, אני פשוט כבר..." (אילון, רועד מקור ומצפיה)

*

"אמא, אני רעב" (יפתח.)

*

"לא רוצה עוגיית בוטנים!" (יפתח פוצח בעיצומים)

*

"הא לחמניה די אכלו אבהתנא" (יפתח, מפנטז על לחמניות)

*

"בום!" (הראש של אילון נוחת על צלחת האוכל בהגיענו ל"שולחן עורך", בעייפותו כי רבה)

*

"רגע רגע... אז ישחררו את סוס הפרא בסוף?" (דודה פנסאית, בהרעלת דיסני ובכ"ז מביעה עניין במתרחש)

*

"את תמיד רוצה לדעת סופים!" (יפתח. מוחה)

*

"יואביק! מה יש לך בפה???" (דודה פנסאית, תרה אחר ברנשים וחתיכות... של פאזל)

*

"את בכלל לא יודעת להרכיב פאזל. יפתח עם יד קשורה ועין עצומה יסיים להרכיב את הפאזל הזה" (אבא חיים גאה בכישורי ילדיו ועל הדרך רומס את כישורי גיסתו עד עפר)

*

"יפתח, לאן אתה הולך?" (אבא חיים לבנו שמתחמק מהאחריות שנחתה עליו)

*

"תגידי, לא הבטחת לי כיפה לחג?" (אבא חיים, נזכר)

*

"לא" (פנסאית, מכחישה)

*

"הנההה סיימתי. רואים? עם סבלנות הכל מצליח בסוף" (דודה פנסה, גאה בפאזל מעשה ידיה להתפאר. 100 חלקים על יום וחצי עבודה...)

*

"אח!" , "אאוץ'", "דאיייי!" , "לא כזה כואב!" ( כל בני המשפחה לאבא חיים, עורך הסדר, בזמן ש'חטפנו' את קערת הסדר הענקית בראש בעת סיבובי "הא לחמא עניא". הסברים אצל ק"ק ג'רבא, לי אין מושג...)

*

"חכם, מה הוא אומר..." (ושוב יצא לדודה פנסה לקרוא על הבן החכם)

*

"לשנה הבאה בירושלים הבנויה" (כלל עם ישראל. ואצלי- עם כוונה גדולה במיוחד. אמן כן יהי רצון).