רק כדי להאיר

"מגיעים לנו פוסטים אופטימיים יותר! העם דורש את שלו!"

תגובה מאת המגיב העונה לניק "הכותב הצפוני".

יודע מה?

קטן עלי.

מי שמכיר אותי יודע שאני בסה"כ אופטימית. רק שבאמת שאני עייפה. יעידו בי שעות הערות המטורפות.

אז אני שוב כאן, מפבלשת תוך יום, להרגיע וגם... קצת באיחור, לפרוייקט התינוקיה של ישרא של fe

תמונה שלי כילדה קטנה ו...אדומה.

אני יודעת שבמקום להראות ככיפה אדומה נראיתי כמו פלאייר קומוניסטי מהלך

ושכל זאב פוטנציאלי, לרבות הסבתא , הציידים ושאר עוברי אורח - ברחו בצווחה לצד השני של הכביש כשהייתי בדרכי לצלם היחיד בשכונה.

כל שנה הצטלמנו שם בפורים. תעיפו מבט על התמונה שהייתה בשנה שלאחר מכן ונמצאת תחת השם פנסאית, למעלה משמאל.

אותו צלם, אותה תפאורה, אותו אובייקט

כל שנה.

מסוג השגרה שילדים אוהבים בניגוד להיא מהפוסט הקודם :)))

הערה נוספת:

כל מי שיש לו, בצדק, בעיה עם עבודת האיפור (או במקרה דנן, הפחחות והשפכטל שללא ספק היוו בסיס לאקנה שהופיע שנים מספר לאחר מכן) מוזמן להפנות את תלונותיו לאחותי היקרה אדי (נערה בת 15 באותם הימים), המגיבה כאן לעתים בשם אמא אדמה.

ועל קטסטרופת הנעליים אני אפילו לא רוצה להתחיל לדבר...

("אבל אלה היחידות באדום!"

"לא נכון!" |משיכת חוטם| "גם נעלי השבת באדום!"

"על גופתי המתה תלכי עם נעלי שבת לגן הונדאלי שלכם")

אבל זה עושה מחייך וזה נחמד

יום אור!